"הילדים הפסידו הרבה זמן בגן השנה, ואנחנו מרגישים שאם יהל שחר יעלה בסוף השנה הזו לכיתה א' יהיה עליו הרבה לחץ עם לימודי הקריאה וכתיבה", הסביר אמיר ספיריה מירושלים מדוע בנו לא יתחיל בשנה הבאה ללמוד בבית הספר. "הוא ילד חכם ובוגר, אבל אנחנו מעדיפים שתהיה לו שנה נוספת של שפיות ורוגע".
יהל שחר איננו הדוגמה היחידה. שנת הלימודים הנוכחית היא מאתגרת מאוד עבור כל ילדי הגנים ובתי הספר, והצוותים החינוכיים מדווחים כי רבים מהם סובלים מהשפעות רגשיות, חברתיות ולימודיות כתוצאה מהניתוק הממושך מהגן, הכיתה והחברים. אלא שעבור ההורים של אותם ילדים שאמורים לסיים בסופה של שנה זו את גן חובה, היא מציבה דילמה מיוחדת: האם לשלוח אותם לכיתה א', או לתת להם לבלות שנה נוספת בגן, בתקווה שהשנה הבאה תהיה רגועה מעט יותר.
ספיריה הסביר כי הוא מאמין ששנה נוספת בגן תיטיב עם בנו. "אמנם סייענו לשחר יהל בעזרת מפגשי ריפוי בעיסוק, למדנו איתו מספרים ועשינו פעילויות של גזירה, צביעה ויצירה, אבל הוא עדיין לא קיבל את אותה הכנה שהבת שלנו קיבלה כשהיא עלתה לכיתה א'", הוא אמר. "הוא רוצה להתחיל את בית הספר, אבל הסברנו לו שעדיף שהוא יישאר בגן עם הגננות שהוא אוהב ועם ילדים נוספים, וילמד היטב את המספרים והאותיות. אחרי השנה שהילדים האלה עברו, עדיף שהם יישארו עוד שנה בגן".
חפצי אזולאי ממושב רמות נפתלי חוששת מאוד מהמעבר של בתה אלמוג לכיתה א'. "השנה האחרונה בגן היא משמעותית מאוד, ויש חשיבות רבה להכנה שעוברים הילדים לקראת ההתאקלמות במסגרת חדשה, שהיא שונה לגמרי ממה שהם הכירו עד עתה", היא סיפרה, "אבל בגלל הסגרים לא התאפשר שום תהליך משמעותי של למידה והכנה רגשית וחברתית לקראת כיתה א'. גם כך המעבר מהגן לבית הספר מלווה בהמון חששות ופחדים, וכשהילדים לא עוברים את ההכנה הנדרשת יש סיכוי גדול שהחרדות הללו רק יגברו".
2 צפייה בגלריה
אלמוג (במרכז, לומדת עם אחיותיה הגדולות). "כשלא עוברים את ההכנה הנדרשת יש סיכוי גדול שהחרדות יגברו"
(צילום: אפי שריר)
אין כל חריג בבילוי שנה נוספת בגן חובה - מדי שנה כ-10% מילדי השנתון מעבירים שנה נוספת בגן חובה על רקע חוסר בשלות. אבל כאשר הגננות מדווחות שסגירת גני הילדים והלמידה החלקית בזום הביאה לירידה משמעותית בכישורי השפה והחשבון של ילדי גן חובה, ההערכה היא כי השנה השיעור הזה יהיה גבוה בהרבה. "אנו מודעים לסימפטומים ולקשיים של הילדים בעקבות הקורונה", הסבירה אורנה פז, מנהלת האגף לחינוך קדם-יסודי במשרד החינוך. "יש ילדים שחזרו לבקש מוצץ, יש שחזרו להרטיב, יש שמתקשים להיפרד מההורים, לאחרים יש נסיגה בתפקוד ועוד מגוון קשיים".
פרופ' דורית ארם, ראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אמרה שכאשר בוחנים את שאלת המעבר לכיתה א' יש להסתכל על המוכנות הרגשית-חברתית של הילד למסגרת הבאה. "חשוב להתייעץ עם הגננת שמכירה את הילד, ומכירה גם ילדים אחרים בגילו", היא הסבירה.
ד"ר אביבה דן, ראש התוכנית לגיל הרך בקמפוס אוהלו של המכללה האקדמית תל חי, הוסיפה כי התהליך שעובר הילד בשנה האחרונה בגן הוא קריטי. "אני צופה שהילדים שייכנסו בשנה הבאה לכיתה א' יהיו בעלי פער אדיר בצד הרגשי והחברתי שלא יאפשר להם פניות ללמידה", היא אמרה. ד"ר פנינת טל, ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך, סיכמה: "אם בעבר היו לבטים גדולים, היום ההחלטה להשאיר את הילדים לשנה נוספת בגן קלה יותר".
