השמש בקושי שקעה כאשר המבריחים המקסיקנים ניפחו את הסירה, העמיסו עליה 15 מהגרים תוך שהם צועקים על ילדים להפסיק לבכות, והחלו לחתור כמו אחוזי טירוף לרוחבו של הריו גארנדה. תוך דקות ספורות נחתו על אדמת ארה"ב.
תרחיש דומה מתרחש בכל יום בגבולה הדרומי של ארה"ב בחודשיים האחרונים, לעתים כמה פעמים באותו הלילה. בשעות הראשונות של החשכה ביום ראשון האחרון, ארבע סירות מתנפחות עם כ-50 מהגרים לא חוקיים מהונדורס ומגואטמלה הגיעו לעיירה רומא שבטקסס, כמעט בו-זמנית.
גל הגירה לארה"ב – לקריאה נוספת:
• ביידן מוביל "מדיניות אנושית", והמהגרים מסתערים
• עדויות ממחנה האוהלים: "הילדים בוכים"
בים, ביבשה: מהגרים חוצים את הגבול בטקסס
(צילום:רויטרס)
הפקחים האמריקנים של סוכנות המכס והגנת הגבולות (CBP) לעתים משוחחים ואף מחליפים בדיחות עם המבריחים שעומדים בצד המקסיקני של הנהר, אבל לא מנסים לעצור אותם – כל עוד הללו לא מניחים את כף רגלם על אדמת ארה"ב.
כאשר המהגרים מגיעים – לפעמים מאות בהברחה אחת, ורבים הם ילדים או נערים שעשו את המסע לארה"ב לבדם – לעתים קרובות אין אף פקח שממתין להם בצד האמריקני של הנהר. הפקחים מחכים במקום זאת במרחק של קילומטר מהנהר, על שביל שמוביל לעיירה קטנה בעמק ריו גרנדה. רוב המהגרים לא מנסים להימלט מהפקחים – ומקווים לקבל מקלט בתוך ארה"ב.
"תגיד לסוכנים לא לפגוע בסירה שלי. אנחנו מביאים ילדים, הנהר עמוק, כבר הורדנו מהם את חגורות ההצלה – הם צריכים לשים לב!", צועק "צ'וצ'י", מבריח בן 25 שחותר לעבר הצד האמריקני של הנהר, שם לפחות חמש סירות אחרות שנוקבו עומדות על החול או קבורות בתוך השיחים העבותים.
"בכל יום יש הרבה עבודה", אומר צ'וצ'י לצוות של סוכנות הידיעות AFP מסירת המבריחים שלו. הוא מציין שהעבודה משתלמת היטב מבחינה כלכלית. "זה עדיף מאשר להיות מעורב בפשע, לא?", שואל השותף שלו. כאשר הצוות העיתונאי מזכיר לו שגם הברחת מהגרים נחשבת לפשע, הוא מושך בכתפיו. "אני חייב לפרנס את עצמי", אומר השותף, שלא הזדהה בשמו מחשש שייתפס אם יעשה כן. "גם לי יש ילדים, שישה ילדים עם אזרחות אמריקנית".
השותף של צ'וצ'י מבחין באותם רגעים בחגורת הצלה בתוך השיחים, במרחק של מטרים ספורים מהגדה האמריקנית – אבל לא מעז לרדת מהסירה כדי לאסוף אותה. "אני יכול להרוויח ממנה, אבל איפה ה'מיגרה'?", הוא שואל בחשש, תוך שהוא משתמש בכינוי המקסיקני לפקחי משמר הגבול האמריקנים.
המבריחים, או "פולרו" כפי שהם מכונים במקסיקו, עובדים בשיתוף פעולה עם קרטלי הסמים. איוואן גארזה ג'וניור, מפקד המשטרה בעיירת הגבול האמריקנית רומא, סיפר כי בעיירה המקסיקנית מיגל אלמן שממוקמת מעבר לנהר פועלים שני קרטלי סמים מסוכנים. לעתים קרובות, הוא אומר, ניתן לשמוע מהצד האמריקני קרבות וקולות של ירי אוטומטי. המבריחים בנהר אומרים כי הם עובדים "עבור מישהו", אבל לא מוכנים לפרט עבור מי בדיוק.
מאז שהנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן נכנס לתפקידו, תוך הבטחה למדיניות "אנושית" יותר בגבול, עשרות אלפי מהגרים לא חוקיים, רובם מהונדורס, גואטמלה ואל סלבדור, נתפסו בניסיון לחצות את הגבול בין מקסיקו לארה"ב. בפברואר עמד מספרם על כמעט 100,000. רובם מגורשים בחזרה, אך בניגוד לקודמו דונלד טראמפ, הנשיא ביידן מתיר את כניסתם של קטינים ללא הורה או מלווה ושל לא מעט משפחות.
צועדים אל הפקחים: אולי הפעם יתנו מקלט?
הצוות של AFP ביקר בגבול גם בשבת האחרונה, ובשעת בין הערביים אז תיעד חילופי דברים – בנימה מבודחת – בין הפקחים האמריקנים למבריחים המקסיקנים. אחד הפקחים צעק מעבר לנהר לאחד מהמבריחים שלא לנסות לחצות עם המהגרים בנקודה הזו – שכן שם הוא ייעצר בידי המשטרה המקומית של טקסס.
"אז איפה אתה רוצה אותם?", צועק בחזרה המבריח, שלא עטה חולצה לגופו. הפקח האמריקני עונה לו ואומר היכן הם יוכלו להוריד את המהגרים בבטחה. "אני לא מתלהב ממש", משיב המבריח, ומדליק לעצמו סיגריה. "רוצה לעשן מריחואנה?", הוא צועק לאמריקני. "כשאפרוש!", מתלוצץ בחזרה הפקח – בספרדית.
אחד מאותם מהגרים שבדיוק נחתו על אדמת ארה"ב הוא דני, אב בן 42 מהונדורס שעשה את המסע המסוכן לאמריקה יחד עם בתו בת ה-6 דניאלה. הוא כבר ניסה לחצות את הגבול באותה דרך לפני שבועיים, ובדיוק באותה נקודה, אך גורש ארבעה ימים לאחר מכן באוטובוס אל מקסיקו.
עכשיו הוא מנסה שוב את מזלו, ומספר כי קיבל סיוע כספי מאחותו שחיה בניו אורלינס. "המשכורת שלי בהונדורס לא הייתה מספיקה בשביל לפרנס את המשפחה שלי", הוא מסביר – בעודו צועד מגדת הנהר אל הפקחים האמריקנים כדי לבקש מהם מקלט.
אף אחד מהמהגרים שהצוות של AFP שוחח עמם לא היה מוכן לספר כמה כסף גבו מהם המבריחים. בין המהגרים החדשים היו גם שתי אחיות מגואטמלה, בנות 7 ו-13, שסיפרו כי נסעו לבדן במשך 15 ימים מתוך תקווה להתאחד עם אביהם שחי בווירג'יניה. "אמא שלי חולה ולא יכולה יותר לדאוג לנו, היא מאושפזת", סיפרה האחות הגדולה, היידי. "אני שמחה שאני הולכת לראות את אבא שלי. אני לא זוכרת אותו. הוא עזב את גואטמלה כשרק נולדתי".
אחד מסוכני משמר הגבולות מבקש מבת ה-7 להסיר מצווארה את השרשרת שלה ולשים אותה בתוך שקית פלסטיק: כל הרכוש והמסמכים המזהים שבידי המהגרים נאספים על ידי הרשויות האמריקניות, ומוחזרים להם רק כשהם משוחררים. אבל הילדה הקטנה לא הייתה מוכנה להוריד את השרשרת. הסוכן שלף סכין וחתך אותה מצווארה. "העבודה הזו מבאסת", אמר.
