2 צפייה בגלריה
קטטה בכפר מנדא
קטטה בכפר מנדא
ארכיון. קטטה בכפר מנדא
מה שקרה, וזה סיפור אמיתי, ובקיצור מירבי, היה שחברי שהה בחנות בשעה שנכנסו בחורים עם קסדות וירו באטימות לב לעבר הנוכחים. "כנראה הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון", הוא ענה כשהתקשרתי לשאול לשלומו. כדור בירך היה מנת חלקו. הרופא הסביר לו שהקליע היה רחוק מילימטרים ספורים מהווריד.
איך זה קרה? מדובר בחנות הנמצאת מול ביתו של חברי ביישוב ערבי. בשעות הערב המוקדמות שמע יריות לעברה, ולאחר כשעה וחצי הוא נכנס לוודא שהכול בסדר עם הבעלים. הוא לא ידע שלמתקפה יהיה שלב נוסף של ירי, שהתרחש בדיוק כשהגיע (היה גם חלק שלישי. החנות נשרפה באותו לילה).
השאלה המרכזית שלי היא האם הציבור היהודי חי בבטחה כשהוא רואה ושומע מה קורה אצל שכניו? אני משוכנע שלכל מקבלי ההחלטות בישראל יש פיסת מצפון המעוררת אצלם רגשות צער ואשמה נוכח מספרי הנרצחים המאמירים בחברה הערבית, אבל הם חסרים יושר ותעוזה. מנהיגי החברה הערבית כבר הרימו את ידיהם. מי היה מאמין שיו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה יעמוד על במת הכנסת ויתחנן "להיכנס באבא שלהם"?
וכאן עולות שאלות נוספות: האומנם כושלת מערכת האכיפה של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בניסיונה לבצע את המוטל עליה? האם ייתכן שלמשטרת ישראל אין מספיק אמצעים לבלום את ההתחמשות של החברה הערבית? האם אין לה את הכוח לשמור על אזרחים ישרים שמשלמים את מיטב כספם למדינה שאמורה לספק להם ביטחון והגנה?
חובה לזכור שכשהעובר על החוק מחליט לירות או להצית, זה לא אומר שהוא מבזה את הקורבן שלו. זה אומר שהוא לא דופק חשבון למערכות המדינה, ובהן הביטחון והמשפט
או שמא השאלה העיקרית שצריכה לצוף היא האם למשטרת ישראל יש בכלל רצון להפגין את הנוכחות המקצועית שלשמה הוקמה, במדינה בכלל ובחברה הערבית בפרט? כל הסימנים מראים שהתשובה לכך היא לא. מי שיש לו ספק בכך מוזמן לבקר בכל אחד מהיישובים הערביים - מהנגב הדרומי ועד לגבול לבנון – יראה במו עיניו וישמע באוזניו מה מתרחש.
אז מה עושים? בשלב הנוכחי, במצב של תוהו ובוהו, הפתרון הוא אך ורק ממסדי. הוא נמצא בבלעדיות בידיהם של משרדי הממשלה השונים. מי שמפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור הערבי, שוכח שלאזרחים אין לא כוח ולא סמכות, וממילא איש לא היה בא בטענות לאזרחי נתניה או אשדוד בגלל ארגוני פשיעה שצמחו בהן.
איימן עודה בכנסת: "להיכנס באבא שלהם"
(צילום: ערוץ כנסת )

הפתרון צריך להיות החלטת ממשלה על הקמת מנגנון חירום בתחום ביטחון הקהילה, שיחבר בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי בקשרים מקצועיים וממומנים, שבנויים למטרות אחדות בשלב הראשוני. ראש הממשלה צריך לחייב את המשטרה לבנות תוכניות לרשתות אבטחה ביישובים הערביים, וללוות את הרשויות המקומיות בתהליך כדי לוודא שהן מיישמות ומבצעות את התוכנית כנדרש.
חאלד חסןחאלד חסן
במשטרה תמיד טענו שאין להם כוח מספיק, אך ישנם תקציבים – למשל במסגרת "עיר ללא אלימות" - שהוקצו ליישובים בכל הארץ, ורבות מהרשויות הערביות לא ניצלו אותם. במידה שהמשטרה תרשת במצלמות את היישובים הערביים ותדאג להקים מוקדים עירוניים מפוקחים, זה יסייע לה באכיפת החוק והעלאת רמת הביטחון בקרב התושבים.
חובה לזכור שכשהעובר על החוק מחליט לירות או להצית, זה לא אומר שהוא מבזה את הקורבן שלו. זה אומר שהוא לא דופק חשבון למערכות המדינה, ובהן הביטחון והמשפט.
  • חאלד חסן הוא מנהל היחידה לפיתוח כלכלי ומיצוי משאבים ברשות המקומית מעלה עירון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com