טועה מי שחושב שהממשלה היוצאת לא תפקדה. יש תחומים שבהם היא דווקא תקתקה עבודה כמו מכונה משומנת. למשל בהחלטה מספר 617 של ממשלת ישראל, שהתקבלה ב-6 בדצמבר ועסקה בשדרוג תשתיות ועידוד ביקורים בכותל המערבי.
במילים מכובסות ובשפה בירוקרטית, עם סעיפים וסעיפי משנה, החליטה הממשלה שהקרן למורשת הכותל, למרות משבר הקורונה והיעדר תקציב מדינה, תקבל יותר מ-22 מיליון שקל לטובת כל מה שחפץ בו רב הכותל שמואל רבינוביץ', האיש שהפך זה מכבר לאחראי הבלעדי, המוציא והמביא, המחוקק, השופט והשריף של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
הכותל הפך תחת שרביטו לבית כנסת חרדי, אבל מה זה משנה. רבינוביץ' מבקש, אז הכיס נפתח. תראו מי בא לתת כתף:
משרד התרבות והספורט - מיליון שקל מתקציב הרכש; משרד ירושלים והמורשת - 1.5 מיליון שקל מתקציב הוצאות תפעול ופעולות; משרד התפוצות – מיליון שקל; משרד הפנים - 3.5 מיליון; משרד התחבורה נידב שני מיליון ומשרד התיירות 1.5 מיליון; המשרד לביטחון פנים הקצה מיליון שקל. משרד ראש הממשלה הוסיף 5.5 מיליון שקל משלו; המשרד להגנת הסביבה 250 אלף שקל; משרד החינוך הקצה שלושה מיליון שקל לטובת מימון ביקורי תלמידים בכותל "ותשתיות תומכות בפעילויות האמורות" (יודעי תורת התקציבים יסבירו לכם שבסיפא הזו טמונה גמישות שאין לה שיעור, לא בעולם הזה וגם לא בהבא), ומשרד הביטחון העניק שלושה מיליון שקל לטובת מימון ביקורי חיילים.
איזה עוול מפואר. אני רואה את תקציב העתק הזה ששרי הממשלה עמדו בתור לתרום לו, ומתמלא עצב. יישום מתווה הכותל היה הזדמנות יהודית היסטורית, אבל ממשלת ישראל צפצפה עליו. ועלינו
באיפוק אומר שעיני לא צרה. לא בקרן למורשת הכותל ולא במפעלותיו של הרב רבינוביץ' נ"י. האיש יודע את המלאכה. הוא פוליטיקאי מיומן ועתיר קשרים, מלטף נדיבים ומעתיר גבירים, יודע להחניף לשררה ובה בשעה לנהוג בה למחוז חפצו. כישרון אמיתי. אפילו יחצ"נים ומסבירנים הוא משכיל לשכור מעת לעת בממון רב. וזה עובד לו. הנה - מדינה בהקפאה, והופ! קסם - 22 מיליון שקל.
אלא שהמעשה הזה, לא מצד רבינוביץ' אלא מצד ממשלת ישראל, גובל בעיני בפעולה שהיא גם אנטי יהודית וגם אנטי ציונית. והנה למה:
ב-31 בינואר 2016 החליטה הממשלה לאמץ את מתווה הפשרה בכותל, שעליו שקדו היועמ"ש אביחי מנדלבליט ויו"ר הסוכנות נתן שרנסקי במשך ארבע שנים. מדובר בפרי מו"מ ארוך שבו היו שותפים הקונסרבטיבים, הרפורמים, נשות הכותל, כל מנהיגי המפלגות החרדיות ואף הרב רבינוביץ' עצמו, וביקש לפתור באופן יצירתי סוגייה שאיימה לפגוע באורח אנוש בקשר של יהודי העולם לכותל ובמעמדה של ירושלים.
על פי הפשרה, החלק הדרומי של הכותל המערבי, היום הגן הארכיאולוגי הצמוד, יוכשר כיאות (בלי לפגוע בארכיאולוגיה, כמובן) כאתר תפילה פלורליסטי שבו משפחות יוכלו להתפלל ללא מחיצה. היו שקראו לו "עזרת ישראל". אנחנו קראנו לו כותל המשפחות.
נובמבר האחרון: הדיון בבג"ץ
אלא שממשלת ישראל לא עמדה בלחץ. שישה חודשים לאחר מכן היא החליטה להקפיא את המתווה. מאז, כבר חמש שנים, אנחנו נאבקים מול הממשלה בבג"ץ והסוף לא נראה בקרוב.
יישום מתווה הפשרה היה עולה פרוטות ביחס לתקציבים השנתיים של הקרן למורשת הכותל (22 מיליון השקלים שהוזכרו לעיל הם רק חלק מתקציבה). במהלך השנים הללו פנינו לא פעם, גם למשרדי הממשלה שפתחו כאן כיס בחפץ לב, לסייע במשהו, אפילו חלקי, כדי לשוות לכותל המשפחות חזות יותר מכבדת וממלכתית. ונאדה. פלטפורמת העץ הזמנית שהקים שם נפתלי בנט במהלך חתרני כשכיהן כשר תפוצות לפני שמונה שנים, עודנה עומדת על מקומה. המקום נראה כמו חצר אחורית.
איזה עוול מפואר. אני רואה את תקציב העתק הזה ששרי הממשלה מימין ומשמאל עמדו בתור לתרום לו, ומתמלא עצב. יישום מתווה הכותל היה הזדמנות יהודית היסטורית שהייתה גם חגיגה ציונית שאין מובהקת ממנה. רגע חסד היה לממשלת ישראל לרפא את אחד הפצעים המעיקים על העם והאומה, והיא פשוט צפצפה עליו. ועלינו.
- ד"ר יזהר הס הוא סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
