יותר מאלף עולים הגיעו בשבועות האחרונים מאתיופיה במסגרת מבצע "צור ישראל", אך אלפים עדיין ממתינים במחנות המעבר בגונדר ובאדיס אבבה. בעוד שהרשויות טוענות שהקריטריונים לעלייה הם ברורים ואחידים, יש לא מעט ממתינים שנמצאים באותו מעמד ומצב כמו אלה שקיבלו אישור לעלות במבצע הנוכחי – אך נשארו מאחור.
עולים מאתיופיה שהגיעו השבוע לישראל
(צילום: מיכאל דמנשן, לע"מ)
בנצ'י וודג' עלתה לישראל בשנת 2005 עם הוריה ושניים מאחיה, והשאירו מאחור ארבעה אחים במחנה המעבר באדיס אבבה. אחרי יותר מ-15 שנה של המתנה, שלושה אחים עלו בתחילת החודש במסגרת מבצע "צור ישראל", אך האחות הרביעית, מסקרם, לא קיבלה אישור לעלות ונשארה לבדה במחנה המעבר.
בשגרירות ישראל באתיופיה אמרו למסורבי העלייה שיבקשו מבני המשפחה בארץ לברר מדוע לא אושרה עלייתם, אך לטענת המשפחות, הרשויות בארץ לא מספקות להם מענה.
"כל יום אנחנו מתקשרים לרשות האוכלוסין ואין מענה", אמרה וודג'. "הטלפון מצלצל ומתנתק אוטומטית. פנינו גם במייל ואין אף אחד שיגיד 'אנחנו מטפלים'".
הפניה של המשפחה לרשות האוכלוסין הניבה להם מענה אוטומטי: "נכון לתקופה הקרובה לא ניתן לתת מענה פרטני לפנייתך עד לסיום בחינת הבקשות לפי סדר הגעתן... מענה פרטני לפנייתך יישלח בסיום תהליך יישום החלטת הממשלה".
וודג' ובני המשפחה חוששים שאחותם מסקרם כבר לא תעלה לישראל. "אנחנו לא מבינים איך שלושה אחים עלו והאחות הרביעית לא? איך הם מחליטים על אלפיים האנשים שיעלו? הם מפרידים בין משפחות ואנחנו יושבים פה ואין לנו עם מי לדבר. שירתנו את המדינה בצבא, בשירות לאומי, ועכשיו כשאנחנו צריכים אותה היא מפנה לנו את הגב".
ולא מדובר במקרה יחיד. שני אחיו של הבטמו טלאחון נשארו במחנה המעבר בגונדר, למרות שאחותו הגדולה עלתה החודש לישראל. בינתיים, אביו בן ה-70 מתמודד עם מחלת הסרטן וחושש שלא יספיק לפגוש את ילדיו, שכבר 23 שנה ממתינים לעלות לארץ.
"אבא שלי התקשר למשרד העלייה, לרשות האוכלוסין ובשום מקום לא ידעו לתת לו תשובות", סיפר טלאחון. "פעם אחת ניתקו לו את הטלפון בפנים אחרי שהוא כעס ושאל למה מפרידים אותם כל פעם".
הוא הוסיף בכאב: "אחותי שאלה בשגרירות למה הם לא אושרו, למרות שהם מאותם אמא ואבא – אמרו לה שנפנה למשרד הפנים בישראל. אנחנו לא מבינים איך במדינה מתקדמת כמו שלנו אין אף אחד שייתן תשובות ויעזור לאחים הקטנים שלי שנשארו שם לבד. המשפחות שלנו מפוצלות, מה כבר ביקשנו? להיות ביחד?".
לטענת פעילי עלייה, יש עוד מקרים רבים של אחים עם נתונים זהים שחלקם הועלו וחלקם נשארו במחנות המעבר. "הקרע בין משפחות חייב להיפסק", אמר קסאו שיפראו. "בני הקהילה צריכים לעלות בזכות זה שהם חלק מהעם שלנו, ולא על פי רשימה אכזרית שקובעת את גורלם".
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה מסרה בתגובה: "זה מעשה לא יהודי ולא אנושי להפריד משפחות הורים מילדים ואחים מדרגה ראשונה. זו שערורייה שהרישומים של בקשות העלייה אינם מסודרים והתיקים אפילו לא סרוקים במחשב. ממשלות ישראל בעשורים האחרונים מבצעות עוול נוראי לממתינים באתיופיה, צר לי שהממשלה הזו הייתה קצרה מדי בשביל שיהיה פתרון מלא לסוגיה. לצד זאת, אני שמחה על החלטת הממשלה להעלות במידי אלפיים ממתינים, בנות ובנים להורים שנמצאים בארץ".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "החלטות הממשלה בנושא בני הפלשמורה הן אלו שקובעות את הקריטריונים לזכאים להגיע לישראל. רשות האוכלוסין היא גורם מבצע, וגם הפונים יודעים זאת. משכך כל תלונה המתייחסת לקריטריונים יש להפנות לגורם הרלוונטי.
"לעניין המענה, נפתחה תיבת מייל ייעודית לנושא, שבה נענים הפונים באופן מידי ואוטומטי כי הרשות נמצאת בשלבי טיפול ויישום החלטת הממשלה, וכי מענה פרטני יינתן בתום הבדיקה. אי לכך, כל טענה על חוסר מענה לחלוטין אינה מדויקת".
