במשך שמונה שנים תמימות התמודדה נעה (שם בדוי) עם אלימות קשה בבית. אבל גם אחרי שהצליחה להתנתק מבעלה הוא מצא דרך אחרת למרר את חייה. "הוא התעלל בי ובשני ילדיי מדי יום", היא מספרת. "בגלל הסכנה עברתי איתם למעון לנשים מוכות. עכשיו, כשאני מנסה לשקם אותם, הוא לא מאשר להם טיפולים. זה גומר אותי, והמערכת לא יכולה לעזור".
נעה איננה היחידה, אלפי נשים נוספות בישראל נמצאות במצבה בגלל לקונה מקוממת בחוק: כדי שילד יוכל לעבור טיפול רפואי או פסיכולוגי, נדרשים אישורים משני ההורים. בחלק מהפעמים אחד ההורים מתנגד, במרבית המקרים האב, ואז הילד נותר שקוע במצוקתו וכך למעשה כל המשפחה.
"מדובר באלימות בחסות החוק, המאפשר להורה אלים למנוע טיפול בילדיו ולפגוע בחינוכם, בבריאותם ובאיכות חייהם", אומרת רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו. "הם כלואים בתוך הסכסוך ומשלמים גם הם מחיר".
חוק שלילת האופטרופסות שחוקק השנה נותן מענה למקרים מסוימים. אבל עדיין, מדי שנה נותרים אלפי ילדים שהחוק לא חל עליהם ונמנעים מהם טיפולים.
לידיה (שם בדוי), אם לשלושה, גם היא עזבה את הבית בגלל התעללות בלתי פוסקת מצד בעלה שהופנתה גם כלפי הילדים. "אם לא הייתי עוזבת כבר לא הייתי בחיים. הבת שלי צריכה כנראה תרופות פסיכיאטריות, והוא מסרב שהיא אפילו תלך לאבחון".
סיפורה של לירון (שם בדוי), אם לשלושה, דומה: "הייתה אלימות בלתי פוסקת והרגשתי שאני נעלמת, שאין אותי יותר – ועזבתי. לבן שלי יש קושי רגשי, הוא קיבל זכאות לסל חינוך מיוחד וכעת בעלי לשעבר מסרב לחתום על חידושה. זה אומר שהילד נשאר בלי מסגרת חינוכית ויסתובב בחוץ כל היום".
הנזק שנגרם לילדים הללו גדול: בתחילת הדרך הם נחשפים מדי יום למציאות איומה שבה אביהם מכה את אמם, מקלל אותה ומתעלל בה. חלקם חווים את המראות האלה שנים, יש כאלה שנולדים לתוכם. הסבל היומי פוגע בנפשם, מפריע להם להתקדם בלימודים, מקשה ביצירת קשרים חברתיים ועוד. בשל כך הם זקוקים לטיפול פסיכולוגי שנועד לשקם אותם ולאפשר להם להמשיך הלאה. בהיעדרו מצבם מידדרר עוד יותר עד כדי פגיעה בעתידם.
נשים הסובלות מאלימות יכולות לפנות לקו הסיוע של ויצו - 3980*