אחת מהפרות הבחירות המפורסמות בהיסטוריה הייתה של ג'ורג' בוש האב, אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-1988. בוש הרפובליקני, שהתמודד מול מייקל דוקאקיס הדמוקרטי, אמר את המשפט המפורסם: "קראו את שפתיי, לא יהיו מסים חדשים". הוא אמר זאת לאחר שיועצו האסטרטגי רוג'ר איילס חשש מן הדימוי המרובע שלו שנחשף בקבוצות המיקוד, ובחר במשפט תקיף כדי להקשיח את תדמיתו.
בוש ניצח אבל הבטחת הבחירות הזו חזרה אליו כבומרנג אחרי שנאלץ להעלות מסים בעקבות התייקרות מחירי הנפט ממדינות המפרץ הפרסי. זה לא היה תלוי בו משום שאחוז המס על הדלק הוא קבוע ועולה במקביל למחיר המוצר. המועמד הדמוקרטי לנשיאות ב-1992, ביל קלינטון, לא התרשם מן האילוץ והאשים בתשדירי התעמולה את יריבו בהבטחה כוזבת. זו הייתה אחת הסיבות לניצחונו בבחירות.
גם בישראל שילמו פוליטיקאים מחירים כבדים על הפרת הבטחת בחירות. משה כחלון, שעמד בראש מפלגת כולנו, הכריז בבחירות 2015 שיוריד את מחירי הדיור. בנאום שנשא במסגרת אותו קמפיין הוא בישר על הפחתה במחירי הדיור בשיעור של לא פחות מ–20%. ציבור גדול, בעיקר של זוגות צעירים, ראה בנושא בעיה מרכזית באיכות חייו ונתן בו את אמונו. כולנו זכתה באותן בחירות בעשרה מנדטים.
אם ישראל תלך לבחירות, הרי הבוחרים המרומים של סער ובנט ממחנה המרכז-שמאל יבואו עמם חשבון. מכיוון שהם לא הוכיחו שביכולתם להשיג תמיכה גדולה מן הימין, הם עלולים אפילו להיעלם
כחלון התמנה לשר האוצר בממשלתו של בנימין נתניהו אבל לא הצליח לממש את הבטחתו. הוא התייצב לבחירות אפריל 2019 כאשר מחירי הדירות היו גבוהים ב-15% בממוצע מהמחירים שאותם הבטיח להוריד ב-20%. מרבית בוחריו המאוכזבים נטשו אותו והוא התרסק לארבעה מנדטים בלבד.
בני גנץ, שעמד בראש כחול לבן, הבטיח שוב ושוב לפני בחירות מרץ 2020: "אני מתחייב: לא נשב עם בנימין נתניהו, לא אשב בממשלה תחת אדם עם כתב אישום". לאחר הבחירות הוא הצטרף לממשלת אחדות בראשות נתניהו. בעקבות זאת שקלו ראשי מטות, פעילים, מתנדבים ובוחרים של כחול לבן לשעבר להגיש נגדו תביעה משפטית בגין "הפרת הבטחת יסוד מהותית שיש בה משום הפרת הסכם ותרמית".
הפרת ההבטחה הזו גרמה לגנץ לדשדש סביב אחוז החסימה בסקרים שלפני הבחירות האחרונות, עד שקמפיין יעיל של געוואלד ורחמים הצליח לבסוף לזכות אותו בשמונה מנדטים. הישג מרשים באופן יחסי, אבל כחול לבן איבדה כמעט מחצית מכוחה. צריך לזכור ששנה קודם לכן קיבלה כחול לבן 33 מנדטים, שמהם נותרו 15 אחרי שיאיר לפיד ומשה יעלון החליטו להישאר באופוזיציה.
התביעה נגד גנץ מן הסתם לא התנהלה לבסוף, אבל מבחינה ציבורית יש בהחלט מרכיב של הונאה והפרת אמונים כאשר פוליטיקאי מפר באופן בוטה את הבטחותיו לבוחר. הרי נעשתה פה עסקה לכל דבר ביניהם. צד אחד אומר לצד שני: תצביע עבורי משום שאני אתן לך תמורה שאתה חפץ בה. אם העסקה לא מתממשת בסופו של דבר, מדוע שציבור התומכים יצביע לו שוב?
מערכת הבחירות האחרונה לא התנהלה בסימן של מחלוקות אידיאולוגיות, אלא בשאלה אם נתניהו ראוי להמשיך בתפקיד. זהו ההסבר לכך ששתי מפלגות ימין מובהקות פנו לבקש תמיכה מבוחרי המרכז והשמאל: תקווה חדשה וימינה הבטיחו במפורש שהן פועלות להחלפת נתניהו.
גדעון סער אמר שלא יישב בשום תנאי תחת נתניהו, ואף הוסיף: "לפי דעתי אדם כזה מסוכן לעם. מסוכן שהוא ימשיך לכהן". נפתלי בנט התחמק מן התשובה לשאלה אם לא יישב בכל תנאי תחת נתניהו אבל הבהיר: "המטרה היא להחליף את נתניהו. יש פה דור שלם שאיבד את העתיד שלו".
זהו ההסבר היחיד לכך שבוחרים כה רבים במחנה המרכז-שמאל העניקו את קולותיהם לתנועות פוליטיות שמציגות עמדות שהן מימין לנתניהו. הנחת היסוד הייתה שאלו יעשו הכול כדי להחליף אדם שהוא, לטענתן, מסוכן למדינת ישראל.
והנה, במהלך המו"מ בין המפלגות לגבי השאלה על מי ימליצו לנשיא על הרכבת הממשלה, השניים לא עמדו במילתם. סער החליט שלא להמליץ על יאיר לפיד לתפקיד ובכך הותיר לנשיא את הברירה היחידה – להעניק לנתניהו את המנדט. כך פעל גם בנט, שהמליץ על עצמו אבל הסכים בפועל שנתניהו ירכיב ממשלה, אם ישיג רוב.
אם אכן המאמצים להרכבת ממשלה ייכשלו וישראל תלך לבחירות נוספות, הרי הבוחרים המרומים של השניים ממחנה המרכז-שמאל יבואו עמם חשבון. מכיוון שסער ובנט לא הוכיחו שביכולתם להשיג תמיכה גדולה מן הימין, הם עשויים לספוג מכה קשה ואולי גם להיעלם. השניים אמנם מציגים את עצמם כישרים ונקיי כפיים, אבל הפרת הבטחת בחירות היא מרמה והפרת אמונים לכל דבר.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
