הרב יוסף שווינגר מהלל את השר דרעי שעה לפני האסון
שר הפנים אריה דרעי במליאת הכנסת: "היו בעיות משפטיות, עלינו לקחת אחריות על המתחם"
(צילום: ערוץ כנסת )
כשעתיים לפני האסון המחריד במירון, החל יוסף שווינגר, מנכ"ל המרכז לפיתוח המקומות הקדושים והאדם המזוהה ביותר עם הילולת הרשב"י, להסיר מעצמו אחריות. "המפיק האחראי בשטח זה משטרת ישראל, ואסור לתת לה לברוח מהעניין הזה", הבהיר בראיון שהתקיים איתו בשידור חי מפסגת ההר שהלך והתמלא באלפי בני אדם.
סביר להניח ששווינגר, מי שזכה לכינוי "רמטכ"ל מירון", כבר הרגיש באותו זמן שמשהו אינו כשורה. "אני מייחל להיות כבר יום אחרי", הודה וסיפר שגם הוא עצמו נדחק בין המוני האנשים שמילאו כל חלקה פנויה במתחם הקבר. "ילדים כמעט נמחצו, מחזה לא נעים", אמר. אך מרגע שממדי הטרגדיה במירון התבררו במלואם, ירד שווינגר למחתרת ולא ניתן היה להשיג את תגובתו.
מזה עשרים שנה ששווינגר, אחד האנשים הקרובים ביותר לשר הפנים אריה דרעי, מכהן בתפקידו. המרכז בראשו הוא עומד מהווה את הזרוע הביצועית של משרד הדתות, ופועל כרשות ממשלתית האחראית על תפעול שורה של מקומות קדושים בישראל (למעט הכותל). מתחם קבר הרשב"י הוא האתר בו משקיע שווינגר את מרב זמנו, וגולת הכותרת של פעילותו היא ההילולה הנערכת מדי ל"ג בעומר.
שווינגר הוא הגורם המקשר בין המשטרה, כוחות הכבאות, מד"א ושאר הגופים המעורבים בהילולה, ומתכלל את עבודתם המשותפת. הוא גם זוכה לתקציב שנתי של כ-15 מיליון שקל, המוקדש כולו לאירוע. שורה של גורמים המכירים את עבודת המרכז מספרים שתפקידו קנה לו מעמד בציבור החרדי, אותו ידע לנצל היטב. "תמיד אמרו לי 'אל תזדקק לטובות של שווינגר, כי זה בדרך כלל כרוך בטובה כנגד'", אמר גורם באחת המפלגות החרדיות שמכיר את שווינגר היטב. "תמיד אתה נכנס איתו בסוף למסחרה, שאתה לא יודע איפה זה יסתיים".
שווינגר התחנך בישיבות של הזרם החרדי-ליטאי והכיר את דרעי כשעבד ככתב בעיתון החרדי "יתד נאמן". בראשית שנות התשעים הוא הפך לעוזרו של דרעי ושימש כדובר שלו. ב-1993, דרעי שכיהן כשר הפנים, מינה אותו לעמוד בראש היישוב החרדי החדש מודיעין-עילית, תפקיד אותו מילא עד שנת 2000. בדו"ח שחיבר מבקר המדינה נכתב כי בתקופתו של שווינגר מועצת העיר "לא הצליחה לסגל לעצמה דפוסי מנהל כללי וכספי תקינים, ומילאה את חלק מתפקידיה תוך כדי חריגה בוטה מכללים אלו".
הדו"ח החמור לא מנע משווינגר להתמנות לתפקיד הבא. ב-2001 הוא הפך למנהל המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום ברציפות. "בשירות המדינה אין דבר כזה שמישהו עומד בראש גוף כזה כל כך הרבה שנים", אמר גורם לשעבר במשרד הדתות. "שרים התחלפו, המרכז עבר ממשרד התיירות למשרד הדתות, ורק שווינגר נשאר".
מספר גורמים הבקיאים בפרטים סיפרו כי לאורך כל השנים הקשר בין שווינגר לדרעי הפך לסימביוטי. "כל מי שיגדיר את שווינגר כמקורב לדרעי ממעיט בערכו. הוא בשר מבשרו", אמר אחד מהם. "שווינגר, למשל, לא עובד מול מנכ"ל משרד הדתות, אלא ישירות מול דרעי", הוסיף גורם אחר. "לעובד מדינה רגיל יש נהלים, מנכ"ל מעליו, יש עליו פיקוח וגדרות שמגבילות אותו. אני לא ראיתי את הגדרות האלה במרכז לפיתוח המקומות הקדושים".
השיטה הזו אפשרה למרכז להתנהל כאקס-טריטוריה גם בכל הנוגע לכספים. גורם בוועדת הכספים סיפר שמעולם לא היה פיקוח על האופן שבו חולקו מיליוני השקלים שהועברו למרכז לטובת ההילולה במירון. "שכונה", אמר זאת הגורם. בניגוד לרוב הרשויות הממשלתיות, המרכז אינו מקבל תקציב רק מהמדינה אלא רשאי לגייס תרומות. "רק שלא ברור לאן הולך הכסף הזה", אמר גורם אחר.
התקציב הנדיב ממנו נהנה המרכז לפיתוח המקומות הקדושים הוא לא מקור הכוח היחיד של שווינגר ודרעי. "לשווינגר גם יש השפעה במירון, בקבר רחל, בכל המקומות הקדושים", אומר גורם לשעבר בש"ס. "כל העניין של אישורי כניסה, הסדרים - זה המון המון כוח". לדברי גורם נוסף שמכיר את עבודת המרכז מבפנים, "אם יש רב שמחשיב עצמו ורוצה להיכנס להר עם האוטו, זה חייב לעבור דרך שווינגר".
"וזה בדיוק מה שדרעי צריך", הצטרף גורם אחר בש"ס לשעבר. "את כל הרבנים ואת כל המיליונרים שמגיעים לארץ והוא מסדר להם כניסת VIP להר. כל אלה צריכים את הטובות של דרעי, זה כוח מטורף".
המעמד הייחודי לו זוכה המרכז לפיתוח המקומות הקדושים הוא סימפטום נוסף לוואקום המאפיין את ההתנהלות סביב הילולת הרשב"י. כבר בדיון שנערך ב-2013 בוועדת הפנים של הכנסת התאמצה יו"ר הוועדה דאז, מירי רגב, להבין כיצד הפך שווינגר למנהל בפועל של האירוע ההמוני הגדול בישראל. "זה לא נראה לי הגיוני", אמרה. "מתי ניהל האדון שווינגר אירוע מבצעי? מחר בבוקר יקרה שם חס וחלילה אסון, מי ייקח את האחריות, הוא?".
לזכותו של שווינגר ייאמר שמזה שנים הוא מזהיר מפני הסכנות הכרוכות בהילולה, ומתעקש להבהיר שמי שאחראי על תחום הבטיחות במהלכו היא המשטרה. "אני גוף מתאם ומארגן, אני לא מפקד", אמר בכנסת ב-2013. בדיון בכנסת ב-2017 הוסיף שווינגר ש"כרגע במצב הקיים אנחנו מנסים להעביר את ההילולה בשלום", ושנה אחר כך הזהיר ש"כל שנה אני מגיע לעימות מול המשטרה, כי אני אומר להם שאני לא יכול למלא את כל הדרישות".
למרות התהיות של חברי כנסת לאורך השנים, ועל אף האזהרות של שווינגר עצמו, מעולם לא הוגדרה כראוי חלוקת האחריות בינו לבין המשטרה וגורמים נוספים המעורבים בניהול ההילולה, וחלקו של שווינגר במערך נותר דומיננטי. "המצב הזה היה נוח לכולם", אומר גורם הבקיא בפרטים. "שווינגר לקח את ארגון ההילולה על עצמו ונהנה ממעמדו, למשטרה היה נוח שהוא מנהל את האירוע, ולדרעי היה נוח שאיש שלו נמצא שם. ובסוף, הכל נפל בין הכיסאות".
