(צילום: שמוליק דודפור)
רמו ועקנין זוכר היטב את 20 במאי 2013, היום שבו נכנס לסניף בנק הפועלים בבאר שבע - ונקלע לטבח נוראי. איתמר אלון, שישב ליד ועקנין בהמתנה בסניף, ירה בשלב מסוים לעבר הנוכחים, רצח ארבעה אנשים, פצע שלושה נוספים, לקח עובדת כבת ערובה - ובהמשך התאבד. "האירוע עוד רודף אותי", סיפר ועקנין באולפן ynet. "לפעמים אני לא ישן טוב בלילות".
בריאיון באולפן ynet שחזר ועקנין את השתלשלות האירועים: "הייתי צריך לנסוע עם חבר לנתיבות, והתקשרו אליי לסדר משהו בבנק. הגעתי לשם, חיכיתי, ואיתמר ישב לידי. הכרתי אותו, לא היה משהו שמוזר לי. הוא נכנס לפקיד של הבנק, ושמעתי שהתחילו ביניהם ויכוחים על הגדלת המסגרת. לא דובר שם על סכום. באותה תקופה לדעתי הוא לא עבד, ובמדינה הזו אם לא תיתן לא תקבל. ראיתי אותו דופק על השולחן ושמעתי שאמר 'אם לא תתנו לי אני לא זז מפה'. נכנסתי לפקידה אחרת, מרים, לקחתי מכתב, לא השלמתי אפילו צעד וחצי ושמעתי שתי יריות".
"ראיתי שני אנשים רצים אחריי ואת הפקידה מרים. הייתי בצבא, שמעתי יריות, אבל אף פעם לא ראיתי מקרה כזה. ראיתי שני אנשים נשכבים על הרצפה ואת מרים הולכת בין שני דלפקים, אין מצב שלא רואים אותה. שמעתי צרורות של כדורים, אבל לא הייתה צעקה. לא מילה, בכי, דמעה".
ועקנין תיאר כיצד ניסה לטפל בפצועים בזמן שאלון מוודא הריגה בקורבנותיו, ואיך שמע את צעקתו האחרונה של עידן סברי שנורה למוות. הוא תיאר גם כיצד שכב בשלולית הדם של עומר וואליד, שהיה לצידו, נפצע קשות מירי והיה מורדם ומונשם עשרה ימים לאחר מכן.
"הסניף היה ממש קטן ואיתמר המשיך לטייל", אמר ועקנין. "בשלב מסוים הוא לקח את מרים, והיא אמרה לו רק 'אל תירה בי'. הוא לקח אותה לשירותים והיא סיפרה לי אחר כך שהוא התאבד שם".
האירוע עוד רודף אותך?
"לפעמים אני לא ישן טוב בלילות. יש חודשים שאני בכלל לא ישן טוב, נרדם לשעתיים-שלוש וקם. לפעמים אני חוזר לאותו סיוט. באותה תקופה של המקרה ראיתי את עצמי עטוף בטלית כשקוראים עלי קדיש, ואני קולט דמעה של אבא שלי נכנסת בין הטלית פנימה, נוגעת לי בפנים ואני מתעורר. זה מלווה אותי ממש".
בטבח בבנק הפועלים בבאר שבע נרצחו מנהל הבנק אבנר כהן, סגנו מאיר זיתון, עידן סברי וענת אבן חיים.
