הריאיון עם ראש העיר גבעתיים וראש מועצת דליית אל-כרמל
(צילום: שחר גולדשטיין)
הבשורות המעודדות על שיפור ניכר בתחלואה בקורונה כרכו עמן גם הצלחה מרשימה של חלק מהרשויות המקומיות במדינה שהפכו מ"אדומות" ל"ירוקות" בתוך זמן קצר. ראש מועצת דליית אל-כרמל רפיק חלבי, אמר הבוקר (יום א') בריאיון לאולפן ynet בהתייחסו לנושא כי "מה שהממשלה לא יודעת לעשות, אנחנו יודעים לעשות".
בדליית אל-כרמל יש כרגע 32 חולים פעילים בלבד. ראש המועצה חלבי הסביר: "אנחנו יותר משבועיים פועלים לרדת מ'צהוב' ל'ירוק'. זה לא קל, היינו 'אדומים' בוהקים ועשינו הרבה מאוד פעולות. אני בטוח שגם בשויות אחרות עושות את הפעולות כדי להשתלט על התפרצות המחלה, ולשמחתי הרבה אני יכול לומר היום שאנחנו 'ירוקים' כמו שהכרמל ירוק".
- מה עשיתם?
"כצעד ראשון מנענו תפילות גדולות בבתי התפילה. דבר שני, הפסקנו את החתונות לתקופה של קרוב לחודש וחצי שבמהלכם לא היו כמעט חתונות ביישוב. דבר שלישי, הקמנו מרכז שליטה לקורונה יחד עם פיקוד העורף, המשטרה, מד"א ומתנדבים מתוך היישוב. הצלחנו להגיע כמעט לכל נדבק, לכל חולה.
"בנוסף, הדבר הכי חשוב זה עניין של משמעת עצמית, אחריות ציבורית והרבה אכיפה והסברה. אלה הדברים החשובים ביותר, אנחנו לא המצאנו את הגלגל. הדבר היחידי שעדיין כואב לי זה שהעסקים הקטנים סגורים. אני חושב שהמדינה צריכה לתת ליישובים ה'ירוקים' לפתוח את העסקים מיד. זה לא מידבק, זה לא בעייתי, זאת החלטה פוליטית שצריכה לעבור מהעולם".
- איך תחזיר את הילדים למוסדות החינוך?
"אני חושב שלימודים מרחוק זה לא רציני, אני חושב שביישובים 'ירוקים' צריך לפתוח את הלימודים מיד. רוב ההחלטות הן החלטות פוליטיות ולא מקצועיות, מענישים אותנו על עוול של אחרים. חנות של בגדים שבקושי נכנסים אליה עשרה אנשים ביום, מה כל כך מפריע להם? גן ילדים ביישוב 'ירוק', מדוע לא יכולים ללמוד בו? צריך לשחרר את ההורים שלהם".
גם גבעתיים הצליחה להפוך מעיר "אדומה" לעיר "ירוקה" על פי מתווה הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו. נכון לעכשיו יש בעיר 147 חולים פעילים. ראש העיר רן קוניק אמר: "אני לא נופל מהכיסא מזה שחזרנו להיות 'ירוקים', האתגר שלנו הוא להישאר 'ירוקים'. ברגע שעירייה עושה הסברה כמו שצריך ומסבירה לתושבים שלה שאם הם יחכו לראש הממשלה אולי הם יהיו צודקים אבל לא חכמים, זה מה שקורה.
"אם הם רוצים להיות חכמים, לחזור לעבודה, שהילדים יחזרו לבית הספר, שהמבוגרים ייצאו מהבתים ולא יירקבו, סליחה על הביטוי, בתוך הבתים, מדיכאון ושעמום, כל אחד צריך לקחת אחריות אישית. בסוף מי שמדביק או מי שלא נדבק זה דבר שתלוי בתושבים. אז הייתה המון הסברה, עשינו חמ"ל רציני, ניתחנו את הנתונים ויש לנו גם תושבים שלקחו אחריות אישית והבינו את זה שבסוף הם עוזרים לעצמם אם הם שומרים".
"בכל עיר 'ירוקה' צריך לפתוח את מערכת החינוך"
קוניק אמר עוד: "ברגע שהפקחים שלנו קיבלו סמכויות, וזה לא קרה בחודשים האחרונים כי הסמכויות היו רק אצל המשטרה, אנשים הבינו שזה לא צחוק והם יקבלו קנסות וקיבלו קנסות, ואז התחלנו לראות את העניין יורד. אין מה לעשות, אצל הישראלים זה שחור ולבן ובאמצע מחפשים תמיד את הקומבינה. לכן חייבים אכיפה".
- איך אתה נערך לחידוש הלימודים אצלכם?
"אני מתכוון ללחוץ ולצעוק מעל כל במה שבכל עיר שהיא 'ירוקה' צריך לפתוח. אני בדעה שעיר 'אדומה' חייבת להישאר בסגר וזה לא משנה אם היא חרדית, חילונית, יהודית, ערבית. תושבים של עיר 'אדומה' צריכים להבין שאם הם לא לוקחים אחריות - הם דופקים רק את עצמם, הם יסתכלו מעבר לגדר ויראו איך עיר 'ירוקה' מתפקדת.
"לגבי מערכת החינוך, קפסולה היא לא לא פתרון, קפסולה זה חרטא. אני מתכוון לאסוף את ראשי הערים, בטח בערים ה'ירוקות', ולייצר איזושהי תוכנית אלטרנטיבית בשיתוף תושבים, מתנדבים והורים ואולי אפילו לקחת אמנים שיבואו בבוקר ויופיעו. זה לא לימודים קלאסיים, זה סוג של חצי קייטנה, אבל חייבים לעשות הכול כדי להוציא קצת את הילדים מהבתים".
- אנחנו כל הזמן שומעים מראשי ערים שמבקשים מהממשלה סמכויות.
"עוד לפני חצי שנה התראיינתי אצלכם ואמרתי 'הממשלה רק מפריעה לנו ולפיקוד העורף לנהל את זה'. אנחנו מתורגלים בזה, אנחנו מכירים את התושבים, מכירים את המגבלות. לא רצו לעשות את זה משיקולים פוליטיים. אנחנו צועקים את זה מהיום הראשון, זה לא פשוט, אבל אתה רואה שיש התקדמות. אני שומע את כל הפרשנים ואפילו את ראש הממשלה אומרים 'ראשי רשויות', זה קצת באיחור אבל יש תקווה".
