בשורה עבור מאות אלפי פעוטות ובני משפחותיהם, שבכל זאת ימשיכו לשלם את המחיר על אי-אישור תקציב המדינה: תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות עד גיל שלוש אושרו אתמול (ב') בנוסח דל ורזה בכנסת, וייכנסו לתוקף לאחר חתימה שר העבודה והרווחה. אחת התקנות החשובות שאושרו במסגרת החוק הוצאה מהנוסח שאושר בכנסת, בשל מגבלות תקציב.
התקנות שאושרו בוועדה לזכויות הילד קובעות כי מסגרות פרטיות יצטרכו לפעול לפי סטנדרטים שנקבעו בחוק בנוגע לבטיחות והכשרת צוותים. סעיף התקינה במסגרות, שקובע יחס בין מספר המטפלים-מחנכים במעון לבין מספר הפעוטות, הוצא מהתקנות בשל מגבלות תקציב. משרד האוצר לא אישר את תקצוב התקנות כפי שהובאו לאישור הוועדה, ועל כן נאלצו חברי הוועדה לוותר על התקנה.
בדיון בוועדה נרשמו טענות כלפי משרד העבודה והרווחה, על כך שהביא תקנות ללא בסיס תקציבי. במשרד אמרו כי על משרד האוצר לסייע ולתקצב את התקנות לטובת ילדי ישראל ולמנוע מצב שהעלויות שכרוכות ביישום התקנות יחולו על בעלי הגנים או לחלופין על הורי הילדים. רוב החברים בוועדה הסכימו שאישור התקנות במתכונת התקציב הדלה לא רואה בטובת הילדים ולא תביא לרפורמה המתבקשת במעונות לגיל הרך.
התקנות לחוק הפיקוח אושרו בוועדה לזכויות הילד שבראשה עומד ח"כ יוסף ג'בארין בתום דיונים מרתוניים בנושא. הן נוגעות לכל מעון יום שבו שבעה פעוטות לפחות, וכוללים פיקוח על מעונות בעלי סמל שבהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, וגם על כל המעונות הפרטיים, שבהם, כאמור, יותר משבעה פעוטות עד גיל שלוש. רק בחודש אוקטובר האחרון נחשף ב-ynet כי בצל הסחבת באישור התקנות, אותרו 100 עובדים במעונות בעלי רישום פלילי.
את חוק הפיקוח שנחקק ב-2018 יזמו חברות הכנסת קארין אלהרר ויפעת שאשא ביטון. החוק הסדיר לראשונה את מערך הפיקוח והרישוי הממשלתי על כלל מעונות היום לפעוטות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות, כדי להגן על שלומם ובטיחותם. בחוק נקבע כי התקנות יובאו לאישור הוועדה עד לאוקטובר 2019, אך הן הועברו לוועדה רק לפני כשבועיים, יום לפני התפזרות הכנסת. הוועדה פצחה בדיונים ארוכים כדי לאשר את התקנות לפני יציאת הכנסת לפגרה. עד כה החוק לא יושם בפועל.
התקנות שאושרו מסדירות מספר ילדים מרבי בכל קבוצת גיל, שטח פעילות מזערי במ"ר לכל פעוט, קביעת הכשרה ראשונית שנדרש לעבור כדי להיות מועסק בתפקיד מחנך-מטפל במעון, קביעת הדרכות והכשרות שעל צוות המעון לעבור במהלך כל שנה, קביעת תוכנית פעילות שנתית של המעון, חובות עדכון הורי הפעוטות ותנאי בטיחות במעון. בדיונים בוועדה צומצמו משיקולי תקציב גם מערכי ההכשרה וההדרכות שמיועדים להכשיר את הצוותים לעבודה עם פעוטות, בעיקר בכל הנוגע לשמירת רווחתם וביטחונם.
בשנים האחרונות תועדו אירועי התעללות קשים ורבים במסגרות החינוך לגיל הרך. בין היתר מדובר בפרשות שבהן פעוטות חוו אלימות, הזנחה והתעללות נפשית בידי צוותי המעונות. האירועים הללו קידמו את ההבנה שאותן מסגרות, רובן פרטיות, שבמשך שנים לא עמדו תחת פיקוח הרשויות, צריכות תקינה להפעלתן שתגובש על-ידי המדינה. את הזעקה קידמו הורים רבים לילדים שעברו התעללות במסגרות הללו.
בארגוני הגנים הפרטיים הביעו בשבועות האחרונים התנגדות לתקנות, בטענה שאם משרד האוצר לא יעביר להם תקציבים על מנת ליישם אותן, הגנים, שגם ככה נפגעו קשה בתקופת הקורונה, יספגו מכה כלכלית שתגרום לסגירתן של מסגרות נוספות. חברי הוועדה הבהירו מאידך, שהמדינה צריכה לעזור ולתמוך כלכלית באותן מסגרות, אולם גם הם יצרכו להתאים עצמם לסטנדרטים הקיימים שמטרתם להגן ולשמור על הילדים, דבר שלא מתבצע במסגרות רבות כיום במתכונתן הנוכחית.
ההורים: "הסטנדרטים נמוכים, לא נצמדו למה שצריך"
ענת דייגי, ראש פורום הורים למען אחריות מלידה, אמרה כי אישור התקנות הוא רגע היסטורי. "ייחלנו לתקנות טובות יותר אשר מציבות את טובת הילד בראש סדר העדיפויות, לצערי אחרי מלחמת התשה בוועדות הסטנדרטים שנקבעו בתקנות הם הנמוכים ביותר בעולם המערבי", היא אמרה. "לדויד שלי, שנפטר בעודו בן שמונה חודשים בגן, התקנות כבר לא יעזרו. כולי תקווה שהסטנדרטים הנמוכים יספיקו על מנת למנוע את המוות הבא".
אלונה דניאל, ממנהלי מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך, מסרה: "לאחר שלושה ימי דיון מתישים בוועדה לזכויות הילד שמענו על צפיפות, תקינה, תברואה ומה כלכלי ומה לא. רק דבר אחד לא שמענו - טובת הילד. נראה כי חברי הוועדה דואגים להעביר את התקנות כדי לומר העברנו ויישמנו, ולא באמת נצמדו למה שאמור להגן על הילדים. כנראה שמי שימשיך להגן על הילדים הם ההורים בעצמם".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין, אמר בסיום הדיון אמש: "עשינו היסטוריה והבאנו בשורה למאות אלפי ילדים בגיל הרך והוריהם. חוק הפיקוח הוא המכשיר העיקרי להגנה על הילדים של כולנו, במציאות בלתי מוסדרת שבה צצים שוב ושוב מקרי התעללות מזעזעים. עם זאת, על הממשלה לייחד תקציבים נוספים לשיפור בטיחות ותנאי הילדים".
ח"כ קארין אלהרר, שהייתה מיוזמות החוק, אמרה כי "ישראל כץ הפקיר את האוצר החשוב ביותר – הילדים שלנו. שנתיים של מאבק כדי לאשר את התקנות לחוק הפיקוח שיזמתי הסתיימו היום במפח נפש. התקנות הגיעו אל הכנסת ללא מקור תקציבי שיאפשר אפילו את ההדרכות הבסיסיות ביותר לצוותים. יותר מחצי שנה שבממשלה הכושלת מעכבים את התקנות בשל 'התייעצויות בין הרווחה והאוצר'. מה הם החליטו בסוף התקופה הזו? להשאיר את הילדים טרף קל להתעללות".
שר העבודה והרווחה איציק שמולי מסר: "אני מברך על אישור התקנות ובטוח שבתחומים מסוימים, כמו איכות ההכשרה וקביעת תנאי הסף לעבודה עם פעוטות, בכוחן להביא למפנה של ממש. לצד זאת, צר לי שהוועדה דחתה את הצעתנו לשיפור התקינה, שהיא נדבך קריטי ביכולתנו להבטיח טיפול נאות ומיטיב לילדים. אנו נמשיך לקדם זאת. הרפורמה הזו מצטרפת להתקנת המצלמות בפעוטונים ולמהפכת הפיקוח שהובלתי מתוך מחויבות טוטאלית לשלומם ולרווחתם של הילדים. אני מודה ליו"ר הוועדה ח"כ ג'אברין על שיתוף הפעולה, ולהורים על מאבקם הנחוש ומתחייב שנמשיך ככל יכולתנו לפעול ולשפר גם בהמשך".
"אני מקווה שיימצאו תקציבים ממשלתיים לממש את התקנות", אמרה לוסי חדידה, יו"ר ארגון גנים ברמה אחרת. "נפעל בהתאם לתקנות כל עוד קיים תקציב ממשלתי למימושם, בהעדר תקציב ממשלתי לא נוכל לממשם ונאלץ לייקר עלויות ולהשית אותן על ההורים או לסגור את מעונות היום הפרטיים".
מארגון "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך" נמסר כי: "הממשלה והכנסת הביעו הלילה זלזול בחינוך לגיל הרך. התקנות המצומצמות והתקציב הנמוך שאושר לא מביאים בשורה לפעוטות ולהורים. בעיקר בולט חוסר ההשקעה בהכשרת המחנכות-מטפלות שכה נדרשת במציאות שבה רוב העובדות במקצוע לא עברו הכשרה כלשהי לתפקידן המאתגר. מוטב היה להודות בכישלון מאשר להעביר תקנות שלא משפרות מהותית את החינוך לגיל הרך".
מור דקל יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך אמרה: "זה עשור הנושא נמצא על סדר היום ויותר בשנתיים האחרונות מאז שנחקק החוק. הילדים הקטנים כבר גדלו ודורות חדשים של פעוטות נפגעים מהסחבת. סוף סוף התקנות אושרו, לא כמו שייחלנו אמנם, הדרך עוד ארוכה אך האישור מעיד על הליכה לקראת שינוי, הבנה והנעת התהליך לשינוי משמעותי לגיל הרך".
פורסם לראשונה: 23:46, 04.01.21
