הדיווחים ברשת הקשר של מד"א: האזינו
(צילום: משה מזרחי, חדשות כל העולם- איתמר כהן, חדשות בזמן אמת)
בשניות הראשונות לאחר האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון מימדי האסון החלו להתבהר כבר ברשת הקשר של מגן דוד אדום, כשהפרמדיק עומרי גורגה חזה במו עיניו בנפגעים הרבים שנרמסו תחת הדוחק במוקד החגיגות.
הפרמדיק גורגה עלה מול קצינת המשמרת במוקד המבצעים של מד"א, מיטל ברגמן, ודיווח שההילולה הפכה לאירוע רב נפגעים. "אנחנו מדברים פה על שבעה "אקסים" (הרוגים - א"ר) לפחות, עשרה אקסים לפחות!", צעק גורגה בקשר. "כמה, כמה?", ניסתה לוודא הקצינה. "עשרה אנוש, עשרה אקסים במקום!", השיב. "עשרה אקסים?", שאלה שוב הקצינה - וגורגה שהבחין שמספר הנפגעים עולה צעק: "כן! 11 כבר אקסים" וצעק לאנשים סביבו להזדרז עם פינוי הנפגעים.
"כמה עוד פצועים?", ממשיכה ברגמן בשיח עם גורגה. "באזור ה-40 בשטח מירון. יש לי פה 11 אקסים, 12 אקסים. אני לא יודע להגיד לך על פצועים. 14 אקסים כבר מיטל!", צעק גורגה.
במקביל, הפרמדיקית שגית מרדכי מקבלת דיווח מקצין המשמרת בחדר המבצעים, מאור משה: "מד"א קבלו אר"ן (אירוע רב נפגעים) במירון! ככל הנראה 150 נפגעים מתוכם עשרה אנוש".
בהמשך דיווח גורגה לחדר הפיקוד הקדמי של מד"א ומסר פרטים נוספים. "אנחנו מדברים פה על עוד מחוסרים בחלק העליון של הבמה", אמר. "טווחי גילאים שונים, מבקש כוחות פינוי וכוחות משטרה".
בראיון למשדר המיוחד באולפן ynet סיפר גורגה על הרגע שבו הבין את גודל האירוע. "בזמן שאני נע בין החפ"ק לבין המרפאות אני מבין שיש מישהו שזקוק ללוח גב וטיפול נגד כאבים. כשאני מגיע לנקודה אני בעצם מזהה שמבצעים החייאה לילד בן 12. אני מתכופף כדי לנסות ולסייע אני רואה מבין הרגליים של ההמונים שמבצעים עוד החייאה מימיני. אני מרים את עצמי ורואה שגם מקדימה מבצעים החייאה, וגם מאחורה. פה הבנתי שאני נמצא באירוע אחר, כי אני רואה אנשים שמבצעים עליהם פעולות מצילות חיים כשאין עליהם דימומים או חבלות חיצוניות ואני לא מבין לקראת מה אני בא".
גורגה ציין כי הוא הבחין בברזלים על הרצפה, ואנשיו היו בטוחים שמדובר באירוע קריסה בגלל ההיערכות לכך. "שמענו צעקות 'הם נופלים', 'זה קורס", אמר. "זה פשוט זורם. הם פשוט זרמו אליי", סיפר על הנפגעים הבאים. "אתה מבין שמדובר פה בפצוע שהסיכויים שלו מאוד נמוכים, ויש פצועים אחרים מורכבים וקשים יותר, כך שאני צריך לנתב את כוח האדם ואת האמצעים שלי לטובת הצלת חיים".
הפרמדיק שהגיע ראשון לזירה בריאיון לאולפן ynet
(צילום: טל שמעוני)
עוד ציין כי "הכוחות שלנו היו פרוסים פה בצורה מטורפת במתחם וכולם התחילו להתנקז אליי כמו נמלים שחוזרות לקן. כוחות עצומים של מד"א, חובשים ופרמדיקים שבאו לתת יד. התחלנו לפלס את דרכנו דרך ההמון, ממש לפלס את עצמנו עד שהגענו לכל פצוע ופצוע. לאט לאט אנחנו מבינים שמדובר בעוד זירה ועוד זירה, שלוש זירות מורכבות עם קושי רב להגיע.
- עד כמה היה קשה להוציא את האנשים?
"לא הייתי מגדיר את זה לא להוציא, יותר כמו לחלץ אותם אחד אחד. לקחת ארבעה אנשים שירימו אלונקה ופשוט לפלס את הדרך עם אדם חמישי שמסלק את ההמונים. פינינו למרפאה והוצאנו מהגל הזה את כל מי שיכולנו לסייע לו. זה לא נגמר תוך דקה ולא תוך שתי דקות ולא תוך 20 דקות, זה פשוט לא הפסיק לזרום".
- כלומר גם בזמן שחילצתם הפצועים המשיכו להגיע.
"אותי הפילו על הרצפה, שכבתי ליד ילד מחוסר הכרה. עד שקמתי והבנתי מה קרה - הבנתי שפשוט דורסים אותי. כמו סכר מים שנפתח בבת אחת, אין לי דרך לתאר את זה. אתה פשוט הודף אנשים כדי להגיע למטופלים, להציל עוד ילד, עוד מבוגר, עוד משפחה".
- העובדה שמדובר בכל כך הרבה ילדים משפיעה?
"משפיעה לחלוטין. לבקש מפרמדיק להפסיק לבצע פעולות החייאה על ילד כי יש ילד אחר שאני יכול להציל - יש לי צמרמורת רק מלהגיד את זה ולחשוב שעשיתי את זה. אבל לא הייתה לי ברירה עם הכלים והמשאבים שהיו לי. אלה ההחלטות שהיינו צריכים לקבל. החלטות נוראיות אבל זה חלק מהתפקיד, לא יכולתי לעשות את זה אחרת".
- הצלחת כבר לעכל את מה קרה שם? להפנים?
"במד"א יודעים לתת תמיכה בנושאים האלה. אנחנו קודם כל רוצים לחזור לשגרה ומאז הספקתי לעשות שתי משמרות. הכי חשוב זה לחזור לשגרה. קשה לי לראות את התמונות שאני רואה באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות כי זה פרצופים שעברו דרכי, זה אנשים שאני ביקשתי להפסיק או שאני התעקשתי להמשיך. כמעט את כל הפרצופים אני מזהה".
- אני מניח שטיפלת כבר באירועים קשים, אבל לא היה אירוע כזה?
"טיפלתי בילדים, טיפלתי בתינוקות, טיפלתי במבוגרים, בקשישים, אבל אירוע כזה, שאני סופר אותם אחד אחרי השני במהירות עצומה, אין לי איך להסביר את זה במילים".
- אתה יכול להעריך בכמה אנשים טיפלת באותו ערב?
"בכולם, אני נגעתי בכל הפצועים. אני הייתי המשפך, כולם עברו דרכי".
