תיעוד התקיפה של ארה"ב בגבול סוריה-עיראק
ביום החמישי של מבצע "שומר החומות" הבחינו המכ"מים של צה"ל בכלי טיס קטן שמנסה לחדור מירדן למרחב האווירי של עמק בית שאן. כלי הטיס הופל וראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הודיע שמדובר בכטב"ם נפץ, כנראה מתוצרת איראנית, ששוגר מעיראק או מסוריה ואשר נועד להתפוצץ בשטח ישראל. לצה"ל שהיה עסוק אז ברצועת עזה לא היה עניין להרחיב את גזרת הלחימה ולכן הבליג על ניסיון התקיפה כפי שהבליג על הרקטות ששיגרו פלסטינים מלבנון.
כחודש לפני "שומר החומות" חוו הכוחות האמריקנים המעטים שנותרו בעיראק אירוע דומה. כטב"ם חמוש התפוצץ בתוך בסיס אווירי אמריקני גדול שנמצא ליד אירביל, בירת החבל הכורדי שבצפון עיראק. את הכטב"ם החמוש שיגרה, כנראה משטח סוריה, מיליציה שיעית עיראקית הפועלת במימון, חסות והנחיה איראנית. הוא פגע בדיוק רב בהאנגר (מוסך מטוסים) סודי ביותר שחנו בו מטוסי ומל"טי מודיעין אמריקניים העוקבים אחרי אנשי דאעש והמיליציות השיעיות הפעילים בשטחן של עיראק וסוריה.
הנזק החומרי והתודעתי שנגרם לאמריקנים היה כנראה ניכר מאוד ועורר זעם רב בוושינגטון. ממשל ביידן היה באותו זמן בתחילתו של המשא ומתן בווינה עם איראן על חזרה להסכם הגרעין שטראמפ פרש ממנו והתקיפה על ידי מיליציה הפועלת בשליחות איראן נתפשה כהתגרות. ה"וושינגטון פוסט" דיווח, בהסתמכו על מקורות בפנטגון, שממשל ביידן שקל להגיב על התקיפה הזאת, אולם החליט בסוף להבליג.
שני האירועים הנ"ל אמנם רחוקים זה מזה במקום ובזמן אבל יש ביניהם קשר אמיץ ומיידי. לפי הערכות מהימנות של גורמי מודיעין מערביים, התקיפה באפריל השנה באירביל כמו תקיפת הכטב"ם שצה"ל סיכל בעת מבצע "שומר החומות" בוצעו על ידי מיליציות עיראקיות הפועלות בשליחות איראן ואשר כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים מפעיל אותם. אותן מיליציות היו בלילה האחרון היעד לתקיפה האווירית האמריקנית בשטחן של עיראק וסוריה.
זו הפעם השנייה שממשל ביידן מגיב על האסטרטגיה החדשה שמפעילים האיראנים – ליתר דיוק – האסטרטגיה החדשה שעל פיה מפעיל כוח קודס של משמרות המהפכה את המיליציות הפועלות בשירותו במזרח התיכון. האסטרטגיה הזאת עוצבה על ידי המפקד החדש של כוח קודס, איסמעיל קאאני, כדי ליעל את השימוש המבצעי שהוא עושה במיליציות השיעיות העיראקיות שטהרן משלמת משכורות לחלק ניכר מאנשיהן. המיליציות הללו סרו ללא עוררין למשמעתו של המפקד האגדי הקודם של כוח קודס, קאסם סולימאני. אבל אחרי חיסולם של סולימאני ושל מפקד המיליציות העיראקי אבו אל-מהדי אל-מוהנדס בשדה התעופה של בגדד, התקשה קאאני הלא-כריזמטי לשלוט ולהפעיל את השיעים העיראקים שהתחילו לריב ולהתעמת בינם לבין עצמם.
המיליציות הללו גם נתקלו בהתנגדות עממית גוברת והולכת בקרב אזרחי עיראק, שיעים וסונים כאחד. גם ממשלת עיראק התגייסה לרסן אותם כיוון שראתה בהן, בצדק, כלי אלים שבאמצעותו מנסה איראן להשתלט על עיראק ולהפוך אותה לגרורה כלכלית וצבאית שלה. כדי להתגבר על התנגדות זו העבירו האיראנים חלק מהבסיסים של המיליציות הנאמנות להם לסוריה, לאזור עיר הגבול אל-קאים במזרח סוריה, באזור שבו הפרת חוצה את הגבול. האיראנים הקימו באזור הזה בסיס גדול, מחנה האימאם עלי, כבסיס לוגיסטי להתבססות בסוריה ובעתיד לתמוך בחזית נגד ישראל, שתפעל משטח סוריה. ישראל תקפה בעבר על פי מקורות זרים כמה פעמים בסיסים אלה בשטחן של עיראק וסוריה.
אבל היעד העיקרי של המיליציות העיראקיות-שיעיות הפועלות בשליחות איראן לא הייתה ישראל אלא האמריקנים וכוחות הקואליציה המערבית שנלחמים בדאעש. המיליציות הללו תקפו לעיתים קרובות באמצעות רקטות וטילים בליסטיים את הבסיסים שבהם שהו חיילים אמריקנים על אדמת עיראק. המטרה הייתה להציק לאמריקנים ולהסב להם אבדות כדי להאיץ את נסיגתם מעיראק שטראמפ הכריז עליה. כך שירתו את האינטרסים האיראניים וגם את מה שהם ראו כאינטרס עיראקי.
האסטרטגיה החדשה
לכוחות האמריקניים בעיראק ולכוחות הקואליציה שפועלים בה יחד איתם לא היו עד לפני כשנה אמצעים יעילים להתגונן מפני הרקטות הללו שהסבו להם הרוגים ופצועים. אולם לאחרונה האמריקנים התארגנו כדי להתגונן מפני מתקפות הרקטות והטילים של המיליציות העיראקיות. המכ"מים שופרו, הובאו סוללות פטריוט מהדגם המשופר שמסוגל ליירט רקטות וטילים בהצלחה; האמריקנים גם שכללו את שיטות המודיעין ושיתוף הפעולה עם העיראקים כדי לסכל תקיפות על בסיסיהם בעיראק. האמצעים האלה נתנו תוצאות לא רעות וזו הייתה כנראה הנקודה שבה החליט קאאני לפעול אחרת ולנסות אסטרטגיה חדשה.
האסטרטגיה החדשה מתבססת על הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) חמושים או "מתאבדים" (נושאי מטען נפץ המתפוצץ כשהכטב"ם מתרסק על המטרה), מדויקים (מונחי GPS), שאיראן מתמחת כבר 30 שנה בייצורם ובהפצתם בקרב שלוחיה. המורדים החות'ים בתימן מפעילים כבר מזמן כטב"מים מתוצרת איראן, פשוטים להפעלה ומדויקים, נגד מטרות בסעודיה, בעיקר מתקני נפט ושדות תעופה צבאיים. החות'ים מפעילים את הכטב"מים האלו דרך שגרה גם במלחמתם נגד כוחות הממשלה התימנית ועושים זאת במיומנות רבה. אנשי חיזבאללה הלבנוניים ואנשי כוח קודס האיראניים מסייעים להם. לאחרונה החות'ים מיצרים כבר בעצמם, בתימן, את הכטב"מים מחלקים שהוברחו מאיראן.
5 צפייה בגלריה
החות'ים משתמשים בכטב"מים כבר מזמן. שריפה במתקני הנפט באבקאיק שבסעודיה לאחר התקיפה ב-2019
(צילום: רויטרס)
אבל קאאני לא הסתפק בשינוי אמצעי הלחימה אלא שינה גם את הגורם שאמור היה להפעילם. במקום לנסות לשלוט במיליציות העיראקיות שבהם יש אלפי אנשים שצריך לשלם להם משכורות כדי לשמור על נאמנותם לאיראן, הוא החליט לסנן מביניהם קבוצות של עשרות לוחמים שיעים מובחרים שנאמנותם לאיראן אינה מוטלת בספק והם גם הוכיחו את יכולותיהם הקרביות והטכנולוגיות.
את היחידות המובחרות האלה שהוקמו בחשאי ופעלו בחשאי תוך מידור מהמיליציות המקוריות, צייד קאאני בכטב"מים מתוצרת איראן, חלקם משמשים לצרכי איסוף מודיעין ומקצתם כטב"מים חמושים. זאת על סמך לקחי הלחימה של החות'ים בתימן ובעיקר בעקבות התקיפה המוצלחת של מתקני הנפט בסעודיה בספטמבר 2019. תקיפה זו שבוצעה ישירות על ידי האיראנים הוכיחה להם סופית ובצורה נחרצת שהכט"במים החמושים הם נשק הרבה יותר יעיל מהטילים והרקטות הבליסטיים הלא מדויקים. את הכט"במים קשה לאתר, הם יכולים לשנות מסלול ולבוא מכיוונים בלתי צפויים ועוד יותר קשה להפיל אותם גם אחרי שכבר גילית אותם בגלל ממדיהם הזעירים.
לצה"ל היום יש כבר אמצעי גילוי יעילים לאתר כטב"מים מרחוק ומקרוב וליירט אותם באמצעות "כיפת ברזל" וטילים אחרים, מטוסי קרב ובעתיד - גם לייזר מוטס או קרקעי. לעומת זאת, האמצעים לגילוי ויירוט כטב"מים שבידי האמריקנים נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ואינם מבצעיים. לכן מאמצע 2020 ועד עכשיו, עומדים כוחות הקואליציה המערבית בעיראק בפני בעיה חמורה. הכטב"מים החמושים אמנם אינם מסבים נזק רב ועדיין אף אזרח או חייל אמריקני או בריטי לא נהרג מפגיעתם, אבל פוטנציאל המסוכנות גדול, כפי שהוכח לאחרונה במלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן בנגורנו קרבך.
גנרל פרנק מקנזי, מפקד הכוחות האמריקניים במזרח התיכון, אמר זאת במפורש בעת שביקר לוחמים אמריקנים בצפון-מזרח סוריה: "אנחנו מחפשים דרכים לנתק את תקשורת הפיקוד והשליטה בין הכטב"ם למפעיל שלו, לשפר חיישני מכ"ם כדי לזהות במהירות איום כשהוא מתקרב ולמצוא דרכים יעילות ליירט את כלי הטיס האלה". זמן קצר לאחר מכן, באפריל האחרון, הודיע הבית הלבן על הקמת קבוצת עבודה משותפת לארה"ב וישראל כדי לטפל ב"איום ההולך וגובר של כלי טיס בלתי מאוישים וטילים מונחים מדויקים שאיראן מייצרת ומספקת לשכנותיה במזרח התיכון".
יירוט הכטב"ם החמוש בזמן "שומר החומות" הוכיח לאמריקנים פעם נוספת ככל הנראה שלישראל יש יכולות מתקדמות משלה לא רק בתחום יירוט הרקטות והטילים הבליסטיים אלא גם בתחום יירוט הכטב"מים. אפשר להעריך היום בוודאות די גבוהה שהכטב"ם שהופל בעמק המעיינות היה מדגם שתוכנן באיראן ואולי אף שחלקיו יוצרו שם וכי הוא שוגר על ידי אחת מאותן יחידות מובחרות של מיליציונרים שיעים – עיראקים או סורים – שהאיראנים מפעילים.
בעיראק שוהים כעת כ-3,000 חיילי הקואליציה המערבית, מתוכם כ-2,500 חיילים אמריקנים. רובם נמצאים בבסיסים בצפון עיראק, ליד אירביל ובעין אל-אסד ומצפון מזרח לבגדד. הנשיא ביידן מתכוון ללכת בעקבות הנשיא הקודם - להוציא גם את הכוחות האלו ולהשאיר בעיראק רק כ-300 לוחמים אמריקנים להגנה על הנציגויות הדיפלומטיות. הוצאת הכוחות אמורה להסתיים עוד השנה, אבל בוושינגטון החליטו הלילה לעשות מה שלא עשו לפני חודש וחצי ותקפו את בסיסי המיליציות העיראקיות בשטח עיראק ובסוריה, באזור הגבול עם עיראק. לא רק כדי להרתיע התקפות כטב"מים על כוחותיהם, אלא גם מפני שהשיחות בווינה נקלעו למבוי סתום בגלל עיקשות האיראנים. ממשל ביידן כנראה רוצה להבהיר לאיראנים שהם יודעים גם להילחם כשצריך ולא רק לנהל מו"מ דיפלומטי עקר ללא תכלית.
ובמה שנוגע לנו: בירושלים ובעיקר בקריה בתל אביב יודעים שבמלחמה הבאה עם איראן ו/או עם שלוחיה, בין אם תתנהל רק בצפון ובין אם העזתים והחות'ים מתימן יצטרפו, ייעשה שימוש רב מאוד במאות כטב"מים חמושים כדי לנסות לפגוע במטרות איכות אסטרטגיות בשטח ישראל. הדבר מחייב היערכות חדשה ומימון מסיבי לפרויקטי הלייזר. סיוע כספי אמריקני כדי לממן את ההיערכות הזאת בישראל יסייע ישירות גם לכוחות האמריקנים המוצבים ונלחמים במזרח התיכון ומחוצה לו.
