בהימורי ספורט ישנם משחקים שמוגדרים ככאלה שהוכרעו עוד בטרם החלו, בשל ההבדלים הגדולים ביכולות של הספורטאי או הקבוצה לבין השאר. בעגה המקצועית הימור שכזה מכונה ''באנקר''.
הבחירות על הנהגת חמאס ברצועת עזה הוגדרו כבאנקר. כלומר רוב האנשים, פלסטינים או לא פלסטינים, היו בטוחים שיחיא סינוואר מנצח בעיניים עצומות ובלי מאמץ. ואז הגיח בהפתעה הסוס השחור בדמות ניזאר עוודאללה ולקח את סינוואר עד לסיבוב הרביעי, לא פחות.
(צילום: שחר גולדשטיין)
בארבע השנים האחרונות שבהן מכהן סינוואר כמנהיג חמאס בעזה הוא נחשב לאיש החזק ברצועה. יש מי שסבורים כבר כמה שנים שסינוואר מאפיל בכוחו גם על מנהיג הארגון איסמעיל הנייה. אז איך ייתכן שדווקא הוא היה צריך להילחם עד השנייה האחרונה ולנצח בקושי רב ועל חודו של קול את ניזאר עוודאללה?
ייתכן שאחת הסיבות לכך טמונה דווקא בכוח הגדול שצבר. סינוואר ידוע כמנהיג ריכוזי מאוד וכוחני מאוד שמצפה שכולם יתיישרו לפי נגינת החליל שלו. תכונה זו הרחיקה גורמים בכירים בחמאס ממוקדי ההשפעה ונראה שהשיעור שהם לימדו אותו במסע הקשה שלו בבחירות קשור גם להתנהלותו זו.
העובדה שסינוואר לא זכה בקלילות בהשארת המושכות של עזה בידיו משולה לכרטיס צהוב בוהק שהוצא לו על ידי ההנהגה הוותיקה בעזה. בקדנציה הראשונה שלו נרשמו על שמו של סינוואר לא מעט כישלונות של פרויקטים שאותם הוא הוביל ויעדים שאליהם הוא הוביל באגרסיביות.
מהלכים כושלים ותגובות תמוהות
יחיא סינוואר היה אדריכל צעדות השיבה שנמשכו כמעט שנתיים אך לא הביאו לחמאס הישגים מרחיקי לכת. כישלון הצעדות הוא גם כישלונו האישי. בנוסף, סינוואר הוביל בעזה את הקו לפיוס דרמטי עם פתח – פיוס שכשל אף הוא חרף היותו באותו זמן ה"טיקט" הכי חשוב שלו.
הוא ניסה גם לייצר עסקת חילופי שבויים עם ישראל, אך גם היא לא צלחה עד כה למרות חלון ההזדמנויות שנפתח לביצועה בשל משבר הקורונה. לאורך הקדנציה שלו ניהלה רצועת עזה אין ספור סבבי לחימה קצרים מול ישראל, אך הוא גם ייזכר כמי שהחליט יחד עם מוחמד דף לשבת על הגדר בשני סבבי לחימה – הראשון שבהם בנובמבר 2019 בעקבות חיסולו של בהא אבו אל עטא, והשני בפברואר בשנה שעברה. בשני המקרים, צפה חמאס בישראל הולמת בג'יהאד האיסלאמי מבלי להתערב.
גם התגובות של סינוואר למהלכים שהוביל וכשלו היו תמוהות. אחרי קריסת הליך הפיוס עם פתח, לדוגמה, הוא ירד למחתרת למשך שבועות ארוכים. סינוואר כעס ונעלב שהפרויקט החשוב שלו ירד לטמיון וביטא זאת בהיעלמות מהציבוריות חרף היותו מנהיגה של רצועת עזה.
הכרטיס הצהוב שקיבל סינוואר מוכיח שהעוני והאבטלה הגוברים ברצועת עזה יוצרים לו כיסי התנגדות פנימיים. נראה כי הלך הרוח בעזה משווע לשינוי כלכלי מהמצב הרעוע שהרצועה שרויה בו בעשור האחרון וכי הוא אינו מסתפק עוד רק במיליטריזם נגד ישראל ובהתנגדות צבאית.
סינוואר, יש לזכור, הוא מעמודי התווך של ההסדרה עם ישראל, המשך שלטונו ברצועה מבטיח את המשכה בתיווך קטאר ומצרים.
יחיא סינוואר אמנם ניצח, אבל הוא קיבל שיעור מאלף במגבלות הכוח. עומדות בפניו כעת שתי אפשרויות: הוא יכול ללמוד מכך ולרכך את שיטות הניהול שלו, כמו גם את הריכוזיות שלו. אולם בשל נטיותיו לקבל החלטות מהבטן, ייתכן גם שהקרב שניהל מול חצי מחברי הנהגת חמאס יכול לגרום לו להקשיח עוד יותר את עמדותיו ולבצע ניקוי אורוות כללי של מי שחשוד כמתנגד לו בהנהגה.
