מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מעל 40% מהגברים במדגם שכלל 630 גברים רווקים ונשואים שילמו על שירותי מין פעם אחת בחייהם או יותר. המחקר, שנערך באנונימיות, כלל השוואה בין המאפיינים של קבוצת הגברים ששילמו על מין יותר מפעם אחת, לכאלה ששילמו על מין פעם אחת בלבד בחייהם או גברים שמעולם לא שילמו על מין. המחקר נערך בהובלת פרופ' עינת פלד וד"ר גיא שילה מבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב, ובהשתתפות ד"ר עטרת גבירץ-מידן, מנהלת מרכז יובל לטיפול מיני וזוגי במרכז רפואי מאיר וחברת סגל בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. המאמר פורסם בכתב העת The Journal of Sex Research.
החוקרים מסבירים כי הגישה הרווחת בציבור וגם בקרב רשויות החוק מכלילה את כל המשלמים על מין תחת מטרייה אחת, ורואה בכולם זנאים ועבריינים ללא אבחנה. גישה זו אף באה לידי ביטוי בחוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף בישראל בקיץ 2020.
הקושי שבאכיפת חוק הזנות
(צילום: שחר גולדשטיין | כתב: אסף קמר)
עם זאת, לטענת החוקרים, מממצאי המחקר עולה שצרכני המין אינם מהווים מקשה אחת והגברים ששילמו על שירותי מין רק פעם אחת בחייהם הם בעלי מאפיינים ועמדות שונים ומובהקים, הקרובים יותר לגברים שמעולם לא שילמו על מין. לטענת החוקרים, ראוי כי ממצאים אלה יובאו בחשבון בחקיקה ובמדיניות הנוגעות למאבק בתופעת הזנות, וכן בענישה ו/או בטיפול בצרכני מין בתשלום.
הרוב לא שילמו על מין מעולם
המחקר כלל 632 גברים ישראלים בני 75-18 – רובם הגדול יהודים חילונים וכמחציתם נשואים או נמצאים בזוגיות – שהתבקשו להשיב על שאלון אנונימי מקוון בנושא תשלום על מין. 358 מהנשאלים דיווחו כי מעולם לא שילמו על מין, 204 ציינו כי שילמו על מין יותר מפעם אחת ו-70 שייכו עצמם לקטגוריה החדשה של גברים ששילמו על מין פעם אחת בחייהם.
ד"ר גיא שילהממצאי המחקר הראו כי גברים שצרכו שירותי זנות רק פעם בחייהם קרובים יותר בעמדותיהם לאלה שלא שילמו מעולם מאשר למי ששילמו יותר מפעם אחת (שחלק ניכר מהם ככל הנראה צורכים מין בתשלום על בסיס קבוע). הממצא היה מובהק במיוחד בהיבט של העמדות המוסריות כלפי תשלום על מין: גברים ששילמו פעם אחת וגברים שלא שילמו מעולם על מין העניקו ציונים גבוהים לעמדות הרואות בזנות התנהגות סוטה, בלתי מוסרית ונצלנית - וזאת בניגוד לגברים ששילמו יותר מפעם אחת, שהביעו זעזוע מוסרי נמוך.
לא רואים עצמם כ"צרכני מין"
כמו כן, בנוסף לשאלון הכמותי, החוקרים אפשרו למשיבים להתבטא בטקסט פתוח, וכאן נצפה ממצא מרתק בנוגע לזהות העצמית שלהם: מתברר שרוב הגברים ששילמו על מין פעם אחת בחייהם אינם רואים בעצמם "צרכני מין". רבים מהם הצטדקו והסבירו בפירוט את ה"מעידה" החד-פעמית ונסיבותיה, ובפירוש התנערו מזהות של "גבר המשלם על שירותי מין". החוקרים סבורים שהצהרות אלה מבטאות קונפליקט פנימי מסוים, שבא לידי ביטוי גם בשאלון: גברים אלה הביעו עמדה שלילית ברמה בינונית בלבד כלפי האמירה כי מין בתשלום הוא התנהגות לגיטימית ומקובלת חברתית – זאת לעומת שלילה גורפת בקרב גברים שלא שילמו מעולם, ולגיטימציה יחסית בקרב מי ששילמו יותר מפעם אחת.
פרופ' עינת פלדהחוק לאיסור צריכת זנות נכנס לתוקף ביולי 2020. צרכני זנות שיתפסו ייקנסו ב-2,000 שקל, ובמקרה של עבירה חוזרת יהיו חשופים לכפל קנס. במקרה של ריבוי עבירות הרשויות יוכלו להגיש כתבי אישום. באחרונה פורסם ב-ynet כי בחודשים האחרונים חולקו רק 11 דו"חות על ידי המשטרה לצרכני זנות. ההערכה היא שחיים היום בישראל כ-14 אלף אנשים שעוסקים בזנות, מתוכם 95 אחוז נשים ובתוכם יש גם כ-3,000 קטינים וקטינות.
פרופ' פלד מסבירה: "במחקרים שלנו הצענו קטגוריה חדשה, שעד היום לא נבחנה בנפרד: - גברים ששילמו על מין רק פעם אחת בחייהם. החוק לאיסור צריכת זנות מאפשר למי שנתפס לבחור בין תשלום קנס גבוה לבין חלופה טיפולית-חינוכית, והצפי הוא כי רבים יבחרו בטיפול כדי להימנע מהקנס. אך האם זוהי הגישה הנכונה כלפי כלל הגברים המשלמים על מין? סביר להניח שתוכנית הסברה ושינוי עמדות תתאים יותר לקבוצת הגברים ששילמו עבור מין רק פעם אחת – אשר על-פי המחקר קרובים הרבה יותר בעמדותיהם, בהתנהגותם ובתפיסתם העצמית לגברים שמעולם לא שילמו על מין.
"עם זאת, ייתכן שאין כלל טעם או צורך להשקיע באנשים אלה משאבים חברתיים וכספיים יקרים של העמדה לדין וטיפול ארוך-טווח. אנחנו חוזרים ומדגישים כי צרכני המין אינם מהווים מקשה אחת. על סמך מחקרנו אנו ממליצים לקובעי המדיניות ולגורמי החקיקה והאכיפה הפועלים למיגור תופעת הזנות לגבש וליישם גישות מותאמות ומובחנות עבור כל קבוצה בקרב המשלמים על מין".
