ביום שלישי הקרוב יחזרו תלמידי כיתות ה'-ו' ללימודים במתווה הקפסולות ביישובים הירוקים והצהובים, תלמידי י"א-י"ב צפויים לחזור אל בתי הספר ביום שלישי בשבוע הבא. ובזמן שאלה ישובו אל ספסלי הלימודים, 600 אלף תלמידי שכבות ז'־י' יישארו בבית, ללא אופק חזרה אל בית הספר.
בינתיים, עד שיינתן תאריך יעד למתווה גם עבורם, הולך וגובר התסכול שלהם מהלמידה בזום ומהשעות הארוכות לבד בבית. אמה שרף, תלמידת כיתה י' באולפנת "שלהבת" בשוהם, מספרת: "ממש לא הצלחתי להבין למה ניתקו את תלמידי השכבה שלי מהחטיבה העליונה של תלמידי י"א-י"ב, הרי גם לי ולחברים שלי יש בגרויות בסוף השנה. לצערי אני מרגישה שקצת שכחו אותנו, השאירו אותנו מאחור. הזום זה סיוט עלי אדמות. אני תלמידה טובה, משקיעה בלימודים ויש לי ציונים טובים אבל לא מסוגלת לשבת שמונה שעות בתוך הזום, אני גומרת את היום עם כאבי ראש קשים. בימי רביעי, למשל, אני לומדת מתמטיקה בשלוש השעות האחרונות של היום ולא מצליחה להבין כלום מחומר הלימודים".
אמה סובלת מהפרעות קשב וריכוז, ובתמיכת הוריה החליטה לצמצם את שעות הלימודים בזום. "העבירו אותי ללמידה ביתית ויש לי מורים פרטיים באנגלית, בלשון, במתמטיקה ובספרות. מסכנים הילדים שההורים שלהם לא יכולים לממן להם שיעורים פרטיים", מספרת אמה, "אני כבר השלמתי עם העובדה שזאת שנה אבודה עבורי ועבור החברים שלי מהכיתה, אף אחד לא יחזיר לנו את השנה הזאת. ממחצית כיתה ט' בשנה שעברה אנחנו למעשה לא לומדים. זה מאוד פוגע בנו כתלמידים שאנחנו סגורים לבד בחדרים, חסרים לי מאוד חיי החברה, בזום אין לי עם מי לדבר, למרות שאצלנו בבית ספר המורות משתדלות לתת לנו לדבר, לפרוק מה שמציק לנו, אבל מה הן יכולות לעשות דרך הזום? כולם חסרי אונים".
שחר קפלן, תלמיד כיתה ז' בחטיבת הביניים "למדעים ולאמנויות" בירושלים, משתוקק לחזור אל בית הספר כדי לפגוש בחברים ובמורים שבקושי הספיק להכיר לעומק. כמו כל תלמידי כיתה ז', גם הוא הגיע לבית הספר היישר מהיסודי, וזמן קצר אחרי שלמד בקפסולות עם חבריו החדשים – הגיע הסגר השני והוא חזר ללימודים מהזום בבית. "זה מרגיש עצוב ללמוד מרחוק, הגעתי מהיסודי לחטיבת הביניים ויש עוד חברים רבים בכיתה שאני עוד כלל לא מכיר. שוכחים אותנו. בכלל לא מדברים על החזרה של תלמידי כיתות ז' עד י'. למידה בזום היא ממש לא למידה, קשה מאוד להישאר מרוכזים כשלומדים חומר חדש, זה כמעט בלתי אפשרי. אנגלית זה השיעור שהכי קשה לי ללמוד, בגלל שקשה להתרכז בזום בעברית אז פי כמה וכמה קשה כשזה באנגלית", מסביר שחר.
"הלמידה בזום משאירה אותי המון שעות בחדר לבד. אני קם בבוקר, מתארגן והולך ללימודים – שזה אומר שאני פשוט עובר להתיישב בכיסא מול המחשב. קשה להיות לבד בחדר שעות ארוכות, אין לי עם מי לדבר, כשאני רוצה לעשות שיעורי בית עם חבר זה גם דרך הזום. אנחנו רק תלמידי כיתה ז' וכל היום לבד בבית כשההורים בעבודה, פשוט אין לנו עם מי לדבר. אני בקושי מכיר את המחנכת ואת צוות המורים, וכמו שסיפרתי גם חלק מהילדים. זה לא כיף", אומר שחר ומוסיף: "אני רוצה לפנות ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה אל תשכח את תלמידי כיתות ז'-י', תחשבו עלינו ותחזירו אותנו לשגרת בית הספר כמה שיותר מהר".
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, צופית גולן, טוענת שהשנה הזו מסכנת את תלמידי כיתות ז'-י': "הממשלה מפקירה את ילדינו. הילדים 'כלואים' שעות רבות כשהם לבד בחדריהם מול הזום במסך המחשב. תלמידים רבים נקלעים למצוקות חברתיות ונפשיות וחשים שננטשו לנפשם לבד בחדר. וזה עוד במקרה הטוב למי שיש מחשב וחדר משלו ולא אמור להתחלק עם מספר אחים במחשב ובשולחן בסלון הבית או במטבח".
שר החינוך יואב גלנט חזר אמש על דרישתו להשיב את כל התלמידים ללימודים בבתי הספר. "מיליוני תלמידים צריכים לחזור מיד לבתי הספר. בחודשים הארוכים של הסגר הממושך הם צוברים פערים חינוכיים גדולים וסובלים מבדידות חברתית. ההשלכות של נזקי הסגר הממושך ילוו את הילדים זמן ארוך. אסור לנו לשכוח את דור העתיד של המדינה. אני קורא לצמרת משרד הבריאות להצטרף למשרד החינוך ולהוביל את חזרתם".