יפה בן דויד בוועידת הנשים של המדינה
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, התארחה היום (שני) בוועידת "הנשים של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" ו"לאשה", וסיפרה על הדרך שעברה מהמושב בחבל לכיש ועד לעמידה בראש ארגון העובדים הגדול במדינה. מה היא חושבת על ההתערבות מצד ההורים בבתי הספר - והאם פניה לפוליטיקה? צפו בריאיון.
את מתייחסת לתפקיד בצורה מגדרית?
"לא, אני לא מתייחסת לזה ככה וזה אף פעם לא היה לי בראש. אני עומדת בראש איגוד של עובדי ועובדות הוראה, ואני חושבת שזה מקצוע קשה, מקצוע מורכב ושוחק, אבל אין מה לעשות. זה העוגן והחוסן הלאומי של מדינת ישראל. בלעדיהם, ראיתם מה קרה פה בשנה האחרונה, אף אחד לא יוכל לתפקד".
הגעת ממושב בחבל לכיש. משפחה שעלתה ממרוקו, שבעה אחים ואחיות. יש בעיה להגיע לאן שהגעת כאישה יותר מכגבר לדעתך?
"יכול להיות שכן, אבל גדלתי במשפחה שמאוד העצימה אותנו. בראש ובראשונה, החינוך היה בראש מעייני ההורים שלי שהשקיעו באמת את המירב ואת המיטב בעבור האחים שלי ואחותי. כמעט כולנו בוגרי תארים, החינוך היה לב הבית. עם זאת, תמיד הם נתנו לנו את האפשרות להתפתח, נתנו לנו את האמונה ושתמיד נלך בדרך שבה אנחנו נבחר ולא לפחד ולא לחשוש מאף אחד. רק מבורא עולם. אבל בסופו של דבר אם אתה הולך עם הצדק והאמת - אתה מנצח".
את חושבת שלאישה בפריפריה או לגבר בפריפריה יותר קשה?
"לאישה יותר קשה בפריפריה, אין ספק. התרבות שם היא אחרת. אני אתן לך דוגמא: לפני מספר שנים התמודדתי לראשות העיר קריית גת. תוך שלושה חודשים החלטתי שאני רוצה להתמודד כי החינוך היה הדבר החשוב ביותר, ורציתי להשקיע בנושא. תוך שלושה חודשים קיבלתי קרוב ל-11% קולות, שזה היה וואו. בתור אישה, בעיר עם הרבה דתיים וחרדים".
מה הדבר הכי קשה בדרך הזו שעשית?
"אמנם ההורים שלי עלו ממרוקו, אבל שניהם היו אנשים מאוד משכילים. אמא שלי עלתה עם תואר ראשון, דוברת צרפתית רהוטה, וגם אבא שלי היה איש משכיל. הוא הקים את המושב והיה מזכיר. הוא גם היה חבר מועצה הרבה שנים. אבל היה מאוד קשה בקטע שקודם כל אתה צריך כל הזמן להיות תמיד חזק, ושלא תתייחס כל הזמן למקשקשים, לרעשי הרקע".
מה זה רעשי רקע?
"כשאתה מתמודד לתפקיד אז תמיד מטנפים. יש כאלה שככה נבנים, ולא מתוך זה שהם אומרים מה הם רוצים לעשות ולקדם. חושבים שעל ידי זה שהם יטנפו על האחר, זה מה שירים אותם. אני יודעת שאני אישה חזקה. בסך הכל באתי מלמטה, עברתי את כל השלבים, הייתי מורה ואחר כך יו"ר סניף".
אפרופו מורה, היום אני רואה הורים רצים לבית ספר ומגנים על הילדים שלהם שעושים דברים איומים. את חושבת שבגלל זה יש פיחות בחינוך?
"אין לנו בעיה עם מעורבות. המעורבות צריכה להיות של ההורים. יש לנו בעיה עם התערבות וההורים מתערבים בצורה שאני חושבת שבשום מקצוע אחר את לא תראי אותה. בצורה גסה שהיא גם מזיקה לילדים. אנחנו מכבדים ורוצים שההורים יהיו מעורבים, אבל ההורים צריכים להבין את הקווים האדומים. ברגע שהם מתערבים הם גורמים נזק לילדים, ובחמש השנים הראשונות של עובדי ההוראה, יש עזיבה של 28%. כשרצו לבדוק את הסיבות - ראו שבמיקום הגבוה ההתערבות של ההורים וחוסר הגיבוי של המשרד, כמו גם השכר".
איך אפשר להתמודד עם זה? תקנה, חוק?
"אני חשובת שאחד הדברים שצריך להיות קודם כל זה גיבוי מהמשרד", אמרה בן דויד. "ברגע שהמשרד יגבה וייתן גב למנהלים, למורים ולגננות אז ההורים יבינו את מקומם. עכשיו ההורים לא מבינים את מקומם, כי הכל מתערבב להם. אין מבוגר אחראי שיגיד להם חברים עד פה. זה הקו שלכם אתם לא יכולים מעבר לכך".
אם אנחנו מדברים כבר על משרד החינוך, הם היו איתך בקשר השנה או שלמדתם אחד על השני מהתקשורת?
"דווקא הקשר הוא קשר טוב. יש לנו שיח גם עם המנכ"ל וגם עם השר, אבל לא תמיד שומעים אותנו. לא תמיד שומעים את המנהלים, את המורים, את הגננות, למשל המתווים שהיו ועפו לנו מעל הראש. למדנו על המתווים מהתקשורת".
לומדים ביולי?
"אני רוצה לומר בצורה חד משמעית: היה בית ספר של הקיץ בשנה הקודמת, ומי שרצה עבד ולמד מתוך בחירה. אישית, אני לא מאמינה בנושא הזה של להאריך בעוד חודש ימים. אני לא יודעת אם יש לך ילדים בחטיבת ביניים, אבל אני כבר אומרת שהילדים האלה לא יגיעו. גם הילדים של כיתות ה' וגם של ו', שהיו ספונים בבתיהם כמעט שנה. שנה שלמה. הילדים האלה צריכים רווחה מבחינה רגשית ונפשית".
נראה אותך עומדת בראש אחת המפלגות הגדולות בשנה שנתיים הקרובות?
"לא. כרגע נמצאת בהסתדרות המורים. יש לי יעדים שהצבתי לעצמי, ועד שאני לא משיגה את היעדים אני לא עוזבת את הסתדרות המורים".
