פרופ' גמזו בריאיון לאולפן ynet: אין צורך בסגר
(צילום: עידו ארז, משי בן עמי)
סגר כמוצא אחרון. זוהי האסטרטגיה שהציג באולפן ynet מנהל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו (54), שמונה הלילה (בין רביעי לחמישי) לתפקיד "פרויקטור הקורונה" אחרי שפרופ' גבי ברבש ויתר על התפקיד. בריאיון בשבוע שעבר אמר גמזו: "צריך להמשיך להתנהל ולעשות הכול כדי לטפל בבעיה בלי סגר". הוא התייחס לדברים שאמר באותו בוקר השר שטייניץ, שקרא לסגר מיידי של עשרה ימים.
ברקע העלייה היחסית במספרי הנדבקים אמר גמזו: "סגר זה פטיש, זה תותח עם הרבה מאוד גלי הדף. הפטיש הזה בתורה האפידמיולוגית נותנים אותו פעם אחת. זה לא משהו שנותנים אותו כל הזמן. אולי בסוף לא תהיה ברירה' אבל כדי לקנות את אמון העם צריך לעשות הכול, ולהראות שעשינו הכול".
גמזו יקבל סמכויות אמיתיות?
אך השאלה המשמעותית היא אם לעמדותיו של גמזו תהיה משמעות כלשהי. כמו במקרה ברבש, הוא מונה לתפקיד מבלי שהסמכויות שלו הוגדרו באופן סופי, ורק הבוקר צפויים להחליט על תחומי האחריות שלו. עוד לא ברור אם יישב במשל"ט בתל השומר או במשרד הבריאות. בינתיים מינה גמזו שני מחליפים זמניים לניהול בית החולים איכילוב - ד"ר גיל פייר ופרופ' יצחק שפירא. ד"ר פייר הוא סמנכ"ל לענייני רופאים ומשנה רפואי למנכ"ל. פרופ' שפירא הוא סמנכ"ל המרכז הרפואי, מנהל רפואי בתאגיד הבריאות ומנהל בית החולים השיקומי. גמזו ימשיך לקבל את שכרו מבית החולים איכלוב ויבצע את תפקיד הפרויקטור ללא שכר נוסף.
גורם במשרד אמר כי יקבל את כל הסמכויות הנדרשות, אך על פי העיכוב במינויו של פרופ' ברבש, שוויתר לבסוף על התפקיד בעקבות היעדר סמכויות מספיקות לטעמו, נראה כי אופי התפקיד טרם הוכרע. עם זאת, במערכת מעריכים כי המשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו וראש שירותי בריאות הציבור במשרד פרופ' סיגל סדצקי, שניים מבכירי המשרד שניהלו את המשבר מתחילתו – הם אלו שייאלצו להיפרד מכמה מסמכויותיהם, ובעיקר בכל הנוגע למערך החקירות האפידמיולוגיות שעליו אמונה פרופ' סדצקי.
יש לציין כי ראש הממשלה החלופי בני גנץ לא עודכן על מינויו של גמזו על ידי נתניהו ואדלשטיין לפני ההודעה הלילה, אך צפוי להיפגש עם גמזו הבוקר.
"אתמול, בשעות הערב המאוחרות, פנו אליי ראש הממשלה ושר הבריאות להתגייס לסייע במשבר הקורונה ברמה הלאומית, לאחר שמינויו של פרופ׳ ברבש התפוצץ לצערי", כתב הבוקר גמזו בעמוד הפייסבוק של בית החולים איכילוב. "השבתי מיד בחיוב. כך היה גם בפעם הקודמת בתחילת אפריל, כשהתבקשתי לסייע בניהול המשבר בבתי האבות. זהו משבר רפואי, כלכלי וחברתי; אני לא שואל שאלות במצב שכזה - פשוט מגיע, תורם את כל כולי ומסייע למדינתי ולמערכת הבריאות בניהול המשבר. האתגרים הם עצומים; שיקום אמון הציבור בהובלת הטיפול במגפה, איזון חכם בין הקטנת ההדבקה לבין המשך החיים, שיפור בהיענות הציבור ובאכיפה, שיפור במערך קטיעת שרשרת ההדבקה והמשך חיזוק המערכת הרפואית".
"שיעור התמותה הנמוך בעולם"
באותו ריאיון בשבוע שעבר לאולפן ynet הדגיש גמזו: "יש סיבה לדריכות, יש סיבה לכולנו להמשיך לנטר את המצב ולתת את הטיפול הטוב ביותר, אבל אין סיבה לישראל ולישראלים להיות עכשיו בחרדה, באיבוד עשתונות, בפחד ובקיפאון שיגרום לעוד יותר נסיגה של המשק.
"אנחנו עם שיעור התמותה הנמוך ביותר בעולם. תבינו את זה, דיברו אז על גרמניה המוצלחת, אבל שיעור התמותה שלנו הרבה יותר טוב מהם. אז נתקענו ביציאה שלנו מהסגר, ביציאה אולי מהירה מדי, ללא תשתיות מסודרת של קטיעת שרשראות. אנחנו נמצאים כרגע במצב הזה. לא לאבד עשתונות, לא לפחד. לא להיבהל, להמשיך להתנהל ולעשות הכול, הכול, כדי לטפל בבעיה בלי סגר".
גמזו המשיך ותקף: "האם השלמנו את האמצעים? גם אם יעשו סגר לעשרה ימים ושבועיים, צריך לצאת ממנו. צריך תשתית, מכניזם של קטיעה. מה כל כך קשה לישראל הגדולה, המתוחכמת, הטכנולוגית, החכמה והמדויקת לעשות את זה עכשיו? מה הבעיה לעשות 1,100 חקירות? תני לי 500 איש, כל אחד עושה שתיים-שלוש חקירות, אני מארגן את כולם, סוגר אותם בבידודים ועוקב אחרי הבידודים. מה הבעיה?"
גמזו לפני שנה: תומך בשר ליצמן
(צילום: אלי סגל עמית הובר)
הפתרונות של הפרויקטור החדש
בפוסט שפרסם גמזו בתחילת החודש, הוא הציע כמה פתרונות למצב ובהם הגבלה מחודשת של התקהלויות, והסביר כי זהו צעד "מכעיס אבל הכרחי. כרגע זה הפתרון של הרע במיעוטו, באיזון שבין שמירה על המשק והפחתת ההדבקה. אני תומך בצעדי הממשלה, וחושב שיש להרחיבם בהקשר זה".
עוד הציע לשפר את הפיקוח והאכיפה. "יגידו מה שיגידו בממשלה", הסביר, "המשטרה ופקחי הרשויות המקומיות לא מורגשים ולא נשכנים. הייתי מקים כוח אכיפה נרחב, שמשלב מטלות למשטרה ולרשות המקומית. בואו נלמד מהנשכנות והאכיפה האירופית בעניין זה". עוד טען גמזו כי יש לשפר את התגובה לאדם חשוד ומאומת. "ההליך עדיין מפוצל בין בדיקות בבתי חולים ובקופות; חקירות (לא מספיקות) במשרד הבריאות, בקרת בידוד במשטרה, ואני יודע שזה לא 'מהודק' היטב. כמו שעשינו בבתי האבות - צריך להקים מנהלת אחת שמתכללת את הכול, ומהר", הסביר.
בנוסף הציע גמזו לשנות את קו ההסברה, והסביר כי "יש חוסר אמון בציבור עקב מסע ההפחדה בסבב הראשון. הוואקום של השיח מתמלא בשטויות, fake news ומניפולציות אנרכיסטיות; אני מכיר את זה מהפוליו של 2013. יש לשנות לשיח של הדרכה והסברה בגובה העיניים על ההיגיון הרפואי מאחורי ההנחיות, וללא הטלת מורא שכבר לא עובדת".
גמזו מונה בספטמבר 2015 למנהל איכילוב, אחרי ארבע שנים בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. הוא החליף בתפקיד את פרופ' גבי ברבש, שאותו באופן אירוני הוא לכאורה מחליף גם היום, אחרי שזה וויתר על התפקיד. ברבש, שהתבטאויותיו לגבי האפשרות של סגר היו שונות מאלה של גמזו, היה כאמור המועמד המסתמן לתפקיד הפרויקטור, והחליט לפרוש עוד בטרם מונה רשמית. לפי גורם במשרד הבריאות, הסיבה היא מחלוקת על אופן ניהול המשבר.
גמזו עוד הספיק לברך בתחילת השבוע על מינויו המסתמן של ברבש: "מדובר באיש הנכון במקום הנכון! זוהי ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה הממשלה בעת הנוכחית של המשבר הזה".
