קשה להגזים בחשיבות ההשתלבות של רע"מ בקואליציה השלטונית החדשה. מדובר בתפנית היסטורית הן מבחינת מעמד הציבור הערבי בישראל והן מבחינת יחסי יהודים וערבים במדינה. ההכרעה של מנסור עבאס עשויה לסמן חיץ בין הפוליטיקה הערבית הישנה שהתקשתה להשתנות ונותרה בעבר רווי סיסמאות לבין פוליטיקה חדשה, גמישה ופרקטית.
ואולם רע"מ אינה קלה לעיכול מבחינת החברה היהודית, שבשנתיים האחרונות החלה להבחין בגוונים בפוליטיקה הערבית שנתפסה בעיניה כיישות מונוליטית. רע"מ מייצגת ברובה פריפריה חברתית וגיאוגרפית בציבור הערבי שמוכרת פחות לציבור היהודי בהשוואה ליתר המפלגות הערביות והקהלים שהן מייצגות.
יתרה מזאת, קשה לפענח את רע"מ, במיוחד על רקע העובדה כי אותה המפלגה שהשתלבה באופן העמוק ביותר במשחק הפוליטי בישראל היא דווקא גוף דתי-שמרני, ענף של תנועת האחים המוסלמים, אשר קרוב מבחינה תרבותית הרבה יותר למפלגות החרדיות והדתיות בישראל מאשר לשמאל שלכאורה היה "המחנה הטבעי" עבור הציבור הערבי.
רע"מ מגלמת מצבור ניגודים המתקיימים בכפיפה אחת: היא מוסלמית לפני שהיא פלסטינית, מפגינה כבוד כלפי היהדות כ"דת עמיתה" אך סולדת כמו יתר המפלגות הערביות מ"זהות ישראלית"
נקודה חשובה נוספת שיש להבין בהקשר לרע"מ - ושונה בתכלית מהמתרחש בפוליטיקה היהודית ואף הערבית המוכרות - היא שמדובר ראשית כל בתנועה ורק לאחר מכן במפלגה. רע"מ היא נציגת הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית בישראל, גוף בעלת תשתית ענפה של אגודות צדקה, מסגדים, מערך מוניציפלי ומוסדות חינוך. רע"מ נועדה לשרת את צורכי התנועה ולמעשה כפופה להחלטותיה המתקבלות ברובן ב"מועצת השורא", הפוסקת בסוגיות אסטרטגיות וחברתיות ומבססת הצדקה הלכתית למהלכים פוליטיים. עבאס הוא אכן מנהיג נועז ופורץ דרך, אולם אינו הסמכות העליונה ברע"מ. הוא משפיע רבות על דרך המפלגה, אך נדרש כל העת לקבל אישור והכוונה ממקורות סמכות הלכתיים.
מועצת השורא - גוף לא מוכר עד לפני כמה שבועות לרוב הציבור היהודי (ובמידה רבה גם לזה הערבי) שאפוף מעטה חשאיות - הוא רכיב יסוד בכל תנועה איסלאמית המזוהה עם האחים המוסלמים שתפקידו לא פעם ליישב סתירות.
במקרה של הפלג הדרומי ניכרת מזה עשרות שנים גישה אחידה: גמישות כשמדובר בסתירה שמקורותיה פוליטיים ונוקשות ביחס לנושאי חברה ותרבות. מועצת השורא היא שהכריעה ב-1996 על כניסה למשחק הפוליטי וב-2021 על השתלבות בממשלה, אך היא זו שגם מבהירה כי חקיקה בנושא להט"בים או פגיעה בקודשי האיסלאם הם "קו אדום".
מיכאל מילשטייןרע"מ פועלת בהקשר הזה לפי "הלכות בני המיעוטים" שפותחו בקהילות מוסלמיות במערב. הלכות אלה מאפשרת ואף מעודדות השתלבות במידה שהיא מסייעת לציבור המוסלמי, אך מגולמת בהן הקפדה שלא תהיה גלישה רעיונית או תרבותית של המרחב הלא-מוסלמי לנפשות ולמוחות של המוסלמים. רע"מ עצמה מגלמת מצבור מתחים וניגודים המתקיימים בכפיפה אחת לאורך זמן: היא מוסלמית לפני שהיא פלסטינית, מפגינה כבוד רב כלפי היהדות כ"דת עמיתה" אך סולדת כמו יתר המפלגות הערביות מ"זהות ישראלית".
הציבור הערבי רואה בהשתלבות רע"מ בקואליציה מבחן היסטורי. אם יצליח עבאס ולו חלקית להעניק מענה לבעיות היסוד של הציבור הערבי, הוא עשוי להפוך לכוח הדומיננטי בחברה הערבית ולקדם עיצוב מחדש של יחסי יהודים וערבים במדינה. אולם אם ייכשל המיזם, עלול הדבר להביא לבידול הציבור הערבי מהמדינה ומהחברה היהודית ולהתפרצויות דומות לאלה שהתרחשו במאי השנה ואולי אף חריפות מהן.
- ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
