ביום העצמאות ה-73 יש לנו הרבה סיבות להתגאות. מאז הקמת המדינה גדלה אוכלוסיית ישראל פי עשרה. ממדינה קטנה של 800 אלף איש ב-1948 חיים בה כיום יותר מתשעה מיליון אזרחים. בניגוד למדינות אחרות, ישראל היא מדינה צעירה וצומחת, אלא שהדמוגרפיה האופטימית הזו מציבה בפנינו אתגרים מורכבים המחייבים היערכות בהתאם.
הנה כמה נתונים דמוגרפיים חשובים. אוכלוסיות של מדינות רבות בעולם – למשל איטליה, יוון, יפן, רוסיה, ואפילו סין, איראן וטורקיה – מצטמקות והולכות כיוון שלכל זוג הורים נולדים בממוצע פחות משני ילדים (נתון שהחמיר בשנה האחרונה בעקבות מגפת הקורונה). לעומתם, ישראל היא מדינה עם חוסן משפחתי מרשים ושיעור פריון ממוצע של כשלושה ילדים למשפחה, שאליהם יש להוסיף גם אלפי עולים המגיעים מדי שנה.
המשמעות הדמוגרפית היא דרמטית. ישראל היא כאמור מדינה צעירה מאוד: יותר משליש מאוכלוסייתה, כ-3.3 מיליון אזרחים, הם בני פחות מ-20. קרוב לשני מיליון (!) הם ילדים עד גיל עשר. בעוד מדינות אחרות מתמודדות עם שוק עבודה מזדקן, לישראל יש פוטנציאל צמיחה צעיר ומבטיח.
אלא שכדי לממש את הפוטנציאל הזה צריך לנקוט צעדים דרמטיים כבר עכשיו, בעיקר בתחום התכנון הפיזי ובעולם החינוך.
דו"ח מבקר המדינה מצביע על היעדר מוכנות של ילדי ישראל לעידן הטכנולוגי של המאה ה-21. בנוסף, כמחצית מילדי ישראל הם חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות שניצבות הרחק מאחור בהישגיהן הלימודיים
ישראל הופכת לאחת המדינות הצפופות בעולם. בשנת 2048, כאשר נחגוג 100 שנות עצמאות, צפויים לחיות בישראל כ-15 מיליון אזרחים. את הסימנים לכך ניתן לראות כבר היום, כשההמונים מתקשים למצוא מקום למנגל משפחתי ביום העצמאות.
אנחנו חייבים לתכנן תחבורה ציבורית מעולה, דיור בר-השגה ובמקביל לשמור על שטחים פתוחים כדי שיהיה לנו אוויר לנשימה. השילוב בין מרכיבים אלו הוא מאתגר באופן בלתי רגיל. למשל, אם כבר כיום מתקשה ישראל להתמודד עם הצפיפות בכבישים, מה יקרה כאשר שלושה מיליון נהגים חדשים יעלו על מכוניותיהם בשנים הקרובות?
הנושא השני הוא החינוך. כ-30% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במערכת החינוך היסודית והתיכונית. אם נוסיף לכך את האוכלוסייה עד גיל 30, מתברר שחצי מהמדינה נמצאת בתהליך של לימוד והשכלה. כדי שישראל תוכל לשמור על רמת חיים גבוהה, אזרחיה חייבים לזכות בהשכלה הטובה ביותר.
אבל אנחנו לא שם. לפני כמה שבועות התפרסם דו"ח מבקר המדינה שהצביע על היעדר מוכנות של ילדי ישראל לעידן הטכנולוגי של המאה ה-21. בנוסף, כמחצית מילדי ישראל הם חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות שניצבות הרחק מאחור בהישגיהן הלימודיים. על מנת שהילדים של היום יוכלו לפרנס את משפחותיהם בכבוד, וכדי שישראל תוכל לשמר את יכולותיה הטכנולוגיות והמדעיות, עלינו לדאוג לכך שכלל ילדי ישראל יקבלו את החינוך המתאים.
הדמוגרפיה מציבה בפנינו אתגרים עצומים. אפשר להוסיף גם את הצורך בהיערכות סביבתית ואקלימית הכרוכה בגידול הדמוגרפי, ויש לשקול מחדש גם את מדיניות ההגירה המרחיבה שלנו לנוכח האחוז הגבוה של הצעירים בישראל.
כדי לעמוד באתגר אנחנו חייבים מנהיגות וממשלה אחראית. דווקא לנוכח עוצמת המשימות שלפתחנו, אוזלת היד של המערכת הפוליטית הלא-מתפקדת מתסכלת וכואבת.
אבל אפשר להיות אופטימיים. כשאנו מביטים 70 או 80 שנה לאחור, ורואים לאן הגענו ומה השגנו, מותר להתמלא בקצת גאווה. הצלחנו נגד כל הסיכויים. העובדה שאנו יולדים הרבה ילדים בהווה מצביעה על הביטחון שלנו בעתיד שצפוי למשפחותינו. יש לנו את כל הפוטנציאל להצליח עוד יותר. בידינו הדבר. אם נרצה אין זו אגדה.
- ד"ר נתנאל פישר הוא מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וחוקר בפורום קהלת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
