מבצע החיסונים החל
(צילום: ניצן דרור, עידו ארז, דוברות בית החולים בילינסון, אחיה ראב"ד, אלכס גמבורג, רועי עידן )
בחצות הלילה (בין שלישי לרביעי) התפזרה הכנסת, וישראל תלך למערכת בחירות רביעית תוך שנתיים. בינתיים, מנהלי בתי וקופות החולים מזהירים מפני השלכות המהלך על מערכת הבריאות, דווקא בזמן שהיא מתמודדת עם אחד המשברים החמורים בתולדותיה.
המנהלים מזהירים מפני השלכות אי-הוודאות על יכולת התפקוד והתכנון של המערכת, וטוענים: רבים ישלמו את המחיר. הדוגמא הבולטת לפגיעה ישירה הנובעת מהיעדר התקציב היא העובדה שוועדת סל התרופות - קרוב לחודשיים לאחר שהוקמה – טרם קיבלה את המסגרת התקציבית שלה. המשמעות היא קושי משמעותי בקבלת ההחלטות בנוגע לרשימת התרופות שתאושר ופגיעה בתפקוד הוועדה.
בנוסף, גם החקיקה שאמורה לשנות את תקצוב בתי החולים (הסכמי ה"קאפ"), ואליה מתנגדים מנהלי בתי החולים הממשלתיים אמנם נבלמה בשלב זה, אך כעת הם מתמודדים עם חשש מפני התמודדות עם תקציב שאינו רלוונטי לצרכים של המערכת כיום.
"המערכת הולכת בכיוונים אחרים והיא שוכחת מה היה בשנת 2020", מסביר ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, שהיה אחד ממובילי המחאה בעניין תקצוב בתי החולים. "האירוע של הקורונה בזכרון הארגוני של משרד האוצר הולך ונעלם. המשמעות הכי גדולה היא צורת קבלת ההחלטות. צריך להגיד ביושר שגם כשהייתה ממשלה, צורת קבלת ההחלטות לא הייתה מרהיבה.
"מבחינתי, משרד הבריאות ושר הבריאות יולי אדלשטיין עושים עבודה פנטסטית. עם זאת, ברגע שלא תהיה ממשלה ולא יהיה תקציב אז כל הנושא של תקצוב בתי החולים בתקופה מאוד מאתגרת ובעייתית יגרום לכך שלא נדע, למשל, איך אנחנו מתחשבנים. צריכים להמשיך את המבנה הכלכלי כפי שהיה במהלך השנה הזו ואין ספק שהאירוע הזה מאוד מאתגר אותנו. נשארו פערים רבים בכל נושא כוח האדם ואין תכנון קדימה איך משפרים את המצב".
ד"ר ענת אנגל, מנהלת בית החולים וולפסון, מצביעה על פגיעות קונקרטיות שעלולות להתרחש במוסד הרפואי שבראשו היא עומדת. "השנה האחרונה הראתה עד כמה מערכת הבריאות זקוקה לתוספת משאבים", היא אומרת, "גם מבחינת כוח האדם וגם מבחינת ההצטיידות. אנחנו עובדים בתקציב המשכי מ-2019, מה שבאמת מצמצם מאוד את האפשרויות להסתכל לעתיד ולפתח את המערכת בכל ההיבטים".
ד"ר אנגל הוסיפה: "בבתי החולים העבודה היא מאוד נוקשה ומוגבלת בהיעדר תקציב, ואם אנחנו רוצים לתכנן ולהתאים את עצמנו להזדקנות האוכלוסייה והתחלואה שעולה - כמו גם תקציב סל התרופות שלא ידוע מהו תקציבו - אנחנו צריכים תקציב".
לדברי ד"ר אנגל, "השנה הקרובה צפויה להיות מאתגרת. לנוכח כל ההוצאות שהיו בתקופת הקורונה אני מניחה שאפילו יהיה צמצום של הוצאות, וזה נורא למערכת שלנו. זו שנה שהולכת להיות מאוד קשה. הבנו שעל מנת שנשמור על החוסן של האוכלוסייה אנחנו צריכים תקציב ראוי. המטופלים בקצה צריכים לקבל את הטיפול הכי טוב ולכן צריך לעשות הכול כדי שלא נפגע בביצוע של הייעוד של המערכת שלנו. חייבים, למשל, להוסיף עוד מיטות ביחס לצמיחת האוכלוסייה והגידול בחולים הכרוניים".
פגיעה נקודתית שעלולה להתרחש בבית החולים וולפסון תהיה דווקא בתקצוב החדר האקוטי המיועד לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "לצורך הפעלת המרכז האקוטי שלנו לנפגעות תקיפה מינית אנחנו צריכים תקציב ונדרשת תוספת של כוח האדם", היא מסבירה.
"זהו החדר האקוטי היחידי שקיים במרכז הארץ", הוסיפה ד"ר אנגל, "אז אפילו בעניין הזה אנחנו בסימן שאלה לקראת השנה הבאה. התקציב צריך לגדול וכפי הנראה הוא לא יגדל. כרגע אין לנו את הוודאות של מה אנחנו בדיוק יכולים לפתוח. החשש הוא מצעדי ריסון נוספים של ההוצאות, ויש גם חשש מפני קיצוץ, ולמערכת הבריאות זה יהיה אסון. אנחנו צריכים לפתח את המערכת הזו בכל העולמות וזה כאילו שאנחנו הולכים אחורה עכשיו".
"עובדים עם תקציב חלקי, זה מטריד"
ד"ר ארז ברנבוים, מנהל בית החולים "אסותא" באשדוד, אמר גם הוא: "אם אני חושב על הבחירות בכלל, אז בהינתן העובדה שאין לנו עדיין תקציב ברור לסל התרופות ולא ברור בכלל מהו התקציב, אז ללא ספק כשהולכים להוציא הוצאה כספית אדירה על מערכת בחירות נוספת אני שואל את עצמי האם לא כדאי להוציא את הכסף על אנשים שצריכים יותר.
"זה ממש לא העיתוי הנכון. אין לנו סל תרופות, כל מודל התקצוב לשנים הקרובות נבלם ונעצר, וזה משאיר את המערכת לא מתוקצבת לשנים הקרובות. אנחנו נכנסים עכשיו לממשלת מעבר והרבה מהתהליכים ייעצרו. כל מיני תהליכים שהיה צריך לגמור את התקצוב שלהם – אנחנו נתחיל להתעסק בהם מחדש רק באמצע השנה הבאה. זו עוד חצי שנה שאנחנו עובדים על בסיס תקציב חלקי, וזה מאוד מטריד".
מנגד, ד"ר ברנבוים רואה גם יתרון בפיזור הכנסת. "העובדה שאנחנו כרגע באמצע מגיפה קולוסאלית במונחים גלובליים, יכול להיות שמערכת הבחירות החדשה תשים את הבריאות במרכז העניינים ובמרכז השיח. אולי המפלגות יקדישו פרק לנושא הבריאות ויבטיחו לנו פיתרון לבעיות הבוערות שלנו כמו מחסור במיטות אשפוז, טיפול נמרץ, מחסור בצוותים מיומנים בטיפול נמרץ, ואני מאוד מקווה שהמהלך הזה יביא את המצעים של המפלגות לכוון לתקציב בריאות שייתן מענה להזדקנות ולגידול האוכלוסייה, ולמצוקת המיטות בפריפריה".
גם בקופות החולים מתארים חשש מפני מערכת הבחירות. "אנחנו מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) ואנחנו מתבססים על תקציב שנשען על כספי מדינה", אומרת סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת החולים "מאוחדת".
"אנחנו ממש נשענים על שולחן התקציב במאה אחוזים", היא הוסיפה. "מבחינתנו כל פעם שאין תקציב, או אם לא תהיה שנת תקציב גם השנה - זו בעיה מאוד גדולה. אנחנו מתנהלים בפועל על הסכמים של 2018, ונוסחת התקצוב לא עודכנה באופן משמעותי משנת 2011. היו שינויים אך הם היו די מינוריים. בהסכמי ה'קאפ' אין התאמות שנדרשות משנה לשנה. זה רק מחריף את הגרעון שלנו, של כל הקופות".
רגב-רוזנברג אמרה עוד כי "עם זאת, אני לא הולכת לפגוע במבוטחים שלנו. אני עובדת רגיל, אך הבעיה הקשה היא הנושא של התזרים. בסופו של דבר המדינה לוקחת על עצמה את אי-היכולת של הקופות לעמוד בתקציבים. יכול להיות שבעתיד יגידו לנו שזה נפסק ואז נהיה בשבר גדול. ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב לא רע, אך הוא יצר גרעון מטורף. זה בהחלט יכול לפגוע בהקצאת התקציבים לחינוך, לבריאות ולביטחון. כל מי שנשען על שולחן המדינה ייפגע מזה. מערכת הבריאות זקוקה לתקציבים כדי להתמודד עם ההזדקנות באוכלוסיות והטכנולוגיה. אנחנו זקוקים להרחבה מאוד גדולה של התקציב, בגלל המצב הכלכלי. הבעיה של הבחירות היא קטנה לעומת הגרעון שיצרה הקורונה".
פורסם לראשונה: 23:15, 22.12.20
