בבנייני האומה בירושלים נערך בתחילת השבוע טקס הענקת פרסי ישראל, שחותם בכל שנה את אירועי יום העצמאות. שמונה חתנים וכלות קיבלו את הפרס היוקרתי, בעוד ההחלטה על הענקתו לפרופ' עודד גולדרייך נדחתה ברקע קריאתו להחרים את אוניברסיטת אריאל. ynet העביר את השידור המוקלט של הטקס.
הבמאית מיכל בת אדם, שקיבלה את פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום אמנות הקולנוע, הביעה ביקורת פומבית על ההחלטה שלא להעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך. "אני מאוד שמחה לקבל את הפרס, ואני מאוד עצובה שאנחנו ארבעה וארבע הערב, בגלל שחסר כאן זוכה אחד", אמרה בת אדם אחרי שקיבלה את הפרס וביקשה את זכות הדיבור.
ועדת הפרס למתמטיקה ומדעי המחשב המליצה להעניק את הפרס בתחום זה לפרופ' גולדרייך על פועלו בנושא סיבוכיות חישובית. ואולם, לאחר ששר החינוך יואב גלנט גילה כי המדען חתם כאמור על עצומה שקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, הוא פנה לוועדה בבקשה לבחון מחדש את הענקת הפרס. חברי ועדת הפרס עתרו בנושא לבג"ץ, אך שלושה שופטי בג"ץ קבעו כי לשר יינתן חודש כדי לשקול את הנושא.
שר החינוך יואב גלנט בירך את הכלות והחתנים: "זה היום שלכם, יום שבו הלב מתרחב ובצדק, יום שבו גאווה ונחת שזורות זו בזו. זה היום שבו מדינה שלמה מוקירה את הישגיכם יוצאי הדופן. מצדיע לכם על כברת הדרך המרשימה שפסעתם ומודה לכם על חיי עתירה עשייה. חיים שהם מופת ליצירה, למחקר ולתרומה יוצאת דופן לחברה ולמדינה.
"אין אח ורע במדינות תבל להישגים מרשימים כל כך בפרק זמן כה קצר. הישגים אלו לא הגיעו יש מאין. רוח האדם היא העומדת ביסוד הישגיה של מדינת ישראל. ביום העצמאות הזה אנו זכאים וְחייבים להביט בגאווה אל עבר פירות יצירתנו המשותפת ולהיות גאים ואפילו שבעי רצון ולו ליום אחד בשנה".
בהתייחסו להתמודדות מול מגפת הקורונה והשסעים בחברה הישראלית, אמר השר גלנט: "במציאות מאתגרת שכמותה לא ידעה האנושות שנים רבות, ניווטה ספינתנו את דרכה בסערה של ממש. זה לא היה קל, זה לא היה חף מטעויות, אבל על ההישג לא ניתן להתווכח: יכולנו לאתגר הזה. אל מול מגפה עולמית, חמקמקה וערמומית, עמדנו נחושים וּמחוסנים, והצלחנו.
"המגפה כנראה מאחורינו, אבל פצעינו לא נרפאו. הנגיף אולי ניגף - אבל פנינו להתמודדות אחרת, קשה וּמפרכת. לחמנו השנה מול נגיף בלתי-נראה שחשף גם את חולשותינו, מול מגפה שהציפה גם את הפערים בינינו. מגזר אחד ביקר את התנהלותו של מגזר שני, קבוצה אחת זעמה על קבוצה אחרת. ועתה, בשוך המגפה, עת ריפוי נוספת היא לנו.
"ריפוי השסע שהלך ונפער בנו יותר ויותר, איחוי הפצע שעודנו שותת, איחוד השורות והעצמת המשותף על המפריד. במקום שיח מתלהם - הידברות מכבדת, במקום חידוד המפריד - העצמת המשותף, האחדות והשותפות הן צורך חיוני לקיום חברה ראויה ותנאי בסיסי ליכולתנו לעמוד אל מול איום חיצוני. מי שסבור כי ניתן להיות חזקים לאורך זמן כלפי חוץ בעודנו מפולגים וחצויים פנימה - חוזה בשיגיונות שווא.
"כמה חשוב שנזכור כולנו: לא כל יריב הוא בוגד או אויב, לא כל מה שאינו טוב - הוא בהכרח רע, לא כל מי שאינו בעדנו - בהכרח רוצה ברעתנו. המשותף ביננו רב על המפריד. הרוח המאחדת והממלכתית המאפיינת מדי שנה את יום הזיכרון ואת יום העצמאות – הרוח הזוֹ יכולה וראויה להישמר גם אחריהם".
בשם הכלות והחתנים בירכה פרופ' אריאלה לבנשטיין, שזכתה בפרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה: "היום, ביום העצמאות ה-73, אנו חוגגים את ניצחון הרוח, המדע והתקווה", אמרה פרופ' לבנשטיין. "כולנו, מקבלות ומקבלי הפרס, פעלנו ללא לאות על מנת להשאיר אחרינו מורשת של למידה לצד עשייה ולא לקבל דבר".
היא אמרה עוד: "מפעל חיינו הוא שכרנו האמיתי - שכר שאין מרגש ומתגמל ממנו. בשמי ובשם כלות וחתני הפרס אסיים במילותיו של משורר תהילים: ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום'".
שיאים חדשים
בשנת הפרס הנוכחית נרשם שיא חדש בתולדותיו, עם זכייתן של ארבע נשים פורצות דרך בחברה הישראלית ב-50% מתחומי הפרס שחולקו עד כה. מדובר בקטגוריות ספרות ושירה ליוצרים ומתרגמים, אמנות הקולנוע, חקר הספרות העברית וחקר העבודה הסוציאלית.
שיא נוסף נרשם בהיסטוריית הפרס: רוב של כ-55% נשים בוועדות הפרס השונות. מדובר בהישג חשוב ובהכרה במעורבותן הפעילה, בהישגיהן ובתרומתן העצומה של הנשים בישראל לעולם הרוח, התרבות והמדע.
הטקס נערך במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש העיר ירושלים משה ליאון והשר גלנט. אלה הזוכים והזוכות לשנת הפרס תשפ"א.
ספרות ושירה, יוצרים ומתרגמים: נורית זרחי
"המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית", ציינה ועדת הפרס בנימוקיה, "המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים.
"כתיבתה פורצת, אישית ו'דיאלוגית', מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית", עוד צוין, "הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מ-40 שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".
חקר מדעי החיים: פרופ' אלי קשת
"פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים", ציינה הוועדה, "לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".
עוד אמרו בוועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים, תגליות שתרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופ' קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".
אמנות הקולנוע: מיכל בת אדם
בנימוקי הזכייה ציינה הוועדה כי "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית היא הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר ב-1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית".
בוועדה אמרו עוד כי "במציאות דלת תקציב, ובתקופה שבה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים עשר סרטים באורך מלא שהם למעשה מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו. הקריירה הקולנועית הפורייה של בת אדם היא השראה עבור יוצרות ויוצרים החולמים על קולנוע".
חקר הספרות העברית והכללית: פרופ' ניצה בן דב
פרס ישראל לחקר הספרות העברית הוענק לפרופ' ניצה בן דב מאוניברסיטת חיפה. בוועדה ציינו כי "פרופ' בן דב הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי.
"ספרה האחרון, 'חיי מלחמה', מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית", נאמר בנימוקי הזכייה, "מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל, ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה - אינטלקטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות".
בוועדה הזכירו כי פרופ' בן דב הקימה תוכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני באוניברסיטת חיפה, וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".
חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה: פרופ' אריאלה לבנשטיין
הפרס הוענק לפרופ' לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה, שלגביה ציינה הוועדה: "דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. היא הייתה חלוצה בחקר הזקנה, לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי - והאוכלוסייה הכללית בכלל - עם העלייה בתוחלת החיים. כמו כן הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. היא כתבה יותר מ-200 פרסומים אקדמיים, שהתפרסמו בבמות מובילות, והעמידה דורות של תלמידים. הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל".
בוועדה הזכירו כי "היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה, ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה, והקימה תוכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, בהם רופאים ועובדים סוציאליים".
חקר מדעי המזרח הרחוק: פרופ' בן-עמי שילוני
פרופ' בן-עמי שילוני, מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה בפרס על "תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל". בנימוקיה ציינה הוועדה כי הוא "פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".
עוד אמרו בוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים - נחשבים לפורצי דרך בתחומם". בשנת 2000 קיסר יפן העניק לפרופ' בן-עמי שילוני את עיטור ההצטיינות הגבוה - כוכב הזהב והכסף - בארמונו בטוקיו. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם, והייתה זאת הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו.
חקר המקרא: פרופ' יאיר זקוביץ
בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו הוא חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית, ותרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב".
מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: ד"ר יוסף צ'חנובר
בנימוקיה למתן הפרס לד"ר צ'חנובר ציינה הוועדה את "תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה - ביטחון, כלכלה, משפט ויחסי חוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. בעשייתו רבת השנים הייתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעתות שלום ומשבר, וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין".
בוועדה אמרו עוד כי "בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן, הוא זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם ולהכרה והוקרה בינלאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל. בנוסף, הוא פעל ועדיין פועל בהתנדבות למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ובהם המלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".
גם יו"ר זק"א לשעבר יהודה משי זהב נבחר לקבל השנה את פרס ישראל למפעל חיים, אולם בעקבות עדויות שהתפרסמו נגדו על חשד לעבירות מין גרמו לו להסיר את מועמדותו.