ראש מועצת ג'וליס לשעבר בביהמ"ש
בית המשפט גזר היום (שלישי) 20 שנות מאסר על ראש מועצת ג'וליס לשעבר סלמאן עאמר, בן 56, שהורשע ברצח קבלן הגינון של המועצה מוניר נבואני בספטמבר 2016. עאמר נדון גם למאסר על תנאי ויפצה את משפחת המנוח בסכום המקסימלי הניתן במסגרת ההליך הפלילי - 258 אלף שקל. בני משפחתו של נבואני קראו "רוצח" ו-"חזיר" לעבר עאמר לאחר הקראת גזר הדין.
השופטים דחו את טענת עאמר כי נכנס למצב דיסוציאטיבי בעת הירי וקבעו כי הוא "שלף את הנשק, דרך אותו וירה שבעה כדורים מתוך מודעות מלאה וכוונה להמית את המנוח אותו זיהה כבר מתחילת האירוע". עוד דחו השופטים את טענת עאמר כי פעל מתוך הגנה עצמית, "היות וידע כי בפניו עומד נבואני וגם לפי דברי הנאשם הוא לא ראה במוניר סכנה מוחשית לחייו". על פי גזר הדין הוא ירה במשך כשלוש שניות שבעה כדורים לעבר ראשו וחצי גופו העליון של הנרצח.
השופטים קבעו כי עאמר לא היה בסכנת חיים וכי אף אחת מהיריות לא הייתה הכרחית "שכן הנאשם יכול היה לנקוט פעולות שאינן קטלניות. כאן, נקבע כי כבר מיריית הכדור הראשון לא היה מצב היכול להיחשב כהגנה עצמית ובוודאי לא בעת יריית הכדור השביעי והאחרון".
שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה קבעו כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-30 שנות מאסר. השופט אברהם אלקיים, שכתב את עיקר גזר הדין, הציע להקל בעונשו של עאמר ולמקמו ברף התחתון, בשל תרומתו רבת השנים לביטחון המדינה, שנשמעה במהלך הטיעונים לעונש, בין היתר על ידי מפקדיו בעת שירותו הצבאי ובראשם סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף במיל' משה קפלינסקי.
תיעוד הירי במצלמת האבטחה, ספטמבר 2016
נשיא בית המשפט המחוזי, השופט רון שפירא, שעמד בראש ההרכב, ציין בדבריו כי דווקא יכולותיו הצבאיות של הנאשם "מחזקות את המסקנה כי דווקא ממי שאומן לאורך שנים ואף תפקד בפועל במצבי סיכון קיצוניים היה ניתן לצפות לתגובה אחרת ולמניעת האירוע הקטלני. על כך הצער הרב שבמקרה, על תוצאותיו והשלכותיו הישירות והעקיפות".
עם סיום הקראת גזר הדין, פרצו בני משפחתו של הנרצח בקריאות "רוצח" ו"חזיר" לעבר עאמר, וחלקם השליכו חפצים מקומת הגלריה של אולם המשפט, שם ישבו, לעבר הנאשם. אחת מבנות המשפחה חשה ברע והתמוטטה על אחד הספסלים.
סנגוריו של עאמר, עו"ד דרור ארד איילון ואדי אבינועם אמרו כי בכוונתם לערער על הכרעת הדין וגזר הדין, וכי לא מדובר בסוף פסוק. "אין זה סוד שמנקודת מבטנו הכרעת הדין חמורה מדי, העונש חמור במידה ניכרת מול מקרים דומים שאירעו בעבר. מדובר באיש ציבור שהגיע למקום העבודה שלו, לעשות את עבודתו, והותקף על ידי אדם שעקב אחריו בגלל סכסוך אישי. האירוע נכפה עליו, הוא ניסה לסגת לרכב שלו, והתוקף המשיך להכות ברכב בעוצמה ובאלימות רבה מאוד. התוקף הוא זה שפתח את הדלת ומר עאמר הגיב וירה. הוא ירה רק כשהוא חשב שאין לו ברירה כדי למלט את עצמו. בנסיבות כאלה, הרשעה ברצח נראית הרשעה מחמירה. יש מקום לערעור ולחשיבה נוספת ומעמיקה של בית המשפט העליון".
