בית הדין הבינלאומי בהאג הקציב לישראל תקופה של חודש שבה תוכל לבקש לדחות את החקירה שנפתחה נגדה בחשד לפשעי מלחמה שביצעה בעזה וביהודה ושומרון מאז יוני 2014. התנאי שעומד בפני ישראל הוא הוכחה כי תוכל לחקור את הנושא באופן עצמאי והוגן. הודעה זהה נשלחה גם אל הפלסטינים, שבניגוד לישראל בירכו על פתיחת החקירה בתחילת החודש והודיעו כי ישתפו איתה פעולה.
מדובר בצעד טכני של ההליך שנפתח לפני שבועיים וחצי, ובמסגרתו מקבלות המדינות המעורבות חודש על מנת לנסות להוכיח לשופטי בית הדין שהן מבצעות חקירה משלהן. הן אף רשאיות לבקש ארכה מהתובע הראשי. עם זאת, ישראל טענה עם פתיחת החקירה שלבית הדין הבינלאומי אין זכות חוקית לחקור דבר הנוגע לשטחים.
לשכת התובעת הכללית של בית הדין הודיעה שהמכתבים בנושא נשלחו לכלל הצדדים המעורבים ב-9 בחודש. ואולם, בעוד גורמים פלסטינים אישרו כי קיבלו את המכתב, במשרד החוץ בישראל סירבו למסור אם קיבלו את המכתב והפנו לבית הדין.
על-פי נוהלי בית הדין, במקרה שישראל תחליט להודיע לבנסודה שלמרות שאינה חברה בבית הדין ואינה מכירה בסמכותו היא מוכנה לבחון מחדש את הטענות על שימוש לא מידתי בכוח במבצע צוק איתן, סביר שהתובעת תעביר את החקירה לישראל. אם ישראל תודיע על סגירת התיק, ייתכן שהיא אף לא תתערב - אלא אם תגיע למסקנה שהחקירה הייתה מפוברקת. במקרים דומים בעבר, מדינות כמו עיראק ובריטניה משכו לידיהן חקירות כאלה והתובעת קיבלה את המסקנות שלהם ולא התערבה.
נתניהו מגיב להחלטת בית הדין בהאג לפני שבועיים וחצי
בישראל יעמדו בפני בעיה אחרת שאותה מבקשת בנסודה לבדוק: מפעל ההתנחלויות. ישראל כמובן תסרב בתוקף לחקור את עצמה בנושא הזה, והחקירה בעניין תחזור להאג, וסביר להניח שתגיע מהר לשולחנו של קארים חאן. באופן תיאורטי, חקירה כזו יכולה להימשך גם שנים. בית הדין פועל לפי עקרון המשלימות ויש לו סמכות להעמיד לדין פלילי רק אם מדינה שיש לה סמכות להעמיד לדין אנשים בשטחה לא עושה זאת.
החקירה מתנהלת בחשד לפשעי מלחמה שבוצעו הן על ידי ישראל והן על ידי חאמס וכוללת אירועים בשנים 2014 – ביהודה ושומרון ובמבצע צוק איתן ברצועת עזה וב-2018, בין היתר בהפגנות על גדר הגבול עם רצועת עזה.
התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי, פאטו בנסודה מגמביה, החליטה על פתיחת החקירה למרות שהיא מסיימת את תפקידה בחודשים הקרובים ותוחלף על ידי קארים חאן הבריטי, שלא מחויב להחלטה. עם זאת, ההערכה בירושלים היא שבנסודה לא היתה מודיעה על כך ללא תיאום עם מחליפה. אף שהסכנה המשפטית לבכירים ישראלים אינה מיידית, השלכות ההחלטה עלולות להיות מסוכנות ומרחיקות לכת.
3 צפייה בגלריה
מוכנים לשתף פעולה. שר החוץ הפלסטיני אל-מלכי מגיש את מסמכי ההצטרפות לביה"ד ב-2015
(צילום: AP)
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר ההחלטה על פתיחת החקירה כי החלטתה של בנסודה היא התקפה על מדינת ישראל: "בית הדין המוטה בהאג קיבל החלטה שהיא תמצית האנטישמיות והצביעות. הוא קבע שחיילינו הגיבורים והמוסרים שנלחמים נגד הטרוריסטים האכזריים ביותר עלי אדמות דווקא הם פושעי מלחמה". גם בארצות הברית ביקרו את ההחלטה, ובישראל ביקשו מממשלו של הנשיא ג'ו ביידן שיסייע מול בית הדין, שעל אנשיו הוטלו סנקציות כבר בימי ממשלו של הנשיא הקודם דונלד טראמפ.
בביקורו עם נשיא המדינה ראובן ריבלין באירופה השבוע, אמר הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי לנשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר כי החלטת בית הדין היא פגיעה חמורה ביכולת של מדינות דמוקרטיות לפעול בשדה הקרב אל מול צבאות טרור המסתתרים מאחורי אוכלוסייה אזרחית. כוכבי אמר לנשיא גרמניה שעל בית הדין להתאים עצמו לעידן המלחמות החדשות.
