בבריטניה ובארה"ב, ולא רק בהן, מתרחש כעת אסון נרחב. בבריטניה יש יותר אשפוזים מאשר בשיא המגיפה במרץ-אפריל. בארה"ב מאושפזים יותר מ-125 אלף בני אדם עם קורונה בבתי החולים. בשתי המדינות המחלה מתפשטת ללא כל שליטה.
ברקע מצב החירום הרפואי הזה, שעשוי לגרום לכך שבתי החולים לא יוכלו לספק טיפול הולם לחולים אחרים - חולי לב, סרטן ומחלות קטלניות הרבה יותר מקורונה - הועלתה במדינות הללו הצעה שנויה מאוד במחלוקת: לתת רק מנה אחת של החיסונים (פייזר או אסטרהזניקה) ואת המנה השנייה לתת בפער נרחב מזה שנבדק בניסויים הקליניים, או בכלל לא.
זו הצעה בעלת סיכונים נרחבים. ראשית המובן מאליו: היא לא נבחנה בניסויים קליניים. קשה יהיה לומר לציבור להתחסן מבלי שאפשר גם לומר לו, במידת ביטחון יחסית, שהחיסון נבדק עבור יעילות.
אז למה הבריטים והאמריקנים חושבים על זה? בגלל המצב הנואש שלהם. ד"ר אנתוני פאוצ'י כבר הודיע שחרף המצב הקשה בארה"ב – הוא לא יסכים לאסטרטגיה של מנה אחת בלבד
עניין אחר הוא חשש שמעלים וירולוגים ואימונולוגים: מתן מנה אחת בלבד עשוי לגרור חסינות חלקית בציבור. לפי הניסוי הרשמי של פייזר, בין המנה הראשונה לשנייה נרשמו רק 52% אחוזי הגנה. ניתוחים שנעשו מאוחר יותר הראו כי ייתכן שההגנה הזו גוברת, אבל אין ודאות. חסינות חלקית בציבור יכולה לעודד לחץ סלקטיבי כך שיתפתחו וריאנטים שעוקפים את החיסון.
אז למה הבריטים והאמריקנים חושבים על זה? בגלל המצב הנואש שלהם. ד"ר אנתוני פאוצ'י, ממובילי כוח המשימה של הבית הלבן למאבק בקורונה, כבר הודיע שחרף המצב הקשה בארה"ב – הוא לא יסכים לאסטרטגיה של מנה אחת בלבד, בדיוק בשל הסיכונים האלה.
אבל הסיכון החמור ביותר הוא לאמון הציבור. הציבור צריך לדעת שמה שנעשה בתחום החיסון איננו "ניסוי", או מהלך מושפע מלחץ פוליטי, או משחקים מתוחכמים בדאטה הגולמי מניסויים. הציבור צריך לקבל ודאות, עד כמה שניתן, בחיסון שהתקבל באישור חירום של ה-FDA.
(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
לכן היוזמה של פרופ' גרוטו לשקול מנה אחת, כפי שפרסם הבוקר אדיר ינקו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", היא מסוכנת כל כך. לא רק בשל הזווית הרפואית, שאותה אני משאיר למומחים בעניין (שדעותיהם נחרצות למדי). הבעיה המרכזית היא אמון הציבור. כדי שתהיה התחסנות, אנשים זקוקים לוודאות לגבי בטיחות ויעילות. לא מתקבל על הדעת שאנשים שקיבלו מנה אחת מתוך הנחה שתהיה עוד אחת, ישמעו כעת שבעצם משרד הבריאות - הוא ולא פייזר - מוכן לשנות את ההתוויה. זה יצר, ועוד ייצר, תחושה של חוסר אמון. של משחק ממשלתי.
מה שישראל צריכה לעשות הוא לא להגיע בשום אופן למצב הנואש באירופה ובארה"ב - אם צריך אז בהגבלות של ריחוק חברתי - ולהמשיך לחסן בקצב גבוה את אוכלוסיות הסיכון (וגם אחרות, אם יש עודפים).
הממשלה ומשרד הבריאות חייבים לשדר עקביות ולהתמקד באתגרים הענקיים האלה, ולא לשחק משחקים מסוכנים עם יוזמות שנולדות מתוך תחושת חירום וייאוש מעבר לים.
