לפני כשבועיים הודעתי כאן על פרישתי מתנועת הליכוד, שבה הייתי חברה כ-50 שנים, רוב שנות חיי. לא פרשתי מהליכוד משום ששיניתי את דעותיי. יש חברים שנולדו עימי לאותה דרך ולמחנה הלאומי, ובחלוף השנים מצאו עצמם במחנה רעיוני ובמחנה פוליטי אחר. לא אני. להפך, נשארתי בתנועת הליכוד ככל שיכולתי, למרות הקושי הרב שהיה כרוך בכך בשנים האחרונות שבהן הפכה מתנועה מפוארת לאומית-ממלכתית למפלגה שנועדה לשרת אדם אחד. למפלגת נתניהו.
הניסיון השיטתי לחסל את שומרי הסף, ההתקפות חסרות הרסן על היועץ המשפטי לממשלה, על הפרקליטות, המשטרה, ועכשיו גם על בית המשפט, המגיעות היישר מ"הילד" בן 30, איך אמר בנימין נתניהו ליונית לוי? אין לו שליטה עליו. נו, באמת.
ועכשיו, משנכשל בשנה שעברה הניסיון לחוקק חוקי חסינות, ינסה נתניהו להקים אחרי הבחירות במרץ קואליציית חוק צרפתי רטרואקטיבי. ה"מה? מה פתאום?" המפורסם שלו יישאר בדיחה גרועה לדיראון עולם. לשם כך נתניהו לא יבחל בקואליציה עם מי שתלה בסלון ביתו את תמונתו של הרוצח ברוך גולדשטיין.
היו לי שתי אפשרויות: לתמוך במועמדותו של בנט או בגדעון סער. ימינה אמנם מבקרת את נתניהו בצורה מנומקת, אך אינה פוסלת ישיבה בממשלתו, וגם לא ישיבה בממשלה עם בן-גביר
יצחק שמיר, ראש הממשלה שלנו, נהג לצאת מהאולם בכל פעם שמאיר כהנא נאם במליאה. תנועת "כך", תנועתו של כהנא, הוצאה מחוץ לחוק. אבל יש לו תלמיד ויורש. איתמר בן-גביר, אשר נתניהו מלבין עכשיו את מעשיו ותפיסות עולמו. וכדאי שאיש לא יטעה אתכם. הוא לא היה רק בנוער "כך" כשהיה בן 14. הוא דיבר על "מורנו ורבנו מאיר כהנא" לפני שנה, ולפני שנתיים באזכרה לכהנא, ואף אמר שיש לדאוג שהתנועה תהיה שוב חוקית. הזה הליכוד?
ומשמאל? נתניהו מכשיר את התנועה האיסלאמית על ידי שיתוף פעולה עם מנהיגה בכנסת מנסור עבאס, וסגן השר במשרד ראש הממשלה פטין מולא ניהל מגעים חשאיים עם חברים באש"ף בניסיון להמריץ את ערביי ישראל להצביע לנתניהו. סגן השר אישר את המגעים, ונתניהו? האם זעם? האם פיטר אותו? מובן שלא. הזה הליכוד?
אני מכירה רבים מאוד בליכוד שחשים שזה אינו ביתם עוד, אך מתקשים לעזוב את המסגרת. "בית לא עוזבים", הם אומרים. אני מבינה זאת. אף אני חשתי כך. היום אני יודעת שיש בית לאנשי הליכוד. למעשה, היו לי שתי אפשרויות: לתמוך במועמדותו של בנט ו"ימינה", או לתמוך ב"תקווה
חדשה" בראשות גדעון סער. ימינה אמנם מבקרת את נתניהו בצורה מנומקת, אך אינה פוסלת ישיבה בממשלתו, וגם לא ישיבה בממשלה עם בן-גביר.
תקווה חדשה היא רשימה עם השקפה לאומית-ליברלית-ממלכתית. בדיוק כמו הליכוד שייצגתי כל כך הרבה שנים. לסער עצמו ניסיון ארוך שנים בתפקידים מיניסטריאליים ובנושאי ביטחון לאומי.
סער הוא גם היחיד מבין ראשי המפלגות המתיימרים להחליף את נתניהו שכיהן גם כמזכיר ממשלה וגם כיו"ר קואליציה, וככזה רכש ניסיון רב בחיבורים, גישור על פערים, נהנה מיחסי אמון של רוב חברי הכנסת והצליח להרכיב קואליציות אחדות, גם בתקופת אריאל שרון וגם לבנימין נתניהו ב-2009.
ועל כל אלה, ולאחר ששקלתי את כל האפשרויות במפה הפוליטית, הגעתי למסקנה: יש תקווה עם "תקווה חדשה". ועכשיו, סער.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com