מאחורי סגירת התיק אתמול (א') נגד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עומדת מחשבת רקע אחת שאיש לעולם לא יודה בה. העמדתו לדין הייתה קוברת תדמיתית ואפילו מהותית את מערכת המשפט ומביאה לאובדן עמוק של אמון הציבור בה, בהחלטותיה ובראשיה בהווה ובעבר.
נימוקי סגירת התיק שאותם פירט המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר מנתחים באופן בהיר, נוקב ורהוט את יסודות עבירת השוחד, המרמה והפרת האמונים – ומנגד מראים מדוע הם לא "סגורים" מספיק כדי להשיג את הרשעת נוה בבית משפט. אבל הנמקות משפטיות, חזקות ככל שתהיינה, לעולם יצליחו להסתיר זאת.
אפי נוה מחזיק בידיו הקלטות שיחות בינו לבין ראשי המערכת, שעד היום מדירות שינה מעיניהם. אף שמעל הכול מרחפת הגנת הפרטיות, לו משפטו של נוה היה מתקיים, והקלטות היו לא-קבילות בבית המשפט כי הושגו בדרכים עקלקלות, תוכנן היה מתפרסם בדרך זו או אחרת והן היו פוגעות קשות בבני השיח. הקלטת ה"מניאק", שם התואר שהעניק היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפרקליט המדינה דאז שי ניצן, הייתה רק דוגמית צנועה למה שעוד היה מצפה לנו.
לצד שיטת בחירת שופטים נאותה ומקצועית, היו מאז ומתמיד שיחות וסיכומים בעל פה מקבילים לבחירת שופטים וקידומם. גם רכילות על שופטים ועל שרים ושיחות על דילים מותרים ואסורים היו חלק מאז ומתמיד. אבל אלה מעולם לא הוקלטו ולא נחשפו – וכל עוד לא נחשפו אין הוכחות, אלא רק שמועות ועדות.
אפי נוה, כוכב חדש במערכת, איש נמרץ, פיקח, מניפולטיבי וכריזמטי, הילך על כולם קסם. הוא נסק ומקסם את כוחו עד הסוף, יצר בריתות פוליטיות חסרות תקדים, והפך עצמו לאיש שכל מי שרצה להצליח במערכת היה חייב לעבור דרכו.
נוה היה הכתובת למשאלות של מי שלא היה חלק מקליקת השופטים שמשלה עד לפני עשור בקידומים, ועם הבריתות הפוליטיות שלו יצר מאזן אימה לשליטת השופטים. כך, סיפח אליו שופטים רבים וממורמרים שהבינו איפה מצוי הכוח, וראו בכך הזדמנות להתקדם.
כעת, כשהמשפט לא יתקיים, רוב השיחות הללו לא אמורות להיחשף והמערכת יכולה לנשום לרווחה. אבל כלקח מערכתי, מערכת המשפט צריכה להסיק מסקנות: להפוך את הליכי הבחירה לשקופים, להפסיק דילים קלוקלים, ולהרחיק את המינויים מפוליטיקאים ומפוליטיקות פנימיות.
זמן לחקיקה רצינית
בפרשה הזו נחשפה גם בעיה של העיתונות. מחוללת הפרשה, העיתונאית הדס שטייף, קיבלה לידיה חלק מהקלטות נוה שנשמרו על-ידי רעייתו לשעבר, והיה חשש שתפרסם אותן בשם חופש העיתונות, בעוד פרטיותו וכבודו של נוה ושל מושאי שיחותיו עמדו להירמס.
ההקלטות, גם אם חשפו חשש לשחיתות במערכת המשפט, מהוות אם כל חטאת של הפרת הפרטיות. אף ששטייף קיבלה מעין חסינות מהעמדה לדין, היא הציגה את התוהו ובוהו הקיים היום בציבור כאשר כולם מקליטים את כולם, מעלים מידע פרטי ומביך לרשתות ולציבור והופכים את הזכות לפרטיות למרמס.
חוקיות הקלטות סתר, גם אם הן מבוצעות בין שני אנשים, הוא אחד הנושאים שצריך להיסגר סוף סוף בחקיקה רצינית ומידתית שתאזן את כל הערכים המוגנים. למרות ההתקדמות הטכנולוגית שהחוק לא יכול להדביק, לא ייתכן שזכויותיו של הפרט, וגם אלה של הבכירים, יהיו הפקר.
פורסם לראשונה: 22:29, 21.03.21
