היעד הפעם: השגרירויות של איחוד האמירויות באדיס אבבה ובחרטום – ואיסוף מידע על מטרות ישראליות ואמריקניות. "ניו יורק טיימס" חושף היום (ב') כי רשת של פעילים שעקבו אחר הנציגות של האמירויות בבירת אתיופיה, כשברשותם מאגר של כלי נשק וחומרי נפץ, הופעלו על ידי משרד המודיעין בטהרן, וכי קבוצה נוספת זממה לפגוע בשגרירות של האמירויות בבירת סודן. לפי העיתון האמריקני מדובר בעדות נוספת להתרחבות המאבק בין איראן למערב אל עבר יבשת אפריקה.
15 הפעילים ברשת שנחשפה באתיופיה נעצרו לאחרונה על ידי שירותי המודיעין במדינה, שאמרו כי סיכלו בכך מתקפה קשה שהייתה זורעת כאוס באדיס אבבה. אולם עד כה הרשויות שם לא אמרו מי הגורם שעומד מאחוריהם. הרמז היחיד למעורבות האיראנית היה מעצר של פעיל נוסף בשבדיה, איראני בשם אחמד איסמעיל, שלפי האתיופים נעצר בשיתוף פעולה עם שירותי מודיעין "ידידותיים" מאסיה, אפריקה ואירופה.
אולם כעת, לפי הדיווח ב"טיימס" שבא בהמשך לפרסום בתחילת החודש בתאגיד "כאן", גורמים בארה"ב ובישראל אומרים באופן מפורש כי מאחורי הרשת הזו עמדה טהרן. הגורמים אמרו כי בסתיו האחרון המודיעין האיראני הורה לפעילים שלו לאסוף גם מידע על השגרירויות באדיס אבבה של ישראל ושל ארה"ב.
על פי הגורמים ששוחחו עם ה"טיימס", מטרת הפעילות של הרשת באתיופיה הייתה בחלקה לאתר "מטרות רכות" לנקמה על פעולות כואבות שטהרן מייחסת לאויביה, כמו החיסול בנובמבר אשתקד של מדען הגרעין הבכיר מוחסן פחריזאדה, "אבי הפצצה האיראנית", או חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בהפצצה אמריקנית בבגדד לפני כשנה.
5 צפייה בגלריה
השגרירויות באפריקה הן "טרף קל" לאיראנים. דגל איחוד האמירויות, ארכיון
(צילום: shutterstock)
גורם ביטחוני בכיר בארה"ב אמר ל"טיימס" כי המעצרים באתיופיה קשורים גם למזימה איראנית אחרת שסוכלה לאחרונה באפריקה – ניסיון התנקשות בשגרירה האמריקנית בדרום אפריקה, שעליו דיווח האתר "פוליטיקו" בספטמבר אשתקד.
עד כה הרשויות באתיופיה לא חשפו את זהותם של רוב העצורים ברשת הריגול, מלבד שניים. גורמים בישראל אמרו שבוודאות שלושה מהם הם פעילים שגויסו בידי איראן, לצד עצורים נוספים. האיראני שנעצר בשבדיה, כך לפי אדמירל משנה היידי ק. ברג, שמנהלת את תחום המודיעין בפיקוד אפריקה בפנטגון, היה "המוח" שמאחורי הרשת שנחשפה באדיס אבבה.
לפי שירותי המודיעין באתיופיה, רשת נוספת נעצרה כאמור גם בחרטום, בירת סודן, ותכננה לפגוע בשגרירות של האמירויות שם. גורם סודני אישר בפני ה"טיימס" את הטענה הזו של האתיופים.
איראן, שלא במפתיע, הכחישה את הטענות. "את ההאשמות חסרות השחר הללו מקדמת אך ורק התקשורת הזדונית של המשטר הציוני", אמרה ל"טיימס" דוברת של השגרירות האיראנית באדיס אבבה. "לא אתיופיה ולא איחוד האמירויות אמרו דבר על התערבות איראנית בעניינים הללו".
הכוונה האיראנית לפגוע ביעדים של איחוד האמירויות מגיעה כמובן על רקע הסכם השלום עם ישראל שנחתם בשנה שעברה, בשלהי כהונת הנשיא האמריקני לשעבר דונלד טראמפ. ומלכתחילה, איחוד האמירויות נחשבת לאחת היריבות המרכזיות של איראן במפרץ הפרסי, לצד סעודיה.
מומחים ששוחחו עם ה"ניו יורק טיימס" אמרו כי שגרירויות זרות, במיוחד באפריקה, מהווים טרף קל עבור האיראנים. "אפריקה היא מקום שקל באופן יחסי לפעול בו, ואתיופיה עסוקה כעת בסוגיות אחרות", אמר לטיימס ברוס ריידל, קצין CIA לשעבר שכיום עובד במכון המחקר "ברוקינגס", תוך שהוא מתייחס לסכסוך המתנהל כעת במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה.
הרמטכ"ל כוכבי: "מכינים תוכניות מבצעיות נגד איראן"
(צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)
ה"טיימס" כותב כי גל המעצרים הזה בבירת אתיופיה הוא רק עוד פרק ב"משחקי החתול והעכבר" של המוסד הישראלי הפועל באפריקה וברחבי העולם נגד פעילים איראנים, ומזכיר שורה ארוכה של מקרים בהם בעקבות מידע שהביא המוסד נעצרו הפעילים במדינות רבות. רק ב-4 בפברואר נידון דיפלומט איראני, שהיה למעשה ראש שלוחת משרד המודיעין האיראני בווינה, ל-20 שנות מאסר בבית משפט בלגי – אחרי שפיקד על מערך טרור איראני ברחבי מערב אירופה. הוא נעצר במרדף בגרמניה ב-2018, במבצע משותף למוסד ולשירותי המודיעין המקומיים. בעקבות החשיפה והמעצר הטיל האיחוד האירופי סנקציות חריפות על משרד המודיעין האיראני וכמה גורמים בכירים בו.
ה"טיימס" קושר את המרדף הזה לביקורו של ראש המוסד יוסי כהן באתיופיה בנובמבר 2020, כדי לדון ב"מבצעי לוחמה בטרור" משותפים.
המסר לביידן: זו שכונה מסוכנת
המזימות האיראניות שנחשפו באתיופיה ובסודן מגיעות גם על רקע המתיחות הגוברת בין טהרן לוושינגטון, והאפשרות שאותה שוקל כעת הנשיא ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין שממנו פרש טראמפ ב-2018. ביידן דורש שאיראן תחזור לציית להסכם לפני שיסיר את הסנקציות החונקות את כלכלתה, אך זו מסרבת לכך ומאיימת בהפרות חמורות אף יותר של ההסכם, במה שנתפס כניסיון להפעיל לחץ על הממשל האמריקני החדש.
5 צפייה בגלריה
ביקר באתיופיה בשנה שעברה כדי לדון ב"מבצעי לוחמה בטרור". ראש המוסד יוסי כהן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גם הפעילות באפריקה, כך סבורים כמה מומחים ששוחחו עם ה"טיימס", קשורה כנראה לקמפיין הלחץ האיראני הזה. פרזין נדימי, שחוקר את הפעילות הצבאית של איראן מטעם מכון וושינגטון למדיניות במזרח הקרוב, אמר כי ייתכן שטהרן מבקשת בכך לשלוח מסר לממשל ביידן, שלפיו "אם לא תגיעו להסכם עם איראן במהירות, זה מה שתקבלו: שכונה מסוכנת".
בדיווח ב"טיימס" הודגשה העובדה שההשפעה האיראנית באותן מדינות באפריקה, כמו אתיופיה וסודן, נחלשת בשנים האחרונות, בעוד ההשפעה הישראלית וגם של איחוד האמירויות נמצאת במגמת עליה. כך למשל, בעוד בשנות ה-90 שליט סודן לשעבר עומאר אל-באשיר קיים קשרים ענפים עם הרפובליקה האיסלאמית, מאז הדחתו ב-2019 השלטון החדש שינה את דרכו ובשנה שעברה אף הצטרף ל"הסכמי אברהם" שקידם ממשל טראמפ, אם כי הסכם שלום טרם נחתם באופן רשמי עם ישראל.
5 צפייה בגלריה
ביידן והמנהיג העליון של איראן, עלי חמנאי. "המסר – זו שכונה מסוכנת"
(צילום: AFP, רויטרס)
גם איחוד האמירויות הגבירה את השפעתה באזור, והייתה זו שתיווכה ב-2018 הסכם שלום היסטורי בין אריתריאה לאתיופיה. בעבר ספינות מלחמה איראניות עגנו בנמלים באריתריאה, כך ציינו בעיתון, אך כעת עוגנות שם ספינות מלחמה אמירתיות.
ב"טיימס" מוזכרות כמה מזימות קודמות של האיראנים באפריקה בשנים האחרונות, ואחת מהן מעניינת במיוחד לאור הטענה הנשמעת בדיווח ולפיה גורמי מודיעין ישראלים היו שותפים בחקירתם של איראנים שנעצרו בקניה. שני האיראנים הללו נעצרו ב-2012 ונשלחו ל-15 שנות מאסר בגין החזקת 15 ק"ג של חומרי נפץ. הרשויות בקניה טענו כי הם היו חברים בכוח קודס של משמרות המהפכה. את הטענה שהמודיעין הישראלי היו שותף לחקירה שלהם השמיעו עורכי דינם. בתקרית אחרת, ב-2016, קניה גירשה משטחה ארבעה איראנים שנעצרו מחוץ לשגרירות הישראלית במדינה, כשברשותם סרטון וידאו שבו מתועד המתחם.
