שירה איסקוב התייצבה הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כדי להעיד במשפטו של אביעד משה, שניסה לרצוח אותה כשהיו נשואים. משה נמצא באולם ושומע את העדות, לאחר שביום חמישי דחה בית המשפט את בקשתו שלא להתייצב לדיון בשל מגפת הקורונה.
לאחר שעלתה איסקוב לדוכן העדים השמיעה הפרקליטה את ההקלטה הקשה מהטלפון הנייד שלה המתעדת את ניסיון הרצח. משה ואיסקוב השפילו את מבטיהם בזמן השמעת ההקלטה. לאחר מכן החלה איסקוב לתאר את השתלשלות האירועים: "זה היה אחרי שאמרתי לו שאני נוסעת לצפון להורים שלי לחג. אחרי חילופי מילים בינינו. אמרתי שאני לא יכולה להישאר יותר איתו. עשרה ימים לפני המקרה עברתי גרידה. היה לי קשה להתמודד עם האובדן של העובר. האובדן קרה אחרי שאביעד כעס עליי וצעק עליי. אני כעסתי וצעקתי בחזרה. אחרי זה היו לי כאבים חזקים בבטן ונפלתי לרצפה".
איסקוב המשיכה: "יום אחרי זה רציתי ללכת לחדר מיון. הוא לא רצה להוציא את הילד מהגן, אז הלכתי אחרי. אמרו שאין דופק לעובר. ארבעה ימים אחרי זה עברתי גרידה. הייתי שבוע בבית ולא הלכתי לעבודה. יום שישי הגיע. וכמה ימים היו חילופי מילים בינינו".
"יום לפני התכתבנו. אמרתי שמה שגרם להפלה היה התקיפה והצעקות עליי. התחלנו התכתבות שהוא מאשים אותי ואני מאשימה אותו ואת האחיות שלו. הוא חסם אותי בוואטסאפ. שלחתי לו מייל אחר כך. הוא ענה לי. שלחתי לו עוד משהו. בערב הוא חזר הביתה, הכול רגיל. יותר מאוחר אני מתחילה לבשל. הייתה לי חתונה של מישהי מהעבודה והוא לא הסכים שאסע. אמר שאין לי מה לנסוע לחתונה של מישהי שהיא לא חברה טובה. רציתי לנסוע אבל לא היה לי את הכוח לריב איתו על זה. אמרתי שאולי הוא צודק, אני אחרי הפלה, אולי אני צריכה לנוח בבית".
היא הוסיפה: "לא הייתה הכלה מצידו על האובדן של העובר. הוא רצה תאומים ישר אחרי. לפני שאני נכנסת לגרידה הוא מבקש תאומים. לא הייתה בעצם שנייה אחת לאובדן העובר ולהרגשה של כמה ימים אני עם תינוק מת בבטן. ביום חמישי הוא שלח לי וואטסאפ על מישהי שנכנסה להיריון ואמרתי שזה לא הסיפור שלי. הוא זה שהרס והחליט להכניס את המריבה של המשפחה שלו הביתה. ישבתי שבעה. רק בכי. ביום חמישי כבר התחלתי לבשל לערב החג וביום שישי המשכתי ואביעד הלך לעשות עם הילד קניות השלמה. ביקשתי בקבוק יין מיוחד שיהיה לנו כיף".
"ביום שישי זה התחיל כשהביא יין אחר. הוא אמר 'שום דבר לא טוב לך, כל דבר יש לך משהו להגיד'. כל מיני מילים לא נעימות. אמרתי 'הבנתי את הראש שלך, תן לי לסיים לבשל', והמשכנו את היום. אני המשכתי לבשל. אביעד שטף את האוטו, הכניס את הצינור לבית ושטף את הרצפה. ביקשתי שלא יעשה את זה כי נשארים הרבה מים והילד יכול להחליק. הוא התעצבן וצעק 'גם כשאני עושה משהו את לא מרוצה'".
"בעצם אנחנו מתחילים - הוא אומר לי משהו, אני אומרת לו משהו, וזה רק מתעצם. ואז הוא בא ומנסה להקטין אותי ולהגיד לי כמה אני מכוערת ושאני כמו אישה בת 70. רק מנסה להקטין אותי ולהראות לי כמה אני לא מוצלחת ולא בסדר. הוא בא לי מול הפרצוף במטבח ואמר לי את זה".
בשלב זה החלה איסקוב לתאר את האלימות הפיזית מצד משה. "אז הגיע הרגע שאני אומרת 'אני לא יכולה לשמוע את העלבונות האלה, אני לא יכולה להיות איתו בבית שלושה ימים בסגר. אסע לצפון להורים שלי. זה לא יהיה טוב לאף אחד מאיתנו שנישאר ביחד בבית'. התקשרתי לטלפון של אבא שלי ואמרתי לו שאני באה. לקחתי את הילד להחליף לו חיתול. ואז כשיצאתי לחדר ליד לקחת שקית לחיתול אני בטלפון עם ההורים, אביעד לקח אותי ותפס אותי וזרק אותי על הרצפה".
"אמרתי לו 'הבטחת שלא תיגע בי. אני לא מזמינה משטרה. פעם שנייה שאתה נוגע בי זה גירושים. אני לא רוצה להישאר יותר'. חזרתי לשטוף את הילד, ואני ממשיכה להיות עם ההורים שלי בטלפון. תוך כדי לוקחת את התיק, שמה בגדים לי ולילד. הלכנו לחדר שלו להלביש אותו. התיק שלי היה בחדר העבודה. אביעד ניסה להחביא אותו ושם אותו מתחת למיטת התינוק. אביעד אחריי. הוא רוצה כנראה לשמוע מה אני אומרת להורים שלי. הכנסתי בגדים שלי לתיק. חזרתי לסלון לקחת בקבוקי מים, כמה ספרים לדרך שיהיה לו. נעמדתי ליד הדלת ורציתי לצאת".
אז חסם משה את דרכה של איסקוב, שרצתה לצאת מהבית, והחל בניסיון הרצח. "הוא לא נותן לי לצאת. נועל את הדלת וסוגר את התריס והחלון, אומר לי 'את לא הולכת' ורצה להצטרף. אמרתי 'אתה כבר לא בא איתי לשום מקום'. הוא החזיק לי את הידיים מונע ממני להגיע לדלת. המטרה שלי הייתה לצאת מהבית. כשמתקרבים לדלת הוא נועל את הדלת וסוגר את התריס. כשהילד יורד מהידיים אני מסתובבת כדי לתפוס אותו. והחבטה הראשונה הגיעה בראש. ועוד אחת ועוד אחת. ועוד הרבה, ואני צועקת ומבקשת ממנו שיפסיק".
"צרחתי שיפסיק וביקשתי סליחה. ביקשתי עזרה מאבא שלי. ההורים שלי היו על הקו. הילד צרח וזעק לשמיים. ביקשתי ממנו שיהיה עם הילד וייקח אותו ויחבק אותו וירגיע אותו. הילד התיישב לידי. כולו התמלא בדם שלי. אני שכבתי על הרצפה והילד היה משבצת לידי. פשוט התיישב וזעק לשמיים ובכה. בזמן הזה הוא לא מפסיק להכות אותי".
לאחר מכן שלף משה את הסכין שבה דקר את איסקוב. "הוא ניגש למגירה של הסכום ומוציא סכין. ואני מבקשת ממנו שלא יעשה את זה. הוא אומר לי 'את לא תהיי אימא של הילד. לא תהיי אימא שלו'. הוא ניגש אליי וחונק אותי ואומר 'תמותי'. אני מבינה בדיעבד למה לחש. הוא חנק אותי עם שתי הידיים שלו. אני שוכבת, הוא עליי העיניים שלו עליי, והוא מחכה שאאבד הכרה. אני רואה את השנאה שלו בעיניים, 'למה הבחורה עדיין לא מתה?'".
ברגע זה של העדות התבונן בה משה, ואז שב להשפיל מבט. "בין לבין הגיעה גם השכנה. אמרתי 'תפסיק, אני רוצה לחיות', והוא המשיך עם הדקירות. ואז אני זוכרת את השכנים מחזיקים אותי ואומרים שעוד מעט האמבולנס יגיע. שתי שכנות לידי, אמרתי 'אין לי אוויר' וביקשתי שישמרו לי על הילד. הרגשתי שאני כבר הולכת, שאין לי כוחות, אין לי אוויר, אין לי כלום".
איסקוב התחילה לבכות, אך המשיכה בעדותה. "היה אור. השכנים דפקו בדלת. הוא דיבר עם השכנה, סגר את הדלת חזרה ואז חזר לטפל בי. תוך כדי המכות. חזר לחנוק ולדקור. היה אור ואז חושך". לאחר מכן העירה אמרה ראש הרכב השופטים יעל רז לוי: "גברתי באה עם הרבה חוזק".
לאחר מכן הושמע עוד חלק מהקלטת המקרה. כשמשה שמע את הצרחות של הילד הוא עצם עיניים בחוזקה. השופטים עצרו את ההשמעה והשופטת גילת שלו אמרה: "שמעתי דברים קשים, אבל אני חייבת להגיד שזה לא נוח לנו לשמוע את זה בפורום הזה. אנחנו נשמע את זה אחר כך. אנחנו שומעים הקלטה מאוד קשה, צרחות, זה לא המקום שאנחנו צריכים לשמוע כזו הקלטה".
איסקוב הוסיפה ותיארה את הנזקים שנגרמו לה ולבנה מהאלימות. "כל הראש שלי תפרים, ויש לי המון כאבים. ארובת העין נשברה והקרנית נפגעה. אני לוקחת כדורים נגד כאבים. הלחי תתאחה לבד. הלסת. השיניים שנשברו. יש לי ניתוח להשתלת עצם בלסת ואחר כך השתלת שיניים. אני לומדת סיבולת לב ריאה כדי שאוכל לחזור לריצות והליכות. יד שנשברה ואצבע שנכרתה. אני בפיזיותרפיה. פעמיים בשבוע אני לוקחת את הילד לטיפול, לקלינאית תקשורת. אחרי האירוע הוא הפסיק לדבר". השופטת יעל רז-לוי אמרה: "מעורר השראה".
לאחר מכן החל עורך דינו של משה מטעם הסנגוריה הציבורית עו"ד אלון דוידוב בחקירה נגדית של איסקוב. בזמן החקירה הנגדית ניסה משה להתפרץ לדיון. כשציינה איסקוב כי הוא לא הסכים לאסוף את בנם מהגן שאל אביעד "אני יכול להגיב?", אך הושתק על ידי הסנגור. עו"ד דוידוב הציג בפני איסקוב התכתבות בוואטסאפ, שבו היא האשימה אותו בהפלה: "כשאשתך בכאבים יותר דחוף לצאת מהעבודה ולהוציא את הילד שצריך את אחד ההורים שלו. אם אשתך הייתה מסמסת לך ומבקשת לעלות למיון הייתה יוצא".
סניגורו של אביעד משה שאל את איסקוב: "נכון אביעד אוהב אותו (את הילד) אהבת נפש?". היא השיבה: "אתה צריך לשאול אותו. בן אדם שאוהב את הילד שלו זה בן אדם שלא חגר אותו בנסיעות? שניסה לרצוח את אמא שלו?". הסנגור פנה לאיסקוב: "בעצם את רוצה לעזוב אותו, לא להיות איתו. סעי להורים, למה את לוקחת את הילד?".
הסנגור גם הציג תכתובת שהתמקדה בוויכוחים של איסקוב עם בני משפחתו של משה. השופטת רז-לוי תהתה מדוע הן רלוונטיות ואיסקוב אמרה: "אני לא מבינה מה הקשר לוויכוח, לסכסוך משפחתי, למה שקרה?".
הסניגורים של אביעד ניסו להראות בבית המשפט כי איסקוב לקחה חלק פעיל בוויכוחים, בין היתר כדי להראות כי איסקוב השפיעה על הלך הרוח שלו נגדה, וכי הוא ניסה דווקא להרגיע את הוויכוח ביניהם ולא התכוון לרצוח אותה. עו"ד דוידוב אמר כי אביעד עבר רגע של שבר, כשהחליט לחסום אותה בוואטסאפ כשהשניים התווכחו. "הוא נשבר טוטאלית במקום לענות לך לקללות ולנאצות ומעדיף לחסום ולא לשמוע. הוא לא יכול לעמוד בהכפשות שאת מטיחה בו. הוא רוצה שקט". לאחר מכן הטיח בה "את מאגפת אותו מימין. לא נותנת לו את השקט. את שולחת לו מייל ולא מכבדת את זה שהוא חוסם אותך".
"אני לא חושבת שזה מכבד לחסום", אמרה איסקוב. עו"ד דוידוב אמר: "את שולחת לו מייל: אדם שפל אתה. אתה לא ראוי לאישה כמוני. למה הוא שפל"? איסקוב השיבה: "כי הוא חסם אותי. זו לא התנהגות בעיני". איסקוב תיארה כיצד נתנה סטירה לאביעד לאחר שתקף אותה. עו"ד דוידוב העיר כי אביעד הקליט רבות כדי להגן על עצמו מהנאצות והקללות שלה. "ממש להגן על עצמו. ניסה לרצוח אותי", הטיחה איסקוב. "הוא הקליט איך שנח לו. הוא מקלל ויורד עליי ועכשיו תורך. מקליט. ואז מפסיק את ההקלטה", אמרה.
דוידוב שאל: "את אומרת שהוא אמר לך שאת לא תהיי אימא שלו. באיזה קול הוא אמר את זה? חזק, חלש?". איסקוב השיבה: "הוא אמר את זה. גם כשהרביץ לי שמר על שקט. הוא לא צעק את זה. הוא לא צעק בכלל באותו אירוע מהרגע שהתקיף אותי. הוא אמר את זה אחרי שהוציא את הסכין מהמגירה".
השופטת סיכמה את החקירה הנגדית שהסתיימה והודתה לאיסקוב: "באת לכן וסיפרת שעות ארוכות על יום מאוד מר בחיים שלך, מאחלים לך הרבה בריאות והצלחה". בדיון הבא במשפטו צפוי אביעד משה להעיד.
"לרוב לא שומעים עדות ממי ששרדה את התופת"
בפתח הדיון, לפני העדות של איסקוב, אמרה נציגת הפרקליטות עו"ד מיטל אמויאל: "נוכחותה של שירה היום, שתעיד כאן בפני הנאשם, בעלת משמעות עצומה. לרוב אנחנו לא זוכים לשמוע עדות ישירה של מי ששרדה את התופת וחזרה לספר מה קרה שם. לרוב הנשים הללו לא שורדות כדי לספר. נוכחות שירה עצומה במיוחד עבורה. היא יפה וחזקה. זה יהיה עבורה עוד שלב חשוב בתהליך ההחלמה שלה ושיקום חיה וחיי בנה".
הפרקליטה הוסיפה: "כל ניסיון מצד הנאשם להטיל את האחריות על שירה הוא ניסיון להסיט את הזרקור מהעיקר. המסר שיועבר באמצעות המקרה הזה הוא שאסור שאף אישה ואף בנאדם לא יחווה את הזוועה והתופת ששירה עברה. גם אבקש לזעוק את זעקתם של הקטינים וחסרי הישע שנופלים קורבנות לאלימות במשפחה בעל כורחם, גם כאשר האלימות אינה מופנית כלפיהם ישירות".
יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה בתגובה על עדותה של איסקוב היום בבית המשפט: "אומץ ליבה של שירה איסקוב יכול להציל את חייהן של נשים רבות בישראל. מבלי שביקשה זאת או ייחלה לכך הפכה שירה לשומרת אחיותיה - כ 200 אלף נשים שנמצאות במעגל האלימות בישראל ושרואות כיצד היא מתייצבת מול המפלצת שניסה לרצוח אותה. אין לי ספק שבפעולותיה היא נותנת כוח לנשים נוספות לומר 'עד כאן'".
המשפט החל בנובמבר, לאחר שהפרקליטות הגישה נגד משה כתב אישום מתוקן בגין ניסיון הרצח של איסקוב בערב ראש השנה והתעללות בבנם הפעוט שהיה עד למקרה. לפי כתב האישום משה הלם בה במערוך, חנק אותה ודקר אותה כ-20 דקירות עם סכין מטבח משוננת.
לפני שבוע הגישו סניגוריו של משה את המענה לכתב האישום. עורכי הדין הודו כי הוא תקף את איסקוב, אך האשימו כי עשה זאת בגלל שהתגרתה בו "בצורה מעליבה ומשפילה" לאחר שעברה הפלה טבעית. משה הודה כי תקף את איסקוב וחבט בה במערוך, תוך שהיא זועקת לעזרה. הוא הודה גם שדקר אותה, אך טען כי לא התכוון לגרום למותה. "בשום שלב לא גמלה בלבו ההחלטה להמית את המתלוננת", נטען.
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
פורסם לראשונה: 08:38, 21.02.21