הם הגיעו לארץ כדי לשרת בצבא ותכננו להישאר פה ללמוד, לפתח קריירה ולהקים משפחה. אבל עם גמר השירות הם השתחררו למציאות הכלכלית של הקורונה, והם מתקשים להשתלב בשוק העבודה ולפרנס את עצמם. חיילים בודדים רבים שהשתחררו מאז פרוץ המשבר מוצאים עצמם תחת מצוקה אמיתית בחסות המגפה הכלכלית.
"זה מפחיד להיות בארץ זרה לבד כשאין לך איך לכלכל את עצמך", מספרת אנה לשינסקיה, חיילת משוחררת בת 21. "אני צריכה לשלם שכירות, חשבונות ולקנות אוכל, ואין לי אפשרות לקנות מה שאני צריכה". אנה עלתה לארץ לפני ארבע שנים והשאירה את כל משפחתה באוקראינה. במשך שנתיים שירתה באוגדת עזה. "השתחררתי בתחילת הקורונה, כשהתחילו לסגור את כל הארץ", היא מספרת. "חשבתי שאני אשתחרר וישר אתחיל לעבוד, אבל במשך חודשים לא מצאתי עבודה. אחרי הסגר הראשון מצאתי עבודה בבית מלון והתחלתי לעבוד שם כעבודה מועדפת. זה היה בעיר אחרת, אבל לא היה אכפת לי, העיקר שיש עבודה. עבדתי שם במשך חודש וחצי ואז התחיל סגר נוסף ומאז אני בלי עבודה. אני חוששת ממה שיהיה. היה לי כסף מהשחרור, אבל מאז שהוא נגמר אני לא יודעת איך להסתדר. לא סיפרתי למשפחה שלי שזה המצב כי לא רציתי שהם ידאגו לי, יש לי מחשבות לחזור לאוקראינה כי פה אני לא מצליחה לעשות שום דבר".
גם ירדן ווסט הגיע לפה כדי להגשים חלום ומצא את עצמו בליבו של סיוט. ווסט, בן 23, נולד בישראל ועבר עם משפחתו לווירג'יניה שבארה"ב בגיל 16. הוא חזר, שירת כלוחם בשריון ותכנן ללמוד ולהקים פה משפחה. "השתחררתי בנובמבר, ותוך כמה חודשים התחילה הקורונה. הצלחתי לעבוד כמה חודשים כבריסטה בבית קפה עד שהקורונה התחילה, ואז הוציאו אותי לחל"ת. הייתי בבית במשך חודשים וחיפשתי עבודה ומתישהו פשוט התייאשתי. אני שוכר דירה עם חברה שלי ואני מצליח לשלם שכירות וחשבונות מכסף שחסכתי, אבל אין מקום לטעויות. חשבתי שלסבול את השירות הצבאי יהיה קשה ושיהיה לי קל באזרחות, אבל עכשיו באזרחות אני צריך להילחם על החיים שלי, זה מתסכל".
"רציתי להתחיל פה את החיים, לפתח קריירה, להקים משפחה", מוסיפה דיאנה מרגריאן, בת 22 מחדרה. דיאנה עלתה לארץ לפני כארבע שנים והתגייסה לחיל הים. היא השתחררה מצה"ל, החלה לעבוד בגלידרייה ונרשמה ללימודי טכנאות שיניים. "בגלל הקורונה פיטרו אותי", היא מספרת, "מאז אני נמצאת בקשיים כלכליים ונאלצתי לעזוב את הלימודים. הייתה לי תוכנית ברורה ובגלל הקורונה הכל הלך לפח, אני יושבת על קצבה שאפילו לא מגיעה ל-3,000 שקל בחודש. אני אוהבת את הארץ ורוצה להיות פה, אבל מודאגת מאיך שהחיים שלי ייראו במצב הקיים".
"משוחררים בודדים שעלו ארצה נתקלים בקשיים גדולים ומשמעותיים לאחר השירות הצבאי", מסבירה מירה קידר, מייסדת תוכנית "כנפיים" המלווה חיילים בודדים, ומבקשת תרומות בקמפיין גיוס המונים. "בתקופת הקורונה, הקרקע נשמטה מתחת לרגליהם. הם נאלצים לנטוש את בניית עתידם כאן ועוסקים בהישרדות. מגיעות אלינו מאות פניות של חיילים משוחררים טריים או סטודנטים המתקשים למצוא אפילו עבודה זמנית כי ענפים רבים כמו אבטחה, תיירות ומסעדנות ממשיכים להיות סגורים".
