נתב"ג נסגר לטיסות מסחריות
(צילום: נדב אבס)
ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה לכנס היום את שרי הממשלה לדיון על הארכת הסגר, אולם בני גנץ מסרב לאשר זאת עד שהעלאת הקנסות והגברת האכיפה נגד מוסדות חינוך שמפרים את תקנות הקורונה יאושרו בכנסת.
השרים נדרשים להתכנס בקרוב כדי להכריע על המשך הסגר, שאמור להסתיים ביום ראשון הקרוב, אולם בלשכתו של גנץ אמרו כי "אם אין הגברת אכיפה - לא תהיה ישיבת ממשלה. כשהליכוד יפסיקו עם התחמונים ויחליטו לעבור למעשים, אז נכנס את הממשלה. דין בני ברק וביתר עילית כדין הרצליה וראשון לציון". בתוך כך, ועדת החוקה של הכנסת תתכנס בצהריים לדיון על חוק הקנסות, ותכין את ההצעה לקראת הקריאה השנייה והשלישית במליאה.
משרד הבריאות המליץ אמש בהתייעצות שהתקיימה אצל ראש הממשלה נתניהו להאריך את סגר הקורונה, שאמור להסתיים ביום ראשון הקרוב בחצות (31 בינואר), לפחות בשבוע ימים, באותה מתכונת הקיימת כיום, כשמערכת החינוך סגורה לחלוטין. שר הבריאות יולי אדלשטיין ובכירי משרדו אמרו בדיון כי "זה יהיה טירוף לצאת מהסגר בנתונים כאלה, במיוחד בכל מה שנוגע לחולים קשים".
במקביל, מאות בני אדם הגיעו אמש לנמל התעופה בן גוריון, רגע לפני ששער הכניסה הראשי של מדינת ישראל נסגר הרמטית כחלק מהחלטת הממשלה למניעת הגעת מוטציות נוספות של נגיף הקורונה. אחת הפרצות בתקנות הממשלה תאפשר לבעלי ממון להמריא ולשוב ארצה באמצעות טיסות פרטיות, שאותן לא ניתן למנוע מבחינה משפטית. ישראלים רבים המריאו מחו"ל לפני הדדליין - חצות - והם ינחתו הבוקר בארץ.
בעיכוב של שלושה חודשים אישרה אתמול מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק להכפלת הקנסות למפירי תקנות הקורונה. הקנסות הללו עשויים לפגוע בעיקר במגזר החרדי, שבו נפתחים מוסדות חינוך רבים ללא היתר, וכן במגזר הערבי - שבו מתקיימות לרוב חתונות המוניות בניגוד להנחיות משרד הבריאות.
חברי הכנסת הערבים והחרדים היו גם היחידים שהתנגדו בהצבעה בקריאה ראשונה, וכעת השאלה היא אם למרות ההתנגדות החרדית ועל רקע האולטימטום שהציב יו"ר כחול לבן גנץ - ההצעה אכן תאושר סופית. ההתנגדות החרדית נראתה היטב גם בשיחה עם לשכת נתניהו שבה ח"כ משה גפני מיהדות התורה נשמע זועם ואומר: "לא יאומן, אנחנו עבדים".
השיחה הזועמת של ח"כ גפני עם לשכת רה"מ
(צילום: ארי קלמן, בחדרי חרדים)
כבר ב-3 נובמבר באשתקד, לפני 83 ימים, אישר קבינט הקורונה הצעת חוק שלפיה בית עסק שייפתח בניגוד לתקנות ייקנס ב-10,000, במקום 5,000. כמו כן, הוצע שהקנסות בגין פתיחת מוסדות חינוך, קיום חתונות, טקסים, מופעים או מסיבות יעמדו על כ-20 אלף שקלים במקום 5,000 כיום - אך כבר למחרת שונתה ההחלטה, כפי הנראה בשל התנגדות החרדים - ונקבע כי גובהם של כלל הקנסות יעמוד על 10,000 שקלים. בכל מקרה, רק היום ההצעה אושרה סוף-סוף בקריאה ראשונה, ואישור סופי עדיין אין.
בדיון שהתקיים בוועדת השרים לחקיקה ב-3 בנובמבר 2020 אמר שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי: "בכל הדוגמאות שהבאתם לקנסות מהעולם, באף מקום אין קנס מיוחד על מוסד חינוכי". עוד ציין דרעי כי "קטגוריה מפורשת של קנס למוסד חינוכי זו טעות נוראה, ועוד היא הגבוהה ביותר - 20 אלף שקלים".
עם פרוץ המגפה בישראל ובהתאם לעלייה בנתוני התחלואה הכללית - נוספו עוד ועוד הנחיות והגבלות. בהתאם, עלה גם גובה הקנסות. באפריל 2020 הוטל קנס בסך 100 שקלים בגין אי-עטיית מסכה. לאחר מכן הוחלט להעלות את הסכום - ומפרי ההנחיה נקנסו ב-200 שקלים. כיום עומד הקנס על 500 שקלים.
באשר להפרת ההנחיות על-ידי בעלי עסקים, נקבע באותו חודש כי גובה הקנס יעמוד על 2,000 שקלים - אך לאחר מכן הועלה ל-5,000 שקלים. כעת תנסה הממשלה לקבוע את סכום הקנס על 10,000 שקלים - זאת אם חברי הכנסת החרדים לא יטרפדו את הצעת החוק.
העיכוב בהעלאת הקנסות מגיע אחרי שנתניהו נכנע ללחץ החרדים לפני הסגר השני ולא פעל לפי תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו, פרויקטור הקורונה הקודם, וכך הופעלו ההגבלות גם ביישובים ירוקים. בנוסף, כדי לא לעורר את זעם החרדים, נתניהו נמנע מהטלת סגר על ערים אדומות, רבות מהן חרדיות. לאחר מכן, בתום הסגר השני, נפתחו במהרה בתי הכנסת - בעוד שחנויות הרחוב לא הורשו להיפתח.
מבדיקת ynet עלה כי שיעור הדו"חות שניתנו ביישובים החרדיים - שבהם התחלואה גבוהה מאוד - נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה. לדוגמה, בעראבה, כפר מנדא וטמרה אחד מכל שישה תושבים קיבל דו"ח על הפרת תקנות הקורונה. בכלל היישובים רוב הקנסות ניתנו בגין אי-עטיית מסכה ויציאה למרחב ציבורי.
עוד עלה מהנתונים כי דווקא בערים שבהן התחלואה גבוהה מאוד באופן יחסי, שיעור הדו"חות נמוך יחסית. במודיעין עילית ניתנו "רק" 1,200 דו"חות; כלומר 1.57% מהתושבים נקנסו בשל הפרות למרות שמוסדות חינוך, למשל, פעלו בעיר בניגוד לחוק בזמן הסגר.
