למתבונן מבחוץ נדמה שחמאס הוא ארגון אורגני שמתנהל ללא מתיחויות פנימיות, אך המציאות בפועל מורכבת יותר - ובימים אלה מתחוללים מאחורי הקלעים מאבקים בתוך הארגון שישפיעו על דרכו, מדיניותו ויחסיו עם הצירים השונים בעולם הערבי. חמאס נמצא בימים אלו בשיאן של הבחירות הפנימיות להנהגתו, שיכריעו לא רק מי ינווט את הארגון ומדיניותו בארבע השנים הקרובות, אלא גם איזה זרם ישלוט עליו.
בחירות לחמאס הן תהליך מורכב, ארוך וחשאי שמתרחש אחת לארבע שנים. השנה יתקיימו הבחירות במקביל להכנות לבחירות לפרלמנט הפלסטיני שצפויות להתקיים בחודש מאי. חמאס מחולק לארבעה אזורים: רצועת עזה, הגדה המערבית, חו"ל ובתי הכלא בישראל. כל אזור בוחר לעצמו מנהיג באמצעות מועצה מייעצת אזורית שנבחרת גם היא בשלב הראשון של הבחירות ששמה "מועצת השורא".
בנוסף למועצות השורא האזוריות, ישנה גם מועצת שורא כללית שמורכבת מאנשי חמאס מכלל האזורים והיא זו שבוחרת את מנהיג חמאס הכללי (כיום איסמאעיל הנייה). מעל מנהיגי האזורים ישנה את הלשכה המדינית של חמאס, שבראשה עומד מנהיג חמאס הכללי.
כיום מנהיג חמאס ברצועת עזה הוא יחיא סינוואר, מנהיג הארגון בגדה המערבית הוא סאלח אל-עארורי (במקור מהכפר עארורה שמצפון לרמאללה) ומנהיג הזרוע בחו"ל הוא מאהר סלאח. ראש הלשכה המדינית של חמאס כיום שמשמש גם כמנהיג הכללי של חמאס הוא הנייה. בתי הכלא סיימו ראשונים את הבחירות בשבועות האחרונים, ושם כבר נבחר מנהיג חדש - סלאמה קטאווי, שהחליף את מוחמד ערמאן. הזכות לכהן בתפקיד מוגבלת לשתי קדנציות.
באופן מסורתי ישנם מאבקי כוח בין הנהגת חמאס בחו"ל לבין הנהגת חמאס ברצועת עזה. בימי חאלד משעל היה כובד המשקל של חמאס בחו"ל, ואילו בבחירות האחרונות שהתקיימו בשנת 2017 עבר מוקד קבלת ההחלטות הראשי לעזה עם ניצחונם של הנייה וסינוואר. בשנים הללו סינוואר האפיל על הנייה, והפך לאדם החזק ביותר בחמאס ברצועת עזה. סינוואר הוא אדם החלטי ואמוציונלי, שאינו חושש להיכנס לעימותים בצמרת - לעומת הנייה שמציג קו פייסני יותר, שמיישר קו עם הזרם הכללי ולא הולך נגדו.
מי שמתמודד מול הנייה על תפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס הוא חאלד משעל, שמעוניין לעשות קאמבק להנהגת הארגון. משעל זוכה לתמיכת קטאר, טורקיה וצמרת חמאס בחו"ל ואילו הנייה זוכה לתמיכה של מצרים, של צמרת חמאס בעזה ובראשה יחיא סינוואר ובתמיכה של הזרוע הצבאית של הארגון ובראשה מוחמד דף.
בין הזרוע הצבאית של חמאס לבין משעל ומקורביו שוררת מתיחות ארוכה שהגיעה לשיאה במבצע צוק איתן. במהלך המבצע הנהגת חמאס בעזה דרשה לקבל את תנאי הפסקת האש שהציעה מצרים בשעה שישראל כתשה את הרצועה, ואילו משעל, שהיה אז מנהיג חמאס, סירב בתוקף להגיע להפסקת אש ודרש להמשיך בלחימה בזמן שהוא יושב באולמות הלובי של מלונות קטאר המפוארים. היחסים בין הצדדים באותם ימים הגיעו לכדי פיצוץ, והדם הרע בין הצדדים נותר עד היום.
מקורות פלסטינים שונים אמרו ל-ynet כי קיים סיכוי סביר שהנייה יזכה בקדנציה נוספת בשל התמיכה שהוא זוכה לה מהרצועה, וכן משום שחמאס נוטה לתת למנהיגיו להשלים שתי קדנציות מתוך הערכה אליהם. ייתכן שמשעל במקרה כזה יקבל כפרס ניחומים את הנהגת חמאס בחו"ל או תפקיד ייצוגי כלשהו בארגון. ההצבעה על מנהיג חמאס צפויה להתקיים לקראת סוף החודש הנוכחי או תחילת החודש הבא.
גם הבחירות על הנהגת חמאס בעזה מגיעות בשבוע הקרוב לנקודת רתיחה, משום שככל הנראה היום תתקיים ההצבעה החשאית שבה יוחלט אם סינוואר ימשיך לקדנציה שנייה בתפקידו או שהוא יוחלף. המועמדים להחליפו הם בכירי הארגון מעזה פתחי חמאד, ניזאר עוודאללה וזיאד א-טאטא. הפסד של סינוואר ייחשב ללא פחות מרעידת אדמה, אולם בעזה גורסים כי עוודאללה זוכה לתמיכה לא מבוטלת ומפתיעה. התוצאות ייוודעו ככל הנראה במהלך הימים הקרובים.
ראשי חמאס בגדה דורשים כי הפעם מנהיג הארגון באזורם יגיע מתוך הגדה המערבית ולא מבחוץ, חרף הסכנה שהוא ייעצר בידי ישראל. אם אכן כך יהיה – זהותו תישאר חשאית.