ההחלטה שהתקבלה אתמול (ג') בממשלה, להאריך את הסגר השלישי ב-10 ימים נוספים, טומנת בחובה החמרה כלפי המבקשים להיכנס לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון: כל אדם שיעלה על טיסה לארץ יידרש להציג עד הודעה חדשה אישור על בדיקת קורונה שלילית שביצע עד 72 שעות לפני מועד ההמראה. מנגד, השרים אישרו הקלות לסטודנטים ולתלמידי השכבות הגבוהות שנבחנים לבגרות.
הסגר ההדוק, שעליו החליטה הממשלה בישיבתה הקודמת, היה אמור להסתיים ביום חמישי הקרוב. ואולם, בעקבות נתוני התחלואה שממשיכים להיות גבוהים, ניסה משרד הבריאות להוביל להארכת הסגר בשבועיים נוספים. בסופו של דבר התקבלה הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו: ההגבלות החמורות יימשכו עד יום ראשון 31 בינואר בחצות.
עומסים כבדים בתור לקבלת חיסונים
לפי החלטת הממשלה, שנועדה להפחית במידה ניכרת כניסה בלתי מפוקחת לישראל, אדם שמבקש לעלות על טיסה לארץ יתבקש להציג לחברת התעופה אישור על בדיקת PCR שלילית לקורונה שביצע עד שלוש יממות לפני מועד ההמראה או לחילופין אישור מתחסן או מחלים שניתן על ידי משרד הבריאות.
בהתאם להודעת משרד ראש הממשלה, "הסדר זה יחול על נוסע נכנס ששהה מחוץ לישראל יותר מ-72 שעות, למעט אישורים חריגים שיאושרו באופן פרטני, ולגבי נוסע נכנס שהוא איש צוות בכלי הטיס, רק אם מגיע לישראל לתקופה של יותר מ-72 שעות. תקנה זאת תיכנס לתוקף מיום 23 בינואר בחצות - בין שישי לשבת".
פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אמר בדיון כי מקדם ההדבקה נמצא במגמת ירידה וכי השפעת הסגר תורגש כבר בימים הקרובים. "הציבור עייף, אין ספק", אמר הפרויקטור. "ההיענות תהיה יותר נמוכה, אבל הנתונים לא מאפשרים אחרת".
ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת ציין כי "התחלואה גבוהה ומפושטת בגלל המוטציות. היקף התחלואה מאתגר את מערכי האשפוז, ועדיין לא רואים את השפעת המגבלות על היקפי התחלואה". הפרויקטור אש הוסיף כי לפי ההערכות, המוטציה הבריטית בישראל עומדת על 30% עד 40% מסך הנדבקים - ותישאר דומיננטית ביותר בשבועות הקרובים.
נתניהו: "אנחנו צריכים לקנות זמן"
ראש הממשלה נתניהו הביע מורת רוח מהחתונה ההמונית שתועדה בבני ברק, ואמר בהתייחסו למראות מהאירוע החרדי: "זו שפיכות דמים". נתניהו, שהציע לשרים לתמוך בהארכת הסגר, אמר עוד: "אם נפתח את הסגר זה יעלה בחיי אדם רבים. אנחנו צריכים לקנות זמן, בזמן שיש סגר אפשר לחסן מיליונים. צריך ללכת לכל מקום שיש בו פיגור ו'לעלות עם פטיש' על היישובים החרדיים והערביים עד שיתחסנו.
"צריך להעלות את קצב החיסונים לממדים דמיוניים. אנחנו יכולים לנצח אם לא נעשה שטויות. אני מדבר עם מנהיגי מדינות שאומרים 'שום דבר לא עוזר, לא סגר לילה, לא דיפרנציאלי, לא משנה כל צבעי הרמזור'. כולם אומרים ששום דבר לא עזר והם אומרים זאת מניסיון. גם האכיפה לא עזרה, תמיד יש קבוצות שונות באוכלוסייה ששומרות פחות במדינות דמוקרטיות".
שר הביטחון בני גנץ אמר בדיון כי הוא דורש להגביר את האכיפה במגזר החרדי ולהגביר את הנוכחות המשטרתית ואת הקנסות, לצד הגבלת הכניסה והיציאה מהארץ. "אני דורש אכיפה במקומות שמפירים את הסגר", אמר גנץ. "אין משמעת והתנהלות ראויה. אלו חיי אדם. צריכים להסתכל על נושא היציאה מהסגר וההיערכות לתו הירוק. אם תהיה אכיפה ומשמעת - נוכל לסיים את הסגר תוך שבעה עד תשעה ימים".
שר הפנים אריה דרעי מחה במהלך ישיבת הממשלה על המתקפה נגד החברה החרדית. לדבריו, "זה חילול השם מה שעושים לנו הציבור החרדי. לא בגללנו הסגר, זה בגלל המוטציה שמפושטת בכל הארץ. ההסתה נגד החרדים שוברת שיאים בימים האחרונים ולצערי לא מדובר רק בחברי אופוזיציה, אלא גם באנשים שיושבים כאן בישיבת הממשלה. רוב הציבור החרדי מקפיד הקפדה גדולה על כל הנחיות משרד הבריאות".
פיזור חתונה המונית באלעד
(צילום: דוברות המשטרה )
שר האנרגיה יובל שטייניץ הציע במהלך דבריו לחוקק "חוק חובת חיסון". שר החקלאות אלון שוסטר אמר: "צריך לפעול ביד ברזל נגד מפירי חוק. אנחנו לא בסוף האירוע, אלא בפני חודשים של מוות. חייבות להיות אכיפה מוגברת וסנקציות חריפות יותר. יש פער בלתי נסבל בין ערים ושכונות עם ריכוזי חיסון נמוכים, תחלואה גבוהה ואכיפה נמוכה. צריך להגביר את המאמץ ההסברתי והלוגיסטי".
שרת התיירות אורית פרקש הכהן הקשתה על נתניהו בנושא הגדלת הקנסות שמפלגת כחול לבן ביקשה לקדם: "כשמדווחים על מספרי האכיפה צריך לתת הסברים, וכשאתה ראש הממשלה אומר 'ניסינו הכול' - אני שואלת איך הממשלה שהצביעה על הגדלת קנסות עוצרת את זה בכנסת בהוראה שלך".
נתניהו הגיב: "לא עצרתי. אם יש לכם רוב בכנסת - תעבירו את זה. יש הבדל בין הממשלה לכנסת".
פרקש הכהן: "אני הבנתי שיו"ר הכנסת לא מקדם, אבל אני מברכת על הדברים. צריך לתת מענה לשוני בתחלואה בין אזורים בתוכניות היציאה".
בהמשך לדרישתו בדיון להעביר את החקיקה להגדלת הקנסות ולסגירת מוסדות חינוך שפעלו בניגוד להנחיות, פנה השר גנץ למזכירות הממשלה כדי שיפעלו לכינוס מליאת הכנסת כבר מחר. גנץ הנחה את יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ איתן גינזבורג להוביל את המהלך בכנסת, וציין כי "מדובר בפיקוח נפש".
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה מחה על הביקורת שהופנתה מכמה שרים בנוגע להיעדר אכיפה ראויה. "אני מבין שאתם מנסים לייצר תמונה מוטה שהגיעה ממשרד המשפטים, שזה רק דו"חות", אמר אוחנה. "פעלנו רבות בערים אדומות, אכיפה זה לא רק בדו"חות אלא גם בנוכחות משטרתית. קיימתי הבוקר דיון עם המפכ"ל בנושא האכיפה. בחודש ינואר 79% מהאכיפה הייתה בערים אדומות וכתומות".
המפכ"ל הטרי רב-ניצב קובי שבתאי אמר בהופעתו הראשונה בישיבת הממשלה: "הסגר עם כל ההגבלות מבוצע ברגישות ונחישות. אף אחד לא רוצה לתקוע את מדינת ישראל. לגבי האכיפה - אירוע כמו אתמול (חתונה רבת משתתפים בבני ברק - א"א) מקומם, לראות קבוצה סוררת ששמה פס. במקומות האלה, איפה שאנחנו יודעים, אנחנו פועלים בנחישות".
עימות בנוגע לבדיקות הקורונה לטסים
בדיון התפתח עימות בין ראש הממשלה נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנוגע לביצוע בדיקות קורונה לטסים לחו"ל ולנוחתים בארץ. מנדלבליט ביקש "להעמיד דברים על דיוקם", ואמר כי "הנושא לא עלה כבקשה אף פעם מאיזשהו גורם ממשרדי התחבורה או הבריאות".
מנדלבליט הוסיף: "אני רואה דיווחים ואמירות, יכול להיות בטעות, לכפיית בדיקה בנתב"ג לבין בדיקה בארצות המוצא. יש לשון של טעות: הנושא שעלה בפעם הראשונה שבוע שעבר הוא עריכת בדיקות של 72 שעות לפני עלייה למטוס. זה אף פעם לא עלה כבקשה מאיזשהו גורם ממשרד התחבורה או הבריאות.
"גם היום, בתוך מדינת ישראל אין יכולת לכפות בדיקה. יש הסתה בעקבות הדברים שנאמרו נגדי, שיש לי דם על הידיים. לא היו דברים מעולם, לא הביאו בפני בקשה לפני עלייה למטוס. אני מצפה מראש המל"ל לאשר את הדברים. הדבר הזה דרמטי ואפשרי, אבל זה עלה לראשונה בשבוע שעבר". השר דרעי אישר את דבריו של מנדלבליט.
נתניהו העיר: "לא יכולנו להבין אחרת".
מנדלבליט: "זה לא נכון".
נתניהו: "זה נכון שביקשנו, כפי שאמרתם, אבל במשך שנה שלמה נאמר שחייבים לאפשר לאזרחי ישראל לחזור לארץ. זה נאמר פעמים רבות. עשינו קשר לוגי".
מנדלבליט: "ברור שיש זכות לאזרח ישראלי לחזור לארץ. הרעיון החדש היה התניה של כניסה לארץ. אני לא מחייב אותם לעבור בדיקות. כמו שאי אפשר לחייב מורים להיבדק אבל אפשר לחוקק שהם לא יוכלו ללמד. אנחנו עושים את זה גם בכדורגל מקצועני וזה קרוב ללבי".
גנץ: "מבקש לעצור את הסאגה הזו".
נתניהו: "ייתכן שהיו פה אנשים שהקישו קשר לוגי שגוי. אני מברך שיש הבנה והסכמה".
רגב: "אני רוצה גם בדיקה בארץ".
מנדלבליט: "הייתה טעות בתום לב. יש הבדל בין מה שקורה בארץ לגבי מה שקורה 72 שעות לפני בחו"ל".
נתניהו סיכם: "בגלל הסתירה שאסור לחייב אדם לבצע בדיקה קורונה מצד אחד ומצד שני נאמר שאי אפשר לאסור כניסה לתושב ישראלי שחוזר לביתו, נוצרה אי הבנה. טוב שהנושא הובהר ועכשיו יש להתקדם הלאה ולטפל בכך מיידית".
למרות הסגר, החליטה הממשלה לקבל את הצעת שר החינוך יואב גלנט לאשר שתי הקלות בתקופת הארכתו: סטודנטים ללא גישה ללמידה מרחוק יוכלו לקיים בחינות בשטח האוניברסיטה ובלבד שמספרם לא יעלה על 5%. בנוסף, תלמידי כיתות י"א-י"ב יוכלו לקיים את בחינות המתכונת והבגרות בבתי הספר, בהתאם לכללים שנקבעו.
ממשרד החינוך נמסר כי בהתאם ללוח הבגרויות של חורף תשפ"א, ביום ראשון הקרוב תיערך בחינת הבגרות בעל פה בשפה האנגלית, ובעוד שבועיים, 1 בפברואר, תיערך בחינת הבגרות במתמטיקה. מועד החורף של בחינות הבגרות יסתיים ב-25 בפברואר. לאחריו, במסגרת ההתאמות שנתן משרד החינוך, ייפתח מועד בגרות אפריל.
במהלך ישיבת הממשלה אמרו נתניהו וגנץ כי יש לקדם חיסונים לבני 16 עד 18, ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי אמר בתגובה לכך כי הנושא יעלה לדיון בוועדת התעדופים כבר ביום חמישי. נתניהו אמר בהתייחסו לסוגיה כי "לפני יומיים שוחחתי עם שר הבריאות וביקשתי לבחון את חיסון בני 16 ומעלה. חיסון של 80% מגילי הסיכון מוריד את התמותה פי שלושה".
הסתדרות המורים מסרה כי לפי הנתונים שברשותה, 76.2% מעובדי ההוראה ששייכים לה כבר התחסנו נגד הנגיף. 18.6% עדיין לא התחסנו וכ-5.2% מעובדי ההוראה חלו בקורונה. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד אמרה כי "ההיענות הגבוהה היא הוכחה לכך שהדרישה שלנו לאפשר לעובדי הוראה להתחסן הייתה מוצדקת".
משרד הבריאות עדכן אמש כי מאז אתמול בחצות ועד 16:30 אובחנו 5,092 ישראלים כחיוביים לקורונה. בסך הכול פוענחו כ-53 אלף בדיקות ושיעור החיוביים עומד על 9.6% - אמנם נמוך מהנתון שלשום, אך גבוה מהממוצע בשבעת הימים האחרונים.
בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,906 חולי קורונה – 1,147 מהם במצב קשה. 293 חולים מחוברים למכונות הנשמה – מספר השווה לשיא שנרשם שלשום. מאז פרוץ המגפה נפטרו בישראל 4,080 חולי קורונה – 8 מהם אתמול ו-40 שלשום. מתחילת השבוע נפטרו בישראל 96 חולי קורונה.
בישראל 82,652 חולי קורונה פעילים – 15,889 מהם הם תושבי ירושלים. 5,220 מתגוררים בבני ברק, 3,426 במודיעין עילית, 2,527 בבית שמש, 2,236 בפתח תקווה, 2,102 בתל אביב יפו, 1,870 באשדוד, 1,748 בחיפה, 1,698 בביתר עילית, 1,460 באלעד, 1,310 בנתניה, 1,198 בראשון לציון, 1,101 בחולון, 1,098 בבאר שבע, 970 בנצרת, 937 ברחובות, 840 באשקלון, 799 ברמלה, 771 ברמת גן, 767 בלוד ו-750 בקריית גת.
מהנתונים המעודכנים לשעות אחר הצהריים של יום שלישי עולה כי 2,215,963 ישראלים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון ו-479,818 גם את המנה השנייה. בסך הכול קיבלו 24.94% מהישראלים את החיסון הראשון ו-5.4% גם את השני.
בקרב בני 90 ומעלה התחסנו 82.4% מהם במנה הראשונה, אצל בני 80 עד 89 – 79.8% קיבלו את המנה הראשון של החיסון, בקבוצת הגיל 70 עד 79 – 86.7% קיבלו את מנת החיסון הראשונה וקרוב ל-31% את השנייה. בקרב בני 60 עד 69 – 69.1% מהישראלים קיבלו את מנת החיסון הראשונה.
שיעור המתחסנים במנה הראשונה בקרב הישראלים בשנות ה-50 לחייהם הוא 50.7%, בקרב אלו שבשנות ה-40 לחייהם 29.2% ובשנות ה-30 לחייהם – 15.6%. שיעור המתחסנים בקרב צעירים בני 20 עד 29 הוא 11.5%. יש לציין כי ההנחיה כעת היא לחסן בני 40 ומעלה.
פורסם לראשונה: 22:36, 19.01.21
