תמיכה דו-מפלגתית: הסנאט האמריקני אישר הלילה (בין שלישי לרביעי) חבילת צעדים מקיפה בסך של כ-250 מיליארד דולר, שנועדה להגדיל את יכולתה של ארצות הברית להתחרות בהתקדמות המהירה של הטכנולוגיה הסינית. מנהיג הרוב בסנאט, הדמוקרט צ'אק שומר, תמך בהצעת החוק והזהיר: "אם לא נעשה כלום, ייתכן שימינו כמעצמת העל השולטת יסתיימו". הצעדים יאושרו באופן רשמי אם בית הנבחרים והנשיא ג'ו ביידן יתמכו בהם גם כן.
הרצון לנקוט יד קשה נגד סין הוא אחד הנושאים הבודדים שזוכים לתמיכה דו-מפלגתית בארה"ב מלאת המחלוקות, והצעת החוק עברה ברוב גדול יחסית בסנאט המפוצל - 68 תומכים מול 32 מתנגדים. בין היתר, הסנאט הקציב סכום של כ-190 מיליארד דולר לחיזוק הטכנולוגיה והמחקר האמריקניים, לצד 54 מיליארד דולר להגדלת הייצור והמחקר בארה"ב של מוליכים למחצה וציוד טלקומוניקציה. מתוך 54 המיליארדים, שניים יוקדשו לשבבים המשמשים את יצרניות הרכב האמריקניות - שסובלות ממחסור עולמי עצום שגרם לקיצוצים משמעותיים בייצור ולעליית מחירים.
הצעת החוק עסקה גם בצורך להתמודד עם השפעתה הדיפלומטית והכלכלית של בייג'ינג בעולם, שהולכת וגדלה עם השנים. ההצעה קראה לשיתוף פעולה נרחב עם בעלות בריתה של ארה"ב ולהגדלת המעורבות בארגונים בינלאומיים - צעדים שעומדים בסתירה למדיניות "אמריקה תחילה" שהנהיג הממשל של הנשיא הקודם דונלד טראמפ.
מנהיג הרוב הדמוקרטי צ'אק שומר, שתמך בהצעה ונתן לה חסות, הזהיר מפני ההשלכות הקשות שיהיו אם ארה"ב לא תממן מחקרים כדי לעמוד בקצב של סין. לדבריו, "אם לא נעשה כלום, ייתכן שימינו כמעצמת העל השולטת יסתיימו. אנחנו לא מתכוונים להניח לתקופה הזו להסתיים במשמרת שלנו. אנחנו לא מתכוונים לראות את אמריקה הופכת לאומה בינונית במאה הזו".
שומר הוסיף: "הנחת היסוד פשוטה - אם אנחנו רוצים שעובדים אמריקנים וחברות אמריקניות ימשיכו להוביל את העולם, על הממשלה הפדרלית להשקיע במדע, במחקר בסיסי ובחדשנות - בדיוק כפי שעשינו עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השנייה. מי שינצח במרוץ לטכנולוגיות העתיד יהפוך למוביל הכלכלי העולמי, ולכך יהיו גם השלכות עמוקות על מדיניות החוץ והביטחון".
מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, אמר כי תמך בהצעת החוק למרות שהיא חסרה צעדים נוספים שיש לעשות. "מיותר לציין שאישור סופי של ההצעה הזו לא יכול להיות המילה האחרונה של הסנאט בנוגע לתחרות שלנו עם סין", אמר מקונל. "זו בהחלט לא תהיה המילה האחרונה שלי".
הסנאטור הרפובליקני טוד יאנג, שהשתתף גם הוא בניסוח הצעת החוק, אמר כי מטרתה "לא רק לפגוע במפלגה הקומוניסטית הסינית, אלא גם להשתמש באתגר שהיא מציבה כדי להפוך לגרסה טובה יותר של עצמנו באמצעות השקעה בחדשנות".
מתנגדי הצעת החוק טענו בעיקר כי היא תגדיל את ההוצאות הממשלתיות בארה"ב ואת מעורבות הממשל בשוק החופשי. תומכי הצעת החוק הגדירו אותה כהשקעה הגדולה ביותר במחקר המדעי בארה"ב זה עשרות שנים. חלקה של ארה"ב בייצור מוליכים למחצה בעולם נשחק בהתמדה מ-37% בשנת 1990 לכ-12% כעת, והמחסור העולמי בשבבים חשף פגיעות בשרשרת האספקה בארה"ב.
בתוך כך, אחרי שביידן השיב לשולחן את האפשרות שנגיף הקורונה דלף ממעבדה בסין, נחשף אתמול דו"ח אמריקני שקבע כי הסברה הזו מתקבלת על הדעת וראויה לבירור נוסף. העיתון "וול סטריט ג'ורנל" חשף את הדו"ח, שהוכן במאי 2020 במעבדה הלאומית "לורנס ליוורמור" בקליפורניה, ודיווח כי הוא זוכה לתשומת לב מחודשת בשל דברי ביידן. הנשיא עצמו אמר שהחקירה מתמקדת בשני תרחישים - האחד שלפיו הנגיף הדביק בני אדם עקב מגע עם בעלי חיים, והשני שלפיו הוא דלף עקב תאונת מעבדה. סין עצמה מחתה על החזרת האפשרות השנייה לשולחן, וטענה כי "פוליטיזציה" של מקורות הנגיף תפגע בחקירה.
