תופעת ההתאבדויות בצה"ל היא קשה ומטרידה. גורם מרכזי לכך הוא שצעירים, שהיו רגילים לחיים במסגרות מוגנות של הורים, משפחה, בתי ספר ותנועות נוער, מוצאים עצמם בתוך מערכת שונה, נוקשה, שבכוחה להעניש בחומרה. הנושא עלול לקבל ממד מפלצתי כאשר מצטרפות לכך חקירות של המשטרה הצבאית (מצ"ח), מעצרים ואף העמדה לדין בפני בית דין צבאי. ההליך הפלילי הוא תמיד הליך קשה, בוודאי כאשר מדובר בנאשם הרחוק מעולם הפשע, המגלה לפתע שהמדינה, שהייתה אמורה להגן עליו, פועלת נגדו ומשתמשת בכוחה האדיר כדי להרוס את חייו ומעמדו.
פרשה מזעזעת אחת התרחשה לפני כשנתיים. ניב לובטון, לוחם מצטיין בחטיבת גבעתי, שהיה בקורס מפקדי כיתות, נקרא לחקירת מצ"ח בתואנת שווא שמדובר באובדן ציוד. בחקירה התברר שזומן במטרה לגייסו כעד נגד חבריו שנחשדו בשימוש בסמים. על החייל המופתע הופעלו לחצים כבדים להעיד נגד חבריו, והוא חתם על הסכם שיתוף פעולה עם מצ"ח. כעבור שעות ספורות חזר בו, התקשר לרכז המודיעין, ביקש לבטל את ההסכם וסיפר על מצוקתו הנפשית. רכז המודיעין שטיפל בעניין, והרכז האחראי עליו, לא עשו דבר. ניב התאבד למחרת. רכזי המודיעין הועמדו לדין וננקטו צעדים פיקודיים נגד מפקדים ביחידה.
הפרשה המזעזעת השנייה עניינה קצין צעיר ומבריק, שתואר כגאון בתחומו, וכיהן ביחידת עילית של חיל המודיעין. סמוך לשחרורו נעצר והואשם בעבירות ביטחון חמורות, שפרטיהן לא פורסמו. המעצר הסודי, עד למותו של הקצין, שנמשך כעשרה חודשים, היה כנראה מעצר לפני משפט, שאושר בידי שופט צבאי. שמועות שונות דיברו על כך שהפרקליטות הצבאית הכינה כתב אישום שבמסגרתו בכוונתה לדרוש מאסר לתקופה ארוכה של 12 או 16 שנים, אך יש לה עניין להגיע להסדר טיעון שלפיו הקצין יודה באשמות ויישלח לתקופת מאסר קצרה יותר. כל זה לא התממש, שכן הקצין מת בכלא.
עולה חשש שהטיפול המשפטי בקצין חרג מכל מה שיכול להיחשב מתקבל על הדעת. מדוע נעצר ללא משפט לתקופה כה ארוכה ובה ריחפו עליו איומים בתקופת מאסר שנראתה בעיניו כנצח?
מידת החומרה של המעשים שיוחסו לו איננה ברורה. דובר אמנם על עבירות ביטחון שהן כביכול חמורות מאוד. מנגד, נאמר שהקצין לא היה בקשר עם סוכן זר, לא חשף סודות ולא פעל ממניעים כלכליים. אפילו לא ברור אם מעשיו גרמו נזק, שכן לדברי הרמטכ"ל היה סוד גדול "שהוא כמעט פגע בו".
דניאל פרידמןצילום: טל שחרקיים חשש שמדובר בעניין קל בהרבה ממה שתואר, ועולה חשש שהטיפול המשפטי בקצין חרג מכל מה שיכול להיחשב מתקבל על הדעת. מדוע נעצר ללא משפט לתקופה כה ארוכה, שספק אם בכלל נקבע לה סוף ואשר בה ריחפו עליו איומים בתקופת מאסר שבוודאי נראתה בעיניו כנצח? האם הייתה זו טקטיקה של הפרקליטות להטיל אימה באמצעות איום בענישה דרקונית, בתקווה לשבור את החשוד ולשכנעו להסכים לעונש קצת פחות חמור? והאם לא הפריזו בהטלת אימה על קצין צעיר, הנתון חודשים ארוכים במעצר, שאת סופו לא ניתן לראות?
הצבא מבקש לחקור כיצד עלה בידי הקצין לפעול בתאו כפי שפעל מבלי שהסוהרים הבחינו בכך. אולי זה נושא חשוב, אך חשוב הרבה יותר לבדוק אם האמצעים המשפטיים שננקטו כלפי קצין צעיר ומבריק, מעצר ללא גבולות ואיום בענישה דרקונית, שהביאו למותו, לא חרגו מכל מה שיכול להיחשב הגיוני בנסיבות המקרה. בדיקה זו מן הראוי שלא תיעשה על ידי הצבא, אלא על ידי גורם אזרחי (למשל, ועדת בדיקה ממשלתית).
- פרופ' דניאל פרידמן הוא שר המשפטים לשעבר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
