שוב אכזבה למאות אלפי תלמידים והורים: קבינט הקורונה שוב החליט אתמול (חמישי) שלא להחליט אם להחזיר ללמידה פרונטלית את תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א'–י"ב', למרות מתווה מוכן שהורכב על-ידי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. המנהלים וההורים כועסים על מריחה נוספת של ההחלטה הסופית, והתלמידים - שנפגעו יותר מכולם - כבר מתוסכלים: "כל החיים הגבילו לנו את שעות המסך, ועכשיו היוצרות התהפכו. אנחנו עושים הכל בזום".
8 צפייה בגלריה
המתווה אושר עקרונית, אבל ההחלטה נדחתה ליום ראשון. נתניהו וגלנט ב-1 בספטמבר
(צילום: נדב אבס)
ראש הממשלה בנימין נתניהו, נזכיר, אישר עקרונית כבר בשבוע שעבר את המתווה שגיבש משרד החינוך, שהסדיר בין היתר את חזרת תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א'-י"ב' לבתי הספר. המתווה, שנשלח גם לבתי הספר, קובע כי תלמידי כיתות א'-ב' ילמדו בכיתות מלאות חמישה ימים בשבוע, למשך חמש שעות ביום, תלמידי כיתות ג'-ד' ילמדו בקבוצות קבועות ללא שינוי, תלמידי כיתות ה'-ו' ילמדו בקבוצות לפחות שלושה ימים בשבוע ותלמידי כיתות י"א-י"ב ילמדו בקבוצות לפחות יומיים בשבוע.
האישור העקרוני הפיח תקווה בקרב הורים ותלמידים לחזרה מסוימת לשגרה, אך כפי שקבלת ההחלטות לאורך כל המשבר נדחתה פעם אחר פעם לרגע האחרון, גם הפעם הקבינט דחה את החלטתו בעניין ליום ראשון.
בינתיים, בהנהגת ההורים דורשים מקבינט הקורונה לקבל מיד החלטה להחזיר לבתי הספר גם את תלמידי כיתות ז'-י', שאינם נמצאים כלל על שולחן הדיונים ואינם נכללים במתווה. מנהלי בתי ספר רבים ביקרו את הסעיפים במתווה שמתייחסים להחזרת תלמידי כיתות י"א'-י"ב', אך גם הם ציפו שתתקבל החלטה להחזיר את התלמידים ללמידה פרונטלית.
יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, מנשה לוי, מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך ואמר כי "המתווה הינו כרוניקה של כישלון ידוע מראש - ואינו ניתן ליישום". לדבריו, "הבעיה המרכזית היא שמשרד החינוך לא מתייעץ עם מנהלי בתי הספר לפני שהוא מפרסם מתווים, ולכן הוא לא מפספס שום הזדמנות ליפול בכל בור אפשרי, כמו במתווה החדש".
"המחנך לא ראה אותי מכיתה ח'"
יואב שיטה מקיבוץ שניר, תלמיד כיתה י"א במגמת פיזיקה ומדעי המחשב, מאוכזב מכך שלא התקבלה החלטה לחזור לבית הספר ביום ראשון. לדבריו, "קשה מאוד ללמוד ככה, אני מרגיש שהלמידה פחות יעילה. מאוד קשה להתרכז במשך שעות ארוכות בזום. הרבה פעמים יש בעיות טכניות, החיבור לאינטרנט מתנתק או משובש, ואני בטוח שגם למורים מאוד קשה ללמד ככה. יהיה קשה לעשות את המבחנים ככה, ואני חושש גם מהבגרויות המתקרבות וגם שהציון ייפגע".
התלמידים דורשים: "תתייחסו אלינו"
(צילום: שחר גולדשטיין, ירון ברנר)
יואב מספר על קושי נוסף: "החדר בבית הפך להיות הכיתה, ולא המקום הפרטי והנוח שבו נחים מהלימודים. אני מרגיש שאני גר בבית הספר. גם לא נפגשים עם החברים, ומאוד חסר לי לבלות איתם ביחד בהפסקות".
האחיות רני ואלי פרנק, תלמידות כיתה ז' וט' מתל אביב, מתוסכלות גם הן מהתמשכות הלמידה מרחוק ובמיוחד מכך שמקבלי ההחלטות אינם דנים בשכבות הגיל שלהן. אתמול הן השתתפו בהפגנת התלמידים בכיכר רבין, ומחו על המצב הבעייתי. "פגשתי את המחנך שלי פעם ראשונה בהפגנה בכיכר רבין", אומרת אלי. "הוא אמר לי שמכיתה ח' הוא לא ראה אותי, וכמה גדלתי מאז השנה שעברה. שמונה חודשים אני בזום, כבר שכחתי איך נראה יום לימודים רגיל".
"אם היו אומרים לי לפני שנה איך העולם היה נראה אחרי כל מה שעבר על כולנו מאז מרץ, כנראה שהייתי מקבלת התקף חרדה", היא מוסיפה. "אני נערה קצת חרדתית, ואני בספק אם הייתי לוקחת בשורה כזאת הכי בקלילות".
לדברי אלי, "למרות הכל, נשארתי רגועה לאורך כל השנה. בתחילת הסגר הראשון חשבתי שזה דווקא נחמד שיש לי את החופש לבחור איך סדר היום שלי ייראה ולעצב את היום כמו שאני רוצה, אבל ככול שהזמן עבר הבנתי כמה חסרה לי שגרה וכמה אני משתגעת בבית. הבנתי שלא כל מה שאנחנו חושבים שהוא נחמד בהתחלה יכול להיות נחמד גם אחרי שמונה חודשים".
אלי מספרת כי מפרוץ המגפה, כל סדר יומה עבר לזום. "אני שרה בזום, לומדת בזום, שומעת הרצאות בזום, הולכת לצופים בזום, עושה שיעורי ספורט בזום, חגים עם המשפחה המורחבת בזום, מפגשים עם החברות בזום, ימי הולדת בזום, שיעורי תיאטרון בזום ואפילו עשיתי שלושה אודישנים בזום".
היא מוסיפה: "אני מרגישה שאני לא מצליחה לעמוד בקצב של הכיתה, כי אני לא מסוגלת להקשיב למחשב הזה יותר. אין לי כוח. אני לא עומדת בלוחות זמנים, מפספסת שיעורים ועם שיעורי בית מזמן גמרתי. כל הימים הם מונוטוניים, אותו דבר, ואין שום דבר חדש או מרגש. כל החיים חפרו לי והגבילו לי את שעות המסך בטענה שזה לא בריא, ועכשיו היוצרות התהפכו".
"חסרה לי האינטראקציה עם אנשים", היא מסכמת. "חסר לי לפגוש חברים בבית ספר, אני לא מכירה ילדים חדשים. חסר לי גם לחבק את סבתא".
פורסם לראשונה: 22:37, 12.11.20
