אלה הכבישים האדומים בישראל
(צילום: גיל יוחנן, בראל אפרים, שמיר אלבז, ליהי קרופניק)
דרך בגין בירושלים גבתה הכי הרבה נפגעים בין 2017 ל-2019. לפי דו"ח חדש של עמותת אור ירוק, בתקופה המתייחסת לבדיקה נפגעו ברחוב זה בתאונות דרכים 118 בני אדם. אחד מהם נהרג ו-14 נפצעו באורח קשה. "רק שילוב זרועות בין ראשי הערים ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יוכל להביא לצמצום במספר הנפגעים בתחום העירוני", אמר בעקבות פרסום הדו"ח מנכ"ל עמותת אור ירוק ארז קיטה.
הדו"ח מבחין בין ערים גדולות שבהן מתגוררים יותר מ-50 אלף בני אדם לערים בסדר גודל בינוני וקטן. המידע, שהועבר לרשויות המקומיות, נועד ללמד על נתוני ההיפגעות ברחובות הערים שמבוססים על ריכוז הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לפי הנתונים, מלבד עיר הבירה כובשות את "צמרת" הערים עם הרחובות המסוכנים בישראל גם תל אביב וחיפה שאליהן נכנסות מדי יום מאות אלפי בני אדם. עוד עולה כי הרחובות שבהם אירעו הכי הרבה תאונות בתקופה הנסקרת הם ארוכים מאוד ועמוסים בכלי רכב.
"מכלל התאונות בדרך בגין בירושלים, ניתן לראות שרובן (39) הן מסוג 'חזית-צד' המלמדות על בעיות השתלבות בצמתים או מעבר באור אדום", הסבירו בעמותה. "תאונות אחרות (23) בציר הזה הן של 'חזית-אחור' שאופייניות לכבישים מהירים בשל אי שמירת מרחק".
הרחוב השני בנפח המסוכנות שלו בערים הגדולות הוא שדרות רוקח בתל אביב, שבו נפגעו בשנים שנבדקו 79 בני אדם. שניים מהם נהרגו ו-12 נפצעו קשה. גם בכביש זה, רוב התאונות הן מסוג "חזית-צד" ו"חזית-אחור".
במקום השלישי שדרות ירושלים ביפו, שבהן נפגעו 66 בני אדם. שניים מהם נהרגו ושבעה נפצעו קשה. הסיבה העיקרית לתאונות בכביש זה היא מפגש "חזית-צד", אולם הסיבה השנייה לתאונות היא פגיעה בהולכי רגל (37 מקרים).
"סיבה זו אופיינית לרחובות עם חנויות ובתים וריבוי של הולכי רגל", אמרו בעמותה. בימים אלה נערכות בשדרות ירושלים ביפו עבודות הקמת הרכבת הקלה, שבמסגרתן, כך הובטח, המרחב יהיה נגיש יותר להולכי רגל ולרוכבי אופניים באופן שיצמצם את הסיכון לתאונות דרכים.
במקום הרביעי מבחינת סכנת היפגעות בערים הגדולות נמצאות שדרות ההגנה בחיפה עם 59 נפגעים בתאונות דרכים בתקופה שנבדקה. שבעה מהם נפצעו קשה. במקום החמישי לפי הדו"ח שדרות גולדה מאיר בירושלים עם 57 נפגעים. אחד מהם נהרג ו-12 נפצעו קשה.
בטבלת הערים עם מתחת ל-50 אלף תושבים נמצא במקום הראשון רחוב מעלה יצחק בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), שבו נפגעו 74 בני אדם. שישה מתוכם נפצעו קשה. מהדו"ח עולה כי ברחוב הארוך באופן יחסי נפגעו יותר אנשים מאשר במרבית הרחובות האדומים בערים הגדולות שנסקרו.
רחוב החרושת בכרמיאל הוא השני הכי מסוכן בערים הבינוניות והקטנות, ובו נפגעו 65 בני אדם. אחד מהם נהרג ושלושה נפצעו קשה. מיד אחריו רחוב בן עמי בעכו עם 42 נפגעים, ובמקום הרביעי בדרגת הסיכון נמצאות שדרות נשיאי ישראל בכרמיאל עם 31 נפגעים. חמישה מהם נפצעו קשה. את החמישייה הראשונה בדרגה זו סוגר רחוב הזית באור עקיבא, שבו נפגעו 25 בני אדם. אחד מהם באורח קשה.
רחובות נוספים שנמצאו מסוכנים עבור משתמשי הדרך: אבן גבירול בתל אביב, יפת ביפו (שני הרוגים), שדרות ההסתדרות בחיפה, דיזנגוף בתל אביב (הרוג אחד), דרך חברון בירושלים (הרוג אחד), שדרות הנשיא ויצמן באור עקיבא (הרוג אחד), שדרות יצחק רבין ביקנעם עילית, רחוב הנפח בכרמיאל, רחוב מעלה כמון בכרמיאל ורחוב דרך הארבעה בעכו.
(צילום: אורי דוידוביץ)
בערים רבות בעולם ניצלו את תקופת מגפת הקורונה, שבה הכבישים התרוקנו באופן יחסי, כדי לקדם את חזון "אפס הרוגים בתאונות דרכים" על ידי שינוי התשתיות בערים: מיתון תנועת והגבלת המהירות ל-30 קמ"ש, שינויים גיאומטריים בכבישים כדי לשמור על מהירות נמוכה כמו צמצום נתיבי תנועה, הגבהת מעברי חצייה לגובה המדרכה, הוצאת "אוזניים" מהמדרכה אל הכביש לחצייה בטוחה, העברת המרחב הציבורי משימוש הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית, רוכבי אופניים והולכי רגל ועוד.
בישראל נעשו מהלכים מסוימים דומים אך לא מספקים. העיר שביצעה הכי הרבה בנושא זה היא תל אביב, שבה הואטה מהירות הנסיעה ברחובות רבים, נסללו שבילי אופניים וכבישים נהפכו למדרחובים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מובילה את קידום התוכנית הלאומית להפחתת מספר ההרוגים ב-50% עד לשנת 2030. התוכנית אמורה להתמקד גם במודל של עיר בטוחה בכבישים, אך היא עדיין לא הוצגה ואושרה בממשלה בעקבות מערכות הבחירות התכופות שאליהן נקלעה ישראל בשנתיים האחרונות.
עלייה במספר ההרוגים בתקופת הקורונה
למרות הקורונה והסגרים הארוכים שריתקו את הציבור לבתים לאורך חודשים ארוכים, נרשמה עלייה בהרוגים בתחום העירוני בשנת 2020 לעומת השנה שקדמה לה. ב"אור ירוק" אמרו כי "נתון זה מעיד על הכישלון הגדול של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כמו גם הרשויות המקומיות, בצמצום מספר ההרוגים בערים וביישובים.
141 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בתחום העירוני בשנת 2020 לעומת 135 בני אדם שנהרגו בתחום העירוני בשנת 2019. 46% מכלל מההרוגים בשנת 2020 היו בתחום העירוני - נתון הגבוה בכ-20% בהשוואה למספר ההרוגים בתחום העירוני בשנת 2019 שעמד כ-38%".
11 צפייה בגלריה
"מגמת ההיפגעות בתחום העירוני עלולה להחריף". מנכ"ל עמותת אור ירוק קיטה
(צילום: מוטי קמחי)
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר כי "השינויים התחבורתיים אשר נגרמו מווירוס הקורונה עלולים להחריף ולהגביר את מגמת ההיפגעות בתחום העירוני, כאשר רבים יעשו שימוש באופניים וקורקינטים חשמליים במקום שימוש ברכב פרטי. לכן, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להעניק סמכויות לראשי הערים כדי שכל אחד ואחת מהם יקדמו את הבטיחות בעיר שלו.
"חייבים לקדם במהירות את המשך פרויקט 'אופנידן' אשר במסגרתו סוללים מסלולי רכיבה בטוחים לרוכבי האופניים הרגילים, החשמליים והקורקינטים הממונעים. במקביל, יש להרחיב את הפרויקט גם לערים נוספות בכל רחבי הארץ. בצד השיפור בבטיחותם של רוכבי האופניים יש לאתר את נקודות התורפה להולכי הרגל כמו גם מעברי החצייה האדומים, ולשפר בהם את התשתית במטרה לצמצם את מספר הולכי הרגל הנפגעים בערים".
