מטוס ראש הממשלה, המכונה "כנף ציון" ונמצא בשנתיים האחרונות בשדרוג בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית סמוך לנתב"ג, אמור להימסר בימים הקרובים לידי טייסת התובלה של חיל האוויר בבסיס נבטים. בימים אלו מסיימים בחיל האוויר את בניית המתחם הייעודי למטוס, שעלותו נאמדת עד כה בכ-750 מיליון שקל. עם הפיכתו למבצעי, המטוס יהפוך ל"אייר פורס 1" הישראלי.
בחודש האחרון קיים המטוס שבע טיסות ניסוי, ובגלל ממצאים מסוימים מסירתו נדחתה בימים ארוכים. עם זאת, לפי גורם בפרויקט ששוחח עם ynet, בתעשייה האווירית הגיעו כעת ליישורת האחרונה.
עם השלמת הפרויקט, המדינה פרסמה ב-28 באוקטובר מכרז לתפקיד קב"ט מטוס ראשי מדינות, שהסתיים בשבוע שעבר ונחשף לראשונה כעת. בהגדרת התפקיד נכתב כי מדובר ב"ניהול מערך אבטחת מטוס ראשי מדינה בארץ, במתארים שייקבעו על-ידי שירות הביטחון הכללי, בהתאם להוראות החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים".
קב"ט המטוס יקבל אחריות על תכנון, ארגון וניהול פעולות האבטחה הדרושות לשם רציפות אבטחתית למטוס ראשי המדינה ולאבטחת מתקן הקבע בבסיס נבטים. הוא יהיה אחראי גם במהלך טיפולי תחזוקה וטיסות אימונים מחוץ למתקן הקבע, ויצטרך לנהל ממשקי עבודה מול גורמים כדוגמת משכן הנשיא, היחידה לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי, חיל האוויר, תעשייה אווירית וחברות התעופה הישראליות. בדרישות סף: השכלה אקדמאית, בוגר קורס קב"ט תעופה במערך האבטחה הממלכתי, אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, מעל גיל 25, רישיון לנשיאת כלי ירייה - והכל בהתאם לסיווג בטחוני ואישור היחידה לאבטחת אישים.
טיסת ניסוי של ה"אייר פורס 1" הישראלי באוקטובר
(צילום: חגי דקל)
מטוס הבואינג 767 נחת בישראל ב-22 ביולי 2016, אחרי שירות ארוך שנים כמטוס נוסעים בחברת "קוואנטס" האוסטרלית. מאז הגעתו ארצה נמצא המטוס בעבודות חיזוק מבנה ושדרוג של מערכות תקשורת והצפנה בתעשייה האווירית סמוך לנתב"ג, כדי להפוך אותו למטוס הרשמי של בכירי המדינה, בהם ראש הממשלה והנשיא. בדומה ל"אייר פורס 1" האמריקני, במטוס הורכבו מערכות שליטה ובקרה מתקדמות שיאפשרו תקשורת מוצפנת עם הקרקע, לצד מערכות הגנה מפני טילים כדוגמת מערכת "מגן רקיע" של חברת "אלביט מערכות" ומערכות הגנה מפני תקיפת סייבר.
המטוס יציין 20 שנה מאז עלה לאוויר לראשונה, אך למעשה הוא היה באחסנה במשך שנתיים שלמות. הותקנו בו 100 מושבים, חדר מנוחה, חדר ישיבות וחמ"ל, שיאפשר תקשורת עם מנהיגי מדינות בצורה מוצפנת ואף לנהל לחימה מהאוויר בעת הצורך. מלבד מושבים לבכירי הפמליה, בחלקו האחורי של המטוס נבנו מושבים שנועדו לשמש עיתונאים ואת הפמליה בביקורים רשמיים בחוץ לארץ.
בזמן בניית המטוס נשמעה ביקורת על עלות שדרוגו, ועל בחירת דגם מיושן יחסית שלא נמצא בשימוש של חברות התעופה הישראליות. משמעות הדבר היא שעם העברת המטוס לידי טייסת התובלה של חיל האוויר, יצטרכו להכשיר טייסים במיוחד לצורך הפעלת המטוס. בחודש אוגוסט האחרון, עם שיאו של משבר הקורונה בישראל, הנחה משרד ראש הממשלה את התעשייה האווירית שלא להוציא את המטוס לטיסות ניסוי, במטרה למנוע ביקורת ציבורית על המיזם באחת התקופות הכלכליות הקשות שידעה מדינת ישראל. סיבה נוספת לכך היא ירידת הצורך בטיסות בעקבות סגירת הגבולות והשמיים ברחבי העולם.
פורסם לראשונה: 23:10, 12.11.20
