קריסת החניון בבית החולים שערי צדק
(צילום:נריה מכסימוף)
קריסת החניון בשערי צדק, מעל למנהרה שנחפרה בפרויקט כביש 16, הדהימה את בכירי ענף התשתיות והתחבורה בישראל. השאלה המרכזית שמרחפת מעל התקרית היא כיצד קרה שקרקע קרסה מעל למנהרה שסיימו לחפור שלושה חודשים קודם לכן, והאם יש קשר בין השניים? העובדה שהחניון קרס בדיוק מעל למנהרה - וקריסת חלק מהמנהרה עצמה - מעלים חשד אינטואיטיבי שהדברים אכן קשורים.
5 צפייה בגלריה
בולען נפער בחניון בבית החולים שערי צדק בירושלים
בולען נפער בחניון בבית החולים שערי צדק בירושלים
"לא היו פיצוצים בשטח החפירה". קריסת החניון בשערי צדק
(צילום: אלכס קולומויסקי)
5 צפייה בגלריה
בולען נפער בחניון בבית החולים שערי צדק בירושלים
בולען נפער בחניון בבית החולים שערי צדק בירושלים
העבודות הסתיימו לפני 3 חודשים. קריסת החניון
(צילום: AFP)
5 צפייה בגלריה
עבודות הרכבת הקלה בתחנת אלנבי של הקו האדום מתקדמות
עבודות הרכבת הקלה בתחנת אלנבי של הקו האדום מתקדמות
עבודות הרכבת הקלה בתל אביב. שם הבעיות קטנות יותר
(צילום: אסף זגריזק)
פרופ' אסף קלר, מומחה בתחום הגיאוטכניקה ומנהור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מסביר ששיטת יצירת המנהרה תלויה במידה רבה בסוג הקרקע. לדבריו, בקרקעות רכות נהוג להשתמש במכונות כרייה שמאפשרות תמיכה מלאה של החלל הנחפר לאורך כל התהליך, כמו למשל מכונת ה-TBM שבאמצעותה נחפרות מנהרות הרכבת הקלה.
לעומת זאת, אומר פרופ' קלר, "בקרקעות סלעיות וחזקות, ניתן לחצוב בסלע על ידי-ציוד מכאני או באמצעות פיצוץ מבוקר. במקרים אלה יש צורך לרוב בתימוך ראשוני זמני, ולאחריו תימוך קבוע שמבוסס על קשתות תימוך, בטון מותז ולעתים גם ברגי סלע. הקרקע באופן טבעי הטרוגנית, וייתכן שבמקרה הנדון המנהרה חצתה אזור מוחלש, כיס חרסית, או חלל (קרסט) - שעבורו התימוך הזמני שתוכנן לא התאים".
גורם בענף התשתיות אמר כי "זו תקרית ממש מטורפת. אם איכשהו פספסו בור כזה ענק, זה אירוע". גורם אחר טען שבוצעו בדיקות מקיפות במקום, משום שכריית המנהרה עברה תחת חדר הניתוח בבית החולים. לדבריו, השלב המסוכן ביותר בתהליך הוא עבודות הכרייה עצמן, אך הקריסה אירעה אחרי שהעבודות הושלמו.
5 צפייה בגלריה
קריסת חניון בבית חולים שערי צדק בירושלים
קריסת חניון בבית חולים שערי צדק בירושלים
זירת הקריסה של החניון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
קריסת החניון פרצה את הדופן הזמני של המנהרה, שנבנה אחרי עבודות הכרייה. ההערכה כעת היא שאם במהלך העבודות היו מדפנים את המנהרה באופן הרמטי, הקריסה לא הייתה כה משמעותית. דיפון המנהרה אמור להתקיים בשלב מאוחר יותר בפרויקט.
גורם שבקי בפרויקט הסביר על מאמצי הבדיקה שנעשים כעת: "אנחנו בודקים את כל התשתיות ומבצעים סקר קרקע עם קידוחים ומכשירי סונאר, ומודדים את הבולען כדי לנתח את הדברים. כל הממצאים מועברים למתכנן המנהור האיטלקי של הפרויקט. הבדיקה שביצענו כבר הראתה שלא היה קשר למנהרה עצמה שנחפרה, שבניגוד לפרסומים מתחת לבית החולים לא היו פיצוצים בשיטת החפירה".
לדברי הגורם, "אנחנו מתמקדים בשטח שבין המנהרה לקרקע, משום שלא היו שם חללים שאמורים להביא לקריסה כזו. אולי הייתה שם התערבות אחרת, כמו למשל נזילה מצנרת שמחלישה את העפר שנמצא מעל לחלל, ואז הקרקע נהפכה ללא יציבה ויכולה לקרוס לתוך החלל ולהשפיע על המנהרה". הגורם הוסיף: "אני יכול לשער שאם היה תימוך סופי, לא היה קורה שום דבר. מדובר בתימוך זמני שנעשה לפי כל הבקרות ויכול גם לעמוד שנים והוא בטוח לחלוטין, אלא אם קורה אירוע מבחוץ".
השאלה הגדולה מכולן היא האם קריסה דומה יכולה לקרות גם במקומות אחרים, והפעם להסתיים גם בתוצאות קשות הרבה יותר. הזרקור הופנה לעבודות על מנהרות הרכבת הקלה בגוש דן, אך מומחים מסבירים ששם הסיכוי לקריסה קלוש. לדברי גורם בענף התשתיות, "העבודה עם מכונת ה-TBM בטוחה יותר, משום שתוך כדי שהיא מתקדמת בחפירות היא מדפנת את המנהרה וזורקת חומר מעל הדיפון ובין הקרקע. עוד לפני החפירות משתמשים במכשיר סונאר שעוברים איתו על פני הקרקע כדי לגלות חללים חבויים. לעיתים מתגלים למשל מקווי מים, שאלו מערות מלאות במים מתחת לקרקע".
5 צפייה בגלריה
בולען נפער בחניון בבית החולים שערי צדק בירושלים
בולען נפער בחניון בבית החולים שערי צדק בירושלים
כביש 16 עתיד להיפתח ב-2022. הבולען בחניון
(צילום: רויטרס)
פרופ' קלר טוען שגם בתל אביב קיים חשש הנדסי, אך הוא נובע בעיקר משקיעות יתר בפני השטח - ולא מהתמוטטות ברמה הזו. "שקיעות כאלה עלולות לגרום לנזקים לתשתיות הקיימות ולבניינים מעל", הוא אומר. לדבריו, "החשש מאירוע קיצון שכזה נמוך בהרבה. כמובן ששילוב אמצעים של חישה ובקרה (הצבת חיישנים ובקרת הממצאים, א"ז) גם בפני השטח יכולים לסייע בהתראה והפחתת סיכונים".
עבודות הכרייה בכביש 16 הסתיימו רק לפני חודשיים וחצי, אך החלק שקרס מתחת לבית החולים נחפר כבר לפני כחצי שנה. כביש 16 הוא מיזם תשתית תחבורה לאומי שאותו מובילים משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל באמצעות שותפות של החברות הפרטיות שפיר ופיצרוטי, שזכו במכרז הזכיינות לתכנון ולביצוע הפרויקט ב-2018. הכביש, שצפוי להיפתח ב-2022, ישמש כדרך נוספת מכביש 1 ממחלף מוצא עד מרכז העיר, באזור מחלף בייט שסמוך לבית החולים שערי צדק.
מדובר בפרויקט ייחודי, בשל העובדה שהוא נעשה בשיתוף המגזר העסקי והפרטי: שותפות החברות מממנת את הקמת הפרויקט, בתמורה לתשלום עבור 25 שנות זיכיון שבהן הן יתפעלו את מערכות המנהור והכביש. המכרז בוצע בשיטת PPP - Public Private Partnership, כשהתחרות הייתה על גובה מענק ההקמה שתשלם המדינה למציע הזוכה. הצעתה של קבוצת שפיר-פיצרוטי למענק ההקמה עמדה על 50 מיליון שקל.
אם אכן בסיום הבדיקה יימצא קשר בין קריסת החניון ובין חפירת המנהרה, במשרדי הממשלה ידונו בשיטת המכרזים הללו - ויידרשו לשאלה כיצד להבטיח רגולציה שתמנע מקרים כאלה גם במקרה של הפרטת פרויקטים לאומיים.
לפי הודעת הזכייניות, עם סיום פריצת המנהרות, הכביש "צפוי לשפר משמעותית את הנגישות לירושלים להקל את עומסי התנועה ולצמצם את זמני הנסיעה", אך הצהרות מסוג זה, שניתנו לפני פתיחתו של כל כביש חדש בשנים האחרונות, לא הוכיחו את עצמן במבחן המציאות משום שכל כביש חדש שנפתח מתמלא בתוך זמן קצר במכוניות נוספות. לכן, הקמתו של הכביש גררה ביקורת נרחבת מצידם של ארגוני החברה האזרחית ומומחים שמחו על הקמת כביש חדש במקום לחזק את התחבורה הציבורית בבירה ואליה ומזהירים מעידוד הכניסה של רכבים פרטיים נוספים לבירה.
מחברת שפיר נמסר בתגובה: "נסיבות וסיבות האירוע נבדקות כרגע על-ידי כלל הגורמים וכן צוות פנימי וחיצוני של גיאולוגים ומהנדסי כרייה ומנהור. אנו ממליצים להמתין למסקנות הבדיקה, ולא להיחפז ולהסיק מסקנות או קשר סיבתי כזה או אחר. הבדיקה מתמקדת, לא פחות, בתווך שבין גג המנהרה לבין מגרש החניה, לרבות תשתיות מים וביוב, וכמו כן עבודות בינוי הנדסיות ותשתיות נוספות שבוצעו בסמוך למקום האירוע".