אירועים אלימים בכיכר צה"ל בירושלים
(צילום: ידידיה אפשטיין)
האם לכל עשרות החרדים שנפלו לאחרונה קורבן ל"טרור הטיקטוק" יש בכלל טעם להתלונן? לפי נתוני המשטרה, בשנים 2019-2020 נפתחו מאות תיקים בגין תלונות על מקרי אלימות גופנית הקשורים לאינטרנט, אך רק בודדים מהם הגיעו לבירור ולהכרעה שיפוטית.
תיעוד: צעיר ערבי תוקף חרדי ברכבת הקלה
שניים מתוך כל שלושה תיקים שנפתחו בשנת 2019 בגין תלונות שעניינן אלימות גופנית שהיא תוצאה של פעילות באינטרנט – נסגרו או נגנזו, כך עולה מנתוני משטרת ישראל. הנתון המדאיג הזה מתייחס לכל אותם תיקים שנגנזו הן על ידי המשטרה עצמה והן על ידי הפרקליטות.
גם 39 אחוז מהתיקים שנפתחו בשנת 2020 בעקבות תלונה על תקיפה פיזית שהיא תולדה של פעילות באינטרנט נסגרו או נגנזו, 41 אחוז מהתיקים עדיין ממתינים להחלטת הפרקליטות, 18 אחוז מהתיקים עדיין נחקרים ופחות משני אחוזים הגיעו לכדי החלטה שיפוטית.
תיעוד: צעירים יהודים תוקפים ערבי בגז מדמיע בירושלים
(צילום: חדשות כל העולם )
בשנים 2019 ו-2020 נפתחו 1,374 תיקי אלימות גופנית הנוגעים לפעילות באינטרנט. בין היתר מדובר על תקיפות פיזיות שנגרמו עקב הסתה ברשתות החברתיות, תיקים שבהם הגיעה המשטרה למסקנה כי יש לחקור את תלונת הקורבן לאלימות הפיזית גם במרחב הווירטואלי, ועוד.
"הנתונים האלה מוציאים את האוויר מקריאתו החשובה של מפקד מחוז ירושלים לכל אותם צעירים חרדים שהותקפו – לבוא להתלונן", טוענת עו"ד נאוה זרנגר, המתמחה בתחום. "אם ממילא רק תיק אחד מכל שלושה שורדים את הליך החקירה של המשטרה והבחינה של הפרקליטות, ורק תיקים בודדים מאוד מסתיימים בה כרעה שיפוטית - למה שמי שגם ככה איבדו מתחושת הביטחון האישית שלהם יבחרו לפנות למשטרה?".
במשטרה מסבירים שהמספרים הללו של תלונות בגין מקרי אלימות גופנית הקשורים לאינטרנט - זהים באופן השוואתי למספר תיקי החקירה הכלליים שנסגרים מדי שנה.
"המספרים סבירים", אומר סגן ניצב זיו שגיב, ראש מפלג חקירות במשטרה. "כל פנייה מטופלת באופן יסודי ומעמיק. הרשת אלימה, אבל לא בכל מקרה יש אישור למשטרה לחקור בעבירות של הסתה לאלימות", הוא מסביר. "כשאפשר להגיע לעבריין אנחנו מגיעים אליו. חלקם מסתתרים מאחורי כינוי. בשביל להגיע ליוזר אני צריך להוציא צו לרשת החברתית ולא כולן מכבדות את בתי המשפט בישראל".
