כמעט חמישה מיליון ישראלים כבר קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, ויותר מ-3.7 מיליון חוסנו פעמיים. אבל למרות זאת, בימים האחרונים שוב חלה עלייה במספר החולים קשה. אחד ההסברים לכך הוא מוטציות הקורונה. בחוות דעת שהועברה לשרים שאישרו אתמול (שבת) את פתיחת נתב"ג ואת הפעימה השלישית של היציאה מהסגר, תיארה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, את "מפת המוטציות" העדכנית.
בחוות דעתה ציינה כי "לאחר שישה שבועות של סגר, מתוכם חודש בסגר מהודק, חלה ירידה איטית בתחלואה, שכעת נעצרה. שתי סיבות נראות על פניו לתגובה הבלתי מספקת לצעדי הסגר: היענות חלקית של הציבור להגבלות הסגר והתפשטות הווריאנט הבריטי בישראל, בעל שיעור הדבקה גבוה באופן משמעותי מנגיף הקורונה שהיה מוכר לנו בישראל עד כה, ועם ראיות מאנגליה על קטלניות יתר".
המוטציה הבריטית
בבריטניה, מאמצע ספטמבר 2020, התגלה וריאנט הקשור כנראה להתפשטות מהירה בהרבה של הנגיף באוכלוסייה. ד"ר אלרעי-פרייס כתבה כי ההערכות הן כי זן זה מדבק יותר מהזנים המוכרים ביותר מ-50%, וכעת קיימות הערכות כי הזן קטלני ב-30% עד 70% מהזן שהיה קיים בארץ. תופעה נוספת ומדאיגה שייתכן שקשורה לווריאנט האנגלי היא שיעור גבוה של נשים הרות במצב קשה וקריטי.
למרות חשש ממוטציות: משלחת מברזיל נוחתת בארץ, הבוקר
הווריאנט מופיע ברוב המוחלט של הדגימות שרוצפו באנגליה, ומומחים מייחסים לו את הזינוק בתחלואה במדינה זו בחודשי דצמבר וינואר האחרונים. גל זה הוביל באנגליה לתפוסות של יותר מ-200% בבתי חולים באזורים מסוימים במדינה. מספר המתים היומי באנגליה יותר מהכפיל את עצמו בחודש ינואר 2021 לעומת דצמבר 2020. וריאנט זה לא נשאר ממוקד באנגליה, אלא התפשט לפחות ל-94 מדינות בכל היבשות.
בחוות הדעת צוין כי "זן זה התגלה לראשונה בישראל באמצע דצמבר והתפשט במהירות. על פי בדיקות מדגמיות של דגימות מכלל הארץ, ההנחה היא שזן זה מהווה היום כ-95% מהמקרים המאומתים החדשים, כלומר הוא הפך לזן השולט בישראל, וככל הנראה תרם באופן משמעותי לחומרת גל התחלואה האחרון". בנוסף נכתב כי "העלייה בתחלואה שקיימת במגזר הערבי מקושרת לעליית שכיחות הווריאנט האנגלי בדגימות במגזר זה בשבועות האחרונים".
המוטציה הדרום-אפריקנית
בדרום אפריקה וריאנט אחר הפך במהרה להיות זן שליט, נכתב בחוות הדעת. בסוף חודש ינואר היווה אותו וריאנט כמעט 100% מהדיגומים במדינה זו. ההערכות הן שזן זה מדבק כמו הזן האנגלי, קרי כ-50% יותר. אבל מעבר לכך, קיים חשד שווריאנט זה ישפיע גם על יעילות החיסונים.
"לא קיימים בעולם נתונים לגבי יעילות חיסון פייזר נגד הזן הדרום אפריקני באוכלוסייה", נכתב. "קיימים נתוני אמת לגבי חיסון מקביל של Novamax, שהדגימה 60% יעילות נגד הזן הדרום אפריקני. עם זאת, נשמרה רמת הגנה טובה מפני מחלה קשה ותמותה".
החשש הגדול הוא מיעילות נמוכה יותר של החיסון נגד מוטציה זו: "נוגדנים ממחוסני תרכיב פייזר הדגימו ירידה בנטרול הנגיף הדרום אפריקני. מחקר מתקדם בנושא מבוצע בימים אלו במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. נכון להיום, ההערכה הטובה ביותר היא של 60% יעילות של חיסון פייזר נגד הזן הדרום אפריקני, להבדיל מכ-95% נגד הנגיף המקורי והווריאנט הבריטי".
זה זה התפשט אל מחוץ לדרום אפריקה, ודווח כבר ב-48 מדינות. בישראל התגלו עד כה יותר מ-450 מקרים. המקרים כוללים שרשראות של חוזרי חו"ל ושרשראות הדבקה בקהילה, כולל התפשטות באזור יישובי המשולש. בין המקרים שלושה אחרי חיסון מלא, ואחד אחרי החלמה. מבחינת חומרת מחלה - ידוע עד כה על לפחות 11 מקרי אשפוז ושתי פטירות. לא ברור עדיין אם הנגיף אלים יותר.
ד"ר אלרעי-פרייס כתבה כי "למרות מאמצים משמעותיים של משרד הבריאות בשיתוף פיקוד העורף לגלות ולעצור כל שרשרת הדבקה ולמנוע הדבקה קהילתית נרחבת בווריאנט זה, מדגם רנדומלי של המאומתי בישראל מצביע על כך שכ-1% ממקרי ההדבקה החדשים בישראל הם מזן זה, כלומר קיימת העברה קהילתית, כפי שקרה עם הווריאנט האנגלי".
על פי מחקר ראשוני שפורסם בשבוע שעבר, ולא מופיע בחוות הדעת, נדבקים במוטציה הדרום אפריקנית פיתחו נוגדנים שעשויים למנוע מהם להידבק במוטציות אחרות. שר דרום אפריקני מסר זאת במסיבת עיתונאים, על רקע החשש מהדבקות חוזרות בקורונה.
המוטציות הברזילאיות
על פי חוות הדעת, "שני וריאנטים שמקורם בברזיל עלו לתודעה בשבועות האחרונים, עקב חשש שגם הם יוכלו לפגוע ביעילות החיסונים הניתנים בישראל. אחד מאותם שני וריאנטים התגלה ביפן בקרב חוזרים מברזיל, ונפוץ כעת ב-25 מדינות. גם לגבי וריאנט זה קיים חשש לאי-נטרול על ידי נוגדנים הנוצרים בעקבות החיסון. וריאנט זה טרם התגלה בארץ".
הזן הברזילאי השני גרם להתפרצות נרחבת בעיר מנאוס בצפון ברזיל, לאחר התפרצות גדולה של מוטציה אחרת באמצע השנה שעברה. אירוע זה מעלה חשד להדבקה חוזרת נרחבת. על פי מחקר ראשוני, המוטציה מסוגלת להדביק מחדש בין 25 ל-61 אחוזים מהמחלימים מקורונה. החשש הוא שהיא מצליחה "לעקוף" את הנוגדנים אצל המחלימים מהמחלה, וייתכן שתוכל להתגבר גם על החיסון.
על אף אותו חשש מהמוטציות מברזיל, היום נחתה בישראל משלחת של 10 בכירים ברזילאים ובראשה שר החוץ של המדינה הדרום-אמריקנית ארנסטו אראוז'ו וגם אדוארדו בולסונרו, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של בית הנבחרים של ברזיל שהוא גם בנו של הנשיא ז'איר בולסונרו. במשרד החוץ אמרו כי "הביקור כולו מתבצע על פי מגבלות התו הסגול ובהתאם להנחיות משרד הבריאות".
המוטציות האמריקניות
וריאנט נוסף שכבר הגיע לישראל הוא הווריאנט מלוס אנג'לס שהתפשט בקליפורניה, וממנו נמצאו עד עכשיו שבעה מקרים בישראל. הזן התפשט מהר בקליפורניה, אך בישראל ככל הידוע לא הייתה הפצה נוספת.
במחקר ראשוני שפורסם בשבוע שעבר אמרו חוקרים מקליפורניה כי מצאו עלייה בשהות בטיפול נמרץ ובחיבור למכונות הנשמה, שייתכן שקשור לאותה מוטציה. היא התגלתה לראשונה כבר במאי 2020, ובחודש שעבר כבר כחצי מהמקרים בקליפורניה היו של זן זה.
בנוסף, בארץ התגלו בסוף החודש שעבר במדגם אקראי שלושה מקרים של המוטציה מניו יורק במשפחה אחת. ראש שירותי בריאות הציבור כתבה כי "מדובר בזן הגורם לתחלואה מרובה בניו יורק ונראה מדבק יותר מהזן המקורי. קיים חשש כי זן זה יפגין עמידות מסוימת נגד החיסון". לאחר הפרסום על אותו מקרה, דווח כי בני המשפחה שנדבקו לא משתפים פעולה בחקירה האפידמיולוגית.
עוד מוטציות אפריקניות
לפי חוות הדעת, שני מקרים של זן אוגנדי התגלו בארץ עם נחיתתם בישראל. זן זה התגלה לראשונה במדינה האפריקנית, וזוהו בו מוטציות באזור הדורבן (spike) העלולים להיות קשורים להגנה מפני נוגדנים נגד הזן המקורי. אין עדיין מידע קליני על כך.
"לבסוף", נכתב, "התגלו עם נחיתתם בישראל שני מקרים של זן שמקורו ככל הנראה מאפריקה, זן שהתגלה במספר רב של מדינות. גם לזה זן מוטציות העלולות לאפשר לו לחמוק מגילוי על ידי מערכת החיסון. הזן נמצא במעקב".
עוזבים את המלוניות
(צילום: נדב אבס, אלי מנדלבאום)
"נכון להיום", סיכמה אלרעי-פרייס, "מאחר שאין ריצופים שיטתיים ברוב מדינות העולם, לא ניתן לדעת מהיכן תגיע הסכנה על מנת למקד את פעולות המניעה. ככל שהזמן נוקף, יש עדות לווריאנטים מוטנטיים במספר הולך וגדל של מדינות".
היא כתבה כי מול המוטציות ישראל פועלת בכמה דרכים, לצד מבצע החיסונים: הקמת מערך איתור ודיגום אנשים החשודים כנושאי נגיף וריאנטי; הרחבת רשת המעבדות השייכות למערך הריצוף הגנומי הלאומי כדי להגביר את היכולת לזהות במהירות וריאנטים; וכן בחינה של אמצעים טכנולוגיים לווידוא בידוד.
אבל פתיחת השמיים וביטול חובת הבידוד במלוניות עלולים להוביל לעלייה בתחלואה. לפי חוות הדעת, "מנתונים לא מזוהים של טלפונים סלולריים של חוזרים מחו"ל ניתן ללמוד כי שיעור המצייתים לעשרה ימי בידוד ירד מכ-40%- בשבוע השלישי של ינואר למתחת ל-20%- בשבוע האחרון של פברואר. עם זאת, מנתונים סלולריים לא מזוהים לא ניתן לדעת אם החוזר הוא מחלים. על פי נתוני מכלול תעופה לחוזרים לחודש פברואר, מחלימים ומחוסנים היוו כ-20% מהחוזרים, דבר המטה את הנתון כלפי מטה".
