אתיופיה אישרה היום (ד') כי מאגר המים שמאחורי הסכר הענק שהיא בונה במקורו של נהר הנילוס החל להתמלא, אך התעקשה שמדובר בתהליך טבעי שנובע מזרימת מי גשמים ולא מסגירת שערי הסכר.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הפרויקט הענק של אתיופיה לפיתוח תחנת כוח הידרו-אלקטרית, שתספק חשמל לעשרות מיליוני תושביה ותאפשר לה גם לייצא חשמל למדינות באפריקה, מעורר חשש כבד במצרים, מפני האפשרות של פגיעה באספקת המים לנילוס, עורק החיים הראשי שלה.
מצרים וסודן, שגם היא מסתמכת על מי הנילוס, דורשות שאדיס אבבה תחתום איתן על הסכם שינחה את אופן מילוי מאגר המים, מאגר שנדרש לצורך הפעלת תחנת הכוח בסכר, אך המשא ומתן בין הצדדים נמצא במבוי סתום.
היום חולל שר המים של אתיופיה סערה כאשר אישר שמאגר המים אכן החל להתמלא, אך עורר אי-בהירות מסוימת, כשחלק מכלי התקשורת דיווחו שאתיופיה מימשה את הבטחתה להתחיל במילוי הגשר כבר החודש.
כלי התקשורת עשו זאת לאחר שאותו שר, סילשי בקל, התראיין לתאגיד השידור הציבורי בארצו ואישר את שדווח על בסיס תמונות לוויין שפורסמו השבוע, ואשר הראו כי קו המים במאגר ב"סכר הרנסאנס הגדול" (המוכר גם בראשי התיבות באנגלית GERD), החל לעלות. "בניית הסכר והתמלאותו במים הולכות בד בבד", אמר בקל. "ההתמלאות של המאגר לא צריכה לחכות להשלמת בניית הסכר". הוא ציין שהמים במאגר עלו מגובה של 525 מטר ל-560 מטר.
בהמשך הבהיר השר לסוכנות הידיעות AP שלא מדובר בפעילות יזומה של השלטונות, אלא שהמאגר החל להתמלא עקב מי גשמים שזורמים אליו, וכי הזרימה אל המאגר גדולה מכמות המים שיכולה לזרום במורד הנהר דרך התעלות שנבנו בסכר. למרות זאת, דבריו עוררו תרעומת במצרים ובמשרד החוץ בקהיר פנו לאדיס אבבה ודרשו שתבהיר במהרה אם היא החלה למלא את המאגר.
גורמים באתיופיה ניסו להרגיע את הרוחות והדגישו שהסיבה להתמלאות המים היא הגשמים הרבים שפוקדים בעונה זו את האזור. אחד מהם שוחח עם סוכנות הידיעות הצרפתית AFP ואמר: "לא סגרנו (את השער) ושום דבר לא נעשה. זה נראה, כשאתה מסתכל בתמונות, כאילו הנהר נהיה גבוה יותר ויותר בגלל כמות המים שמגיעה, שהיא מעבר ליכולת הקיבולת של התעלות (בסכר)".
את הסכר, שעלותו 4 מיליארד דולר, החלה אתיופיה לבנות ב-2011, ומאז הוא מהווה מקור למתיחות עזה בינה לבין מצרים וסודן. באדיס אבבה רואים בסכר הזה, שעם השלמתו יוכל לספק 6,450 מגה-וואט, גולת הכותרת במאמציה לחיזוק כלכלתה ולהפוך ליצואנית האנרגיה הגדולה באפריקה.
הסכר נבנה כ-15 ק"מ מהגבול עם סודן, והוא יאפשר לחסום את מי הנהר הכחול, מקור המים העיקרי של נהר הנילוס. הנילוס, כאמור, הוא עורק החיים הראשי של מצרים, ומספק 90% מהמים המתוקים ל-100 מיליון תושביה, ועל כן בקהיר רואים בסכר הזה איום קיומי של ממש.
כבר שנים שהצדדים מקיימים משא ומתן בעזרת שורת מתווכים, בהם גם ממשל טראמפ, אך נכשלו עד כה למצוא פשרה. בשבוע שעבר קרס סבב הדיונים האחרון, בתיווכו של האיחוד האפריקני. שר ההשקיה הסודני, יאסר עבאס, אמר ביום שני האחרון כי הצדדים "מעוניינים להגיע להסכם", אך חלוקים בסוגיות משפטיות וטכניות. המכשול העיקרי בפני הסכם, הוא ציין, הוא מחלוקת על כמות המים שאתיופיה תשחרר במורד הנהר, במקרים של בצורת ממושכת.
באתיופיה התעקשו להתחיל כבר החודש במילוי מאגר המים – תהליך שאמור להימשך שנים. ראש ממשלתה אביי אחמד התייחס לסוגיה זו באחד מנאומיו בפרלמנט מוקדם יותר החודש. "אם אתיופיה לא תמלא את הסכר, זה אומר שאתיופיה הסכימה להרוס אותו", הוא אמר. "על סוגיות אחרות אנחנו יכולים להגיע להסכם לאט ולאורך זמן, אבל על מילוי הגשר אנחנו יכולים להגיע להסכם ולחתום עליו השנה".