העלייה במקרי הקורונה בישראל עוררה חשש מפני התפרצות חמורה נוספת, אך סמל הקורונה - המסכות - עדיין לא נראה הרבה ברחובות, בקניונים ובתחבורה הציבורית. עם זאת, יש גם מי ששמעו להמלצתו של ראש הממשלה נפתלי בנט, ובוחרים לעטות מסכות על אף שאין חובה לכך. "אני חייבת לעטות אותה כדי להיות רגועה", אמרה נאשה, שנסעה בקו 64 מפתח תקווה לתל אביב.
אלישבע ממשגב עלתה גם היא על קו 64 ואמרה כי "הווריאנט ההודי מתעורר, אז המינימום שאפשר לעשות הוא לעטות מסכה. אני חושבת שצריך להיות עירניים לגבי אחוז החולי ולא להיכנס להיסטריה, אבל כן לעקוב אחרי זה ולא להסס לעשות צעדים. יש לי חשש מגל נוסף, אבל הוא לא מספיק מבוסס. מקווה שיש מספיק אנשים אחראים שעוקבים אחרי המצב ודואגים לנו".
בקו 2, יהודית שמתגוררת בתל אביב לא עטתה מסכה - והיא גם נגד החזרת חובת עטיית המסכות במקומות סגורים. "אני לא חושבת שצריך להכריח וכל אחד שיחליט לעצמו", אמרה. "רואים שהווריאנט יותר קל היום, ולא גורם למחלה רצינית. אז צריך להתמודד עם זה".
כמה מושבים לידה, אמר תומר מרמת גן שלא עטה מסכה ש"אני לא מתלהב מזה, אבל לטובת הכלל עדיף לחייב מסכות. אני כרגע בלי מסכה, אבל כשיחליטו ויאכפו אני אעטה. אני משתדל לא לחשוב על התפשטות חדשה של המגפה, אם תהיה בכלל, כדי שלא יחזירו את ההגבלות. אבל אני מאמין שלוקחים עכשיו יותר אחריות מלפני שנה וחצי".
"אנחנו דור ממושמע"
המורה אורנה אלנר, שבילתה בקניון דיזנגוף, סיפרה כי היא תומכת במסכות באופן גורף. לדבריה, "אמשיך להסתובב עם מסכה בכל מקום שיש בו צפיפות של אנשים, באוטובוסים, ברכבות ובמטוסים. אני מורה, אני אשמח גם לשים מסכה בימי כל החורף, עם כל התחלואים. סוף סוף אפשר להגן על עצמנו. זה הוכיח את עצמו. מתחילת הקורונה לא הורדתי את המסכה".
בקניונים באזור חיפה היו היום הרבה יותר אנשים עם מסיכות מאשר בימים האחרונים, ורובם אומרים כי חזרו לעטות מסכות בעקבות ההתפרצות האחרונה. עם זאת, עוטי המסיכות הם עדיין מיעוט. בגרנד קניון בחיפה, היו אפילו מעט מהמוכרים בחנויות שעטו מסיכה, אבל הם היו בגדר מיעוט שבמיעוט.
אחת הלקוחות היא אורי יפרח מהקריות, שסיפרה כי הסירה את המסכה כמו כולם בשבוע שעבר, אך חזרה לעטות אותה בשל ההתפרצות. "זה מפחיד מה שקורה", אמרה. "שומעים על הווריאנט ההודי, שומעים על כל מיני התפרצויות שקרו בימים האחרונים, אז נוהגים במשנה זהירות. בשבוע שעבר הסרתי את המסכה, הסתובבתי בחופשיות, ובימים האחרונים החלטתי שאני שומרת על עצמי. זו החלטה אישית-עצמאית לגמרי".
בני הזוג מוטי ודבורה כץ עוטים גם הם מסכות, ומספרים שמדובר בהחלטה אישית לחלוטין. "אנחנו בגיל כזה שחשוב לנו לשמור על הבריאות", אמר מוטי. "אנחנו אנשים בריאים ברוך השם, אבל העובדה היא שיש שוב התפרצות של הקורונה. אנחנו לא מאמינים שזה נגמר. אנחנו דור ממושמע".
"הילדים? הנכדים? הם בשלהם, ואנחנו בשלנו", הוסיף. "הדור היותר צעיר עושה מה שהוא חושב הכי נכון, ואנחנו עושים מה שחשוב לנו. גם החברים שלנו ממשיכים עם המסכות, ולוקחים את הזהירות ברצינות".
בני הזוג אסתר ומשה זינדל מנגד, הולכים עם ומרגישים בלי. אסתר חובשת את המסכה על הסנטר, עד שהיא ניגשת להתראיין, ומשה – שנוהג בקלנועית המשפחתית, עם הכלב סקי בסל האחורי – ללא מסכה כלל. "מאוד עצוב שחזרה הקורונה", אמרה אסתר. "ובאמת חשוב לכל אדם ואדם שישמע להנחיות של משרד הבריאות. ככה כל אחד שומר על הבריאות שלו ועל החיים שלו.
גם בירושלים החש מורגש באוויר, וחלק מהמבלים בקניון הדר כבר עוטים מסכות מבחירה למרות שאין עדיין חובה. גליה ואנריקה בימנשטיין סיפרו: "אנחנו עם מסכות כי אנחנו חוששים קצת וחושבים שצריך להמשיך להיזהר. בכל מקום סגור צריך להיות עם מסכות".
ענת לשניק סיפרה מדוע היא כבר עוטה מסכה למרות שאין חובה: "אני קוראת חדשות, יש וריאנט שמסתובב ופשוט מאוד צריך להיות אחראיים ולחזור למסכות". שמעון, תושב ירושלים, אמר כי "הקורונה תחזור עכשיו בגדול, שילמדו לקח. הממשלה עוד לא שבועיים בתפקיד. איזה 2,000 איש נכנסו ביום שישי לארץ מנתב"ג בלי בדיקה, זה מחדל. אם זה היה ביבי היו שוחטים אותו".
חובת עטיית המסכות חזרה לנתב"ג
בנט הכריז אתמול גם כי מעתה יחויבו הנוסעים בנמל התעופה בן גוריון לעטות מסכה, ותחושת הקורונה חזרה לאולם הנוסעים היוצאים מהשדה. רוב הנוסעים אכן כיבדו את החוק, אך האנשים שהסתובבו באולם ללא מסכה - או עם מסכה על סנטרם - לא ספגו נזיפות מנוסעים אחרים או מאנשי הצוות.
אלישבע מירושלים, שטסה לפריז, אמרה שההחלטה נכונה: "אמנם אני לא רופאה, ובנט בטח קיבל עצות מאחרים, אבל אני בעד. חששתי מאוד להגיע לכאן היום בגלל כל מה שפורסם, אבל אני רואה שכולם ממושמעים. רק ככה דברים יסתדרו. אני מקווה שהקורונה תירע ושאנשים יעטו מסכה ולא יחלו, כי רק ככה אפשר לחזור לעצמנו".
מיה שאלתיאל מרחובות ואלה מחלב משדה חמד טסו לקפריסין כחלק מטיול של העבודה. לדבריהן, לו לא היו מחוסנות ויודעות שכל מי שייצא מטעם החברה מחוסן, הן לא היו עולות על הטיסה. "טוב מאוד שמחזירים את המסכות", אמרה שאלתיאל. "ככה נחזור לכמעט אפס חולים. זו לא תחושה שחזרנו אחורנית, הבריאות היא לפני הכל. אנחנו טסות למדינה ירוקה ומקוות ליהנות יחד. אמנם יש פחד, אבל אנחנו מקוות שנחזור בשלום".
מחלב חברתה נשמעת גם היא אופטימית יחסית. "תמיד יש פחד, יש ילדים שעדיין לא מחוסנים בבית, ומה שחשוב זה הבריאות ושכולם ישמרו ולא יזלזלו", אמרה. "גם אם זו התחלה, צריך לשמור. אם שומרים על הכללים ולא הולכים עם אנשים לא מחוסנים אז הכול יהיה בסדר".
לרחלי זחטר מאור יהודה, שטסה גם היא לקפריסין, יש ביקורת על מפרי הבידוד: "הם הצליחו להדביק אחרים. למה לא להקשיב? זה חלק מהנסיעה שלך, משהו שידעת מראש. אני מחוסנת, ואם לא הייתי - אז הייתי חושב אם לטוס בגלל הבידוד שנדרש".
מי שבכל זאת ניסה לפזר אופטימיות בקרב המוסעים הוא מיכאל איבגי מראשון לציון, שהיה בדרכו לאוסטריה - מדינה שכפי שהוא שב והזכיר היא כמעט "נטולת קורונה". לדבריו, "זה לא כזה מבאס לשים מסכה, זה רגיל ולא קשה. יש התפרצות קטנה ונטפל בה, הכל יהיה טוב".