בתוך שפע הסקרים שמציפים את ארה"ב בדמדומי מרוץ הנשיאות המתוח בהיסטוריה המודרנית, נמצא פרט אחד שמכנס בתוכו את האפקט הפסיכולוגי האדיר שהותירו בחירות 2016 על האמריקנים: גם אם הסקר נותן יתרון ברור לג'ו ביידן, התשובה לשאלה "מי לדעתך ינצח" צמודה הרבה יותר. זה אומר שלא מעט אנשים שהצביעו או מתכוונים להצביע לביידן חושבים שדונלד טראמפ ינצח.
עבור הדמוקרטים, בחירות 2016 הן טראומה שמהפוסט שלה הם סובלים עד היום. את האצבע הם אוהבים להפנות לסקרים, שעד הרגע האחרון הראו יתרון להילרי קלינטון. מיתוס "הסקרים טעו" צמח מאז 2016 לממדים כאלה שעכשיו כבר אי אפשר לשנות אותו, אף שהעובדות קצת שונות.
הסקרים הארציים היו מדויקים למדי וקרובים לתוצאת הניצחון של קלינטון בהצבעה הפופולרית: הם חזו בממוצע ניצחון ארצי שלה בהפרש של 3%, והיא ניצחה בהפרש של 2.1%. הטעויות היו בסקרים של מדינות מסוימות, אבל גם הן היו עדיין בטווח הדגימה. אחרי הכל, הניצחון של טראמפ הושג בזכות הפרש של 80 אלף קולות בשלוש מדינות (וויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה), והיצמדות הסקרים בימים האחרונים לפני הבחירות רמזה על הפתעה קרבה.
אבל כל זה נראה כמו תירוצים כשסקרים מצביעים על מנצח אחד ובבוקר שאחרי מתעוררת מדינה עם מנצח אחר. אז עכשיו האמריקנים פשוט לא מאמינים לסקרים.
הקונצנזוס בין המומחים הוא שהטעות העיקרית ב-2016 הייתה התעלמות מהעובדה שרוב מי שעונים לסקרים הם בעלי השכלה גבוהה ונטייה להיות דמוקרטים. מיליוני אמריקנים נשארו מחוץ לשקלול
הרבה פוסט-מורטמים בוצעו בארבע השנים האחרונות על ידי חברות הסקרים הגדולות בארה"ב. למרות ההתעקשות המוצדקת כי 2016 לא באמת הייתה מחדל-מחסל-תעשייה, כפי שאומר המיתוס, עדיין הופקו לקחים חשובים. הקונצנזוס בין המומחים הוא כי הטעות הגדולה ביותר ב-2016 הייתה התעלמות מהעובדה שרוב מי שעונים לסקרים הם בעלי השכלה גבוהה ונטייה להיות דמוקרטים. כך נותרו מיליוני אמריקנים, בעיקר גברים לבנים בעלי השכלה תיכונית ומטה, שגם נוטים שלא להצביע, מחוץ לשקלול.
וויסקונסין היא דוגמא מצוינת. זו מדינה שבה ל-60% מבין אלה שעונים לטלפון ומשתתפים בסקרים יש תואר אקדמי, אבל רק ל-30% מאוכלוסייתה יש תואר אקדמי. הסוקרים לא לקחו את זה בחשבון ב-2016, וביום הבחירות כל המודלים נתנו לקלינטון סיכוי של 80% לנצח בוויסקונסין. למחרת התברר שטראמפ ניצח בהפרש של 0.8% ו-22,177 קולות. כדי שלא לחזור על הטעות הזו נוקטים הפעם הסוקרים גישה שמרנית במיוחד ונותנים משקל כפול לדרגות ההשכלה של המשיבים.
עוד נתון שהכשיל סוקרים היה המספר העצום של קולות צפים כמעט עד לרגע האחרון. בדרך כלל המתלבטים מתחלקים בסופו של דבר בין שני המתמודדים, אבל ב-2016 שניים מכל שלושה מתלבטים החליטו בשבוע האחרון לפני הבחירות להצביע לטראמפ. הסקרים הפעם מראים כי מספר המתלבטים נמוך בהרבה. אולי.
הדמוקרטים מזכירים לעצמם כל יום ש"אסור להאמין לסקרים". הם שולפים צילומי מסך של המודלים שנתנו לקלינטון אחוז גבוה מאוד של סיכוי לנצח, וברק אובמה אמר בשבת לקהל בעצרת בחירות בפלורידה כי "לא מעניין אותי מה אומרים הסקרים, גם לפני ארבע שנים היו כל מיני סקרים". המומחים דווקא סבורים כי הם הפיקו את כל הלקחים, אבל גם הם וגם אובמה לא יישנו טוב עד ליל הבחירות. השאלה היא אם גם אחריו.
- ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
