בחודש שעבר: נוסעים שחזרו מדובאי נתקעו בנתב"ג
(צילום: גבי זהר)
בניגוד למדינות אירופה, ישראל היא סוג של מדינת אי, עם כניסה אחת מסודרת: נמל התעופה בן גוריון. כעת, כאשר הממשלה אישרה הגבלות חדשות על השבים לישראל, הפעם מחשש להתפשטות המוטציות, זוהי הזדמנות לבדוק כיצד התנהלה הממשלה עד כה בכל הנוגע לשער הכניסה הראשי לישראל – וזה נראה כמו מחדל מתמשך.
כיום אזרחים זרים ותיירים לא רשאים להיכנס ארצה, אולם בכל הקשור לישראלים ששבים לישראל הטיסות נמשכות כסדרן. בעבר הצהירה ראש שירותי הבריאות לשעבר פרופ' סיגל סדצקי כי "מחו"ל נפתחה הרעה", אולם גם כעת מדינת ישראל לא מפקחת מספיק על מצב בריאותם של הנכנסים בשעריה.
מדינות רבות ברחבי העולם מתנות כיום כניסה לשטחן בביצוע בדיקת קורונה שלילית, שנעשתה עד 72 שעות לפני ההמראה, אולם בישראל טרם קיבלו החלטה בנושא. גם מדינות בהן שיעורי התחלואה גבוהים במיוחד, כדוגמת ארה"ב ובריטניה, החליטו כבר לחייב ביצוע בדיקת קורונה עוד במדינת המוצא לפני ההמראה. בבריטניה התקנה תיכנס לתוקף מחר, ובארה"ב ביום שלישי בשבוע הבא.
ומה קורה בישראל? גורם במשרד הבריאות אמר ל-ynet כי "הנושא נבחן בהיבטים המשפטיים והתפעוליים שלו". כיום אמנם הנוסעים החוזרים מתבקשים לבצע בדיקת קורונה, לאחר נחיתתם בנתב"ג. מי שלא מוכן נדרש להיכנס לבידוד במלונית.
כחלק מתקנות הסגר המהודק, החליט הקבינט לצמצם את תנועת הטסים באמצעות דרישה לרכוש את כרטיסי הטיסה לפני שהסגר נכנס לתוקף ב-7 בינואר, אולם ישראלים רבים רכשו כרטיסים מראש וממשיכים להמריא ולחזור לישראל גם בעיצומו של הסגר השלישי.
פרופ' בליצר על נתב"ג, בדצמבר: "רכבת אווירית של חולי קורונה"
(צילום: משי בן עמי)
בין היעדים המובילים בנתב"ג ניתן למצוא את איחוד האמירויות, טורקיה, ארה"ב ואוקראינה, עם תנועה של כ-2,300 נוסעים ששבים ארצה מדי יום. אתמול הודיע משרד הבריאות כי ארבעה ישראלים ששבו בשבוע שעבר מדובאי זוהו כנשאים של המוטציה הדרום-אפריקנית, זן שנחשב למידבק יותר מהזן הרגיל של הנגיף. הם נמצאו כנשאים בבדיקה שנערכה להם רק לאחר נחיתתם בישראל. עד כה, אותרו בארץ כ-20 מקרים של הזן הדרום-אפריקני, שמטריד את גורמי הרפואה בעולם כולו.
שרשרת של טעויות
כבר מתחילת הדרך קיבלה מדינת ישראל שורת החלטות שגויות בכל הקשור להתנהלות בנמל התעופה בן גוריון.
בסוף חודש ינואר אשתקד, עם תחילת הדיווחים על התפרצות של הנגיף המסתורי בעיר ווהאן, החליטה הממשלה לעצור באופן מיידי את כל הטיסות מסין ולמנוע כניסת תיירים סינים ארצה. ככל שהנגיף החל להתפשט במדינות נוספות באסיה ובאירופה בחודש שלאחר מכן, החליטה הממשלה לסגור את שעריה בפני תיירים ממספר מצומצם יחסית של מדינות בהן דרום קוריאה, תאילנד, איטליה והונג קונג.
אולם כאשר מספרי המתים בארה"ב שברו שיאים, מדינת ישראל נמנעה מלהכניס אותה לרשימת המדינות שההגעה מהן אסורה, החלטה שנבעה מסיבות מדיניות ופוליטיות והייתה מנוגדת להמלצת גורמי הרפואה. המשלה רצתה להימנע מלהרגיז את הנשיא דונלד טראמפ, וגם גורמים חרדים.
עד ל-11 במרץ 2020, שמונה מכל 19 חולי הקורונה שאומתו עד אז בישראל הגיעו מחו"ל – ורובם לא שמרו על הנחיות הבידוד וכל אחד נפגש עם לפחות כ-10 ישראלים בממוצע. זכורה היטב טיסת הקורונה של אל על מניו יורק במרץ אשתקד, שעליה היו עשרות חולי קורונה מאומתים.
רק לאחר ביקורת קשה שנמתחה על מקבלי ההחלטות, הוחלט לאסור כליל על הגעת תיירים לישראל מכלל המדינות – בכדי להימנע מאיסור ספציפי על הגעה מארה"ב. כמה חודשים לאחר מכן, באוגוסט, הודה המשנה לראש המל"ל איתן בן דוד בכנסת כי ישנם "שיקולים מדיניים בפתיחת השמיים".
את רשימתה המדינות ה"ירוקות" וה"אדומות" גיבשה ישראל רק באוגוסט, חודשים ארוכים אחרי שאר העולם, בניסיון להניע מחדש את עולם התעופה הישראלי הגוסס ולפתוח את השמיים למדינות בטוחות יחסית. בלי בקרה על מצבם הרפואי של הנכנסים לישראל, באמצעות בדיקת קורונה, גם תוכנית זו קרסה וכיום לא קיימת אבחנה בין סוגי המדינות – שכן כל השבים ארצה נדרשים להיכנס לבידוד.
גם כאן, כמו בהחלטה עם ארה"ב, שוב נכנסו שיקולים מדיניים להחלטות גורמי המקצוע – שמנעו את כניסת איחוד האמירויות לרשימת המדינות "האדומות". באמצע חודש דצמבר, כשבישראל עוד הייתה אבחנה בין מדינות "אדומות" שהשיבה מהן דורשת בידוד ביתי לבין מדינות "ירוקות" שאינן מחייבות בידוד כלל, נמנעה ישראל מלהכריז על דובאי כאדומה, על אף מספר גדול של ישראלים ששבו ממנה כשהם חיוביים לקורונה.
"איחוד האמירויות היא מוקד תחלואה עתידי משמעותי שחשוב למנוע אותו", אמרה בזמנו ראש שירותי הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס. "כשרואים את התחזית הזו, אין סיבה להמתין ולראות את התחלואה גואה ואז לעשות מעשה. צריך להיות פרו-אקטיביים ולמנוע אותה".
לאחר דבריה שוחחו שר החוץ גבי אשכנזי ושר הבריאות יולי אדלשטיין והחליטו כי איחוד האמירויות לא תהפוך למדינה אדומה ושהחוזרים ממנה לא יצטרכו להיכנס לבידוד, מחשש למשבר מדיני. בהמשך סיכמו השרים כי "לא תיעשה כל הכרה כזו בהמשך ללא אישור משרד החוץ".
כאמור, בהמשך הוחלט להפוך את כל המדינות ל"אדומות", בדומה מעט למהלך שנעשה בנוגע לארה"ב בתחילת המשבר. אולם גם בסוגיית הבידוד הכפוי במלוניות נרשם אז כישלון חרוץ. לאחר שהממשלה הפכה את כל המדינות ל"אדומות" היא חייבה את השבים מהן לעבור את הבידוד במלוניות בניהול ממשלתי – עקב נתונים שהראו כי רבים הפרו את הבידוד הביתי. אולם נתונים שנחשפו ב-ynet הראו כי רוב החוזרים הצליחו לקבל פתור בוועדת החריגים בנתב"ג. אלו שלא, התלוננו על תנאים לקויים ביותר בחדריהם, כמו מצעים מלוכלכים ומזון בעייתי. הביקורת הרבה הובילה לביטול ההחלטה הזו, אולם גם היא חוזרת כעת, באופן מוגבל יותר: השרים אישרו כי כבר מהלילה יחויבו החוזרים מאיחוד האמירויות ומברזיל להיכנס לבידוד במלוניות, עקב החשש מהמוטציות החדשות של הקורונה.
על רקע הכשלים הללו מתכוונת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לקיים דיון בנושא הטיפול בנתב"ג לאורך המשבר. ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שביקש לכנס את הדיון, אמר כי "ישראל, אשר הוגדרה כ'מדינת אי', הייתה יכולה לשמור על קצב התפשטות הנגיף בגבולותיה, הרי ששער הכניסה היחיד אל מדינתנו, הוא דרך נמל התעופה ע"ש בן גוריון, אך אוזלת היד של הממשלה במדיניות אשר היא הנהיגה, גרמה להתפשטות הנגיף באופן רחב ולמותם המיותר של אלפי מאזרחי המדינה". טופורובסקי טען עוד שההתנהלות בנוגע לבדיקות הקורוה בנתב"ג הייתה "מחדל לאומי של ממש".
הדרכון הירוק ישנה את המצב?
כבר בחודשים הראשונים אחרי שהחל המשבר דרשו ברשות שדות התעופה לייצר "דרכון רפואי", שיאפשר מעקב הדוק אחרי טסים באמצעות בדיקות קורונה. כיום, עם פרויקט ההתחסנות הלאומי "לתת כתף", אפשר בהחלט להתחיל ולדבר על "דרכון ירוק", שיינתן לכאלה שקיבלו שתי מנות חיסון לטוס לחוץ לארץ ולקבל פטור מבידוד עם שובם לישראל.
הדרכון הירוק, והבעיות המשפטיות
(צילום: שמוליק דודפור)
כמי שמובילה את קצב ההתחסנות העולמי, ייתכן בהחלט שעוד ועוד מדינות יסכימו לקבל תיירים מחוסנים מישראל. בשיחה עם כתבים התייחס בשבוע שעבר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור-יוסף ל"דרכון הירוק" ואמר כי כל הגורמים עובדים במרץ לקדם את הנושא.
"המטרה היא שהדרכון יהיה עם אלמנט אחיד ובינלאומי", אמר מור-יוסף. "כולנו מצפים שסביב פסח משהו יחזור להיות נורמלי, ושתהיה תנועה ערה יותר בין מדינות. משרד הבריאות יבצע את הקשר ואת הקריטריונים מול גופי הבריאות וארגון הבריאות העולמי ואת היישום בין גופי התעופה הבינלאומיים יבצעו רת"א (רשות התעופה האזרחית) ורש"ת (רשות שדות התעופה) עם הארגונים שהם עובדים איתם בשגרה".
לכל אורך השנה האחרונה הופעלו לחצים מדיניים למנוע את עצירת הטיסות. הממשלה פעלה לאט ובצורה מסורבלת. היא יכלה כבר לפני כמה חודשים להתנות את ההגעה לישראל בבדיקת קורונה שלילית, אך נמנעה מכך משיקולים פוליטיים – הרצון שלא להרגיז אף אחד. בעוד שראשי משרד הבריאות יצאו בהצהרות במסיבות עיתונאים, בשטח נכנסו לישראל אינספור טיסות ללא כל הפרעה, אפילו בלי נציגים של המשרד שמודיעים לאנשים שעליהם להיכנס לבידוד בכניסה לארץ.
למעט ערימות עלונים שנשארו בנתב"ג ללא שאיש לקח אותם, והמסרונים שנשלחו לנכנסים - משרד הבריאות כלל לא וידא עד לשלב מאוחר מאוד במגפה שהחוזרים לארץ נכנסים לבידוד. האם כעת, לצד מבצע החיסונים שבו ישראל קוצרת שבחים מהעולם כולו, היא תדע להתנהל טוב יותר בכל הנוגע לשער הכניסה החשוב ביותר שלה?
