הממשלה שאולי תקום בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד ולחילופין, איננה ממשלת שמאל. מבין 61 חברי הקואליציה שבה 19 הם ח"כים ממפלגות הימין - ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו, ו-25 מגיעים ממפלגות המרכז יש עתיד וכחול לבן. וכך, ביחד, 44 חברי כנסת, שהם רוב מוחלט של 70 אחוז מחברי הקואליציה, מגיעים ממפלגות מרכז-ימין, עם מנגנונים המקנים הגנות לימין. רק 13 חברי כנסת ממרצ והעבודה הם מהשמאל, והממשלה תיתמך על ידי ארבעה חברי כנסת של רע"מ, אחרי שקיבלו הכשר נד"ץ - כלומר, הכשר נתניהו-דין-צדק. אמור מעתה: מי שקורא לממשלה הזו ממשלת שמאל אינו אומר אמת.
הממשלה שתקום, אם אכן יסתייע הדבר - כפי שאני מקווה - אינה ממשלת בוגדים. יהיו חברים בה, לבד מהרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, גם לוחמים בסיירת מטכ"ל - וראשון בהם ראש הממשלה המיועד בנט, אבל לא רק הוא, אלא גם מפקד הסיירת עמר בר-לב, שהוא ח"כ מטעם אותה מפלגת העבודה שמניתי כאן כמפלגת שמאל. ויש גם אחרים, טייסי קרב, לוחמים קרביים, קצינות וקצינים אשר שירתו את עם ישראל. האלה ייקראו "בוגדים"?
אמור מעתה: מי שקורא לממשלה או למי מחבריה "בוגדים" אינו דובר אמת.
כמי שעמדותיה בימין, יש לי מחלוקת אידיאולוגית עזה עם חלק מחברי הכנסת מהשמאל, ויש להניח שלחברי הכנסת מהשמאל מחלוקות רבות לא פחות איתי ועם חבריי בימין הפוליטי והאידיאולוגי. האם זה הופך מישהו לבוגד?
האמירה "ממשלת שמאל מסוכנת" עלולה להתפרש כקריאה לפגוע, חלילה, במי מהמאוימים - ועל נתניהו לקרוא לקהל מעריציו לחדול
השיח המשסה, המפלג והמסית לא התחיל בימים האחרונים. נכון, היו קריאות קשות גם נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. מעולם לא הצטרפתי אליהן, וסירבתי להשתתף בהפגנות ובעצרות נגדו. ביקורת, אפילו חריפה - כן. דברי שנאה - לא. אבל שיח ההסתה נמשך מזה זמן רב, כאשר הטון מוכתב מבית ראש הממשלה, בדרך כלל לא על ידו. נתניהו עצמו נהג לשמור על שפה נקייה, אבל בנו הבכור לא בחל במילים, איורים, סרטונים משסים ומבחילים, מבלי שייעצר על ידי אביו מולידו, מתוך ביתו, כך שכל בר-דעת הבין שהדברים נכתבו וצויצו על דעת נתניהו האב.
נתניהו שמר על שפה נקייה, אבל את שליחיו שלח לכל ערוץ רדיו וטלוויזיה או מדיה חברתית כדי להשתלח, ולקרוא "שמאלן" לכל מי שלא צופף עימו שורות, לכל מי שלא צעד איתו בשורה עורפית ללא הגה. לא כולם זכו לכבוד המפוקפק הזה: על כל מי שלא דקלם את דף המסרים במדויק נאסר להתראיין. מי שלא הסכים לעמוד מאחוריו ופיו חסום בסצנת האימה מבית המשפט המחוזי בירושלים, כשהוא משתלח במערכת המשפט מאחורי דוכן רשמי של משרד ראש הממשלה – סומן.
נתניהו עצמו שמר על שפה נקייה, כביכול. רק כביכול, כי לא גינה את שיח השנאה. הוא מלמל משהו כללי, אבל לא קרא לאנשיו לחדול, פשוט משום שהוא היה זה ששלח אותם.
ועכשיו - נפרץ הסכר. נתניהו אישית, מתוך פאניקה וייאוש, מסביר בסרטון שהפיץ שממשלת השינוי, אם תקום, תהיה ממשלת שמאל מסוכנת. בכך יש משום סכנה אמיתית, משום שאוהדיו ומעריציו קוראים לאיילת שקד "בוגדת", ומציירים את בנט עטוי כאפייה בדומה לכרזה של יצחק רבין לפני שנרצח. כתוצאה מכך, חיי פוליטיקאים ועיתונאים נמצאים תחת איום.
נתניהו איבד את זה כבר מזמן. עוד דבר אחד נדרש ממנו לפני שיהיה מאוחר מדי, חלילה, ולפני שיפנה כנראה את מקומו: לחדול מההסתה. האמירה "ממשלת שמאל מסוכנת" עלולה להתפרש כקריאה לפגוע, חלילה, במי מהמאוימים - ועליו לקרוא לקהל מעריציו לחדול. להרגיע את הרוחות.
כשיצחק שמיר הפסיד בבחירות ליצחק רבין ב-1992, הוא עשה זאת בכבוד. וגם כשנתניהו עצמו הפסיד בבחירות לאהוד ברק ב-1999, הוא קיבל זאת בצורה מכובדת. הייתי שם. כעת, אם וכאשר תקום ממשלת השינוי, רד מהבמה בכבוד, ביבי. יש לך הישגים חשובים. מגיעה לך תודתה של מדינת ישראל. אבל עכשיו יהיו, כנראה, חילופי שלטון. לא אלמן ישראל.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com