היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט הערב (יום ג') להעמיד לדין את חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי בגין עבירות זיוף ומרמה, לאחר שדחה את הטענות שהעלו עורכי דינה בשימוע. עם זאת, היועמ"ש בחר לא להעמיד לדין את המפלגה עצמה.
זועבי נחקרה עם כ-35 חשודים נוספים, ובהם בכירים לשעבר בבל"ד, בחשד לעבירות זיוף ומרמה בקשר למסמכי דיווח של מפלגת בל"ד שהוגשו למבקר המדינה, בשתי מערכות בחירות, הכלליות והמקומיות, שהתקיימו ב-2013. זועבי התמודדה אז לראשות עיריית נצרת אך לא נבחרה. היא היחידה שתועמד לדין.
מנדלבליט בחר לא להעמיד את בל"ד לדין למרות שבהחלטתו ציין כי "בכירי מפלגת בל"ד דאז ביצעו לכאורה עבירות פליליות בקשר לפעילותה הכלכלית של המפלגה". היועמ"ש הוסיף כי "לא התקיימו נסיבות מובהקות, ייחודיות וחריגות המצדיקות העמדה לדין של מפלגה".
הפרשה נחשפה בספטמבר 2016. היא נפתחה באישור היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין לנוכח ממצאי דו"ח מבקר המדינה. בינואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את זועבי, וכן את יו"ר המפלגה ג'מאל זחאלקה וחבר הכנסת ג'מעה אזברגה, לצד בכירים נוספים במפלגה. באוגוסט באותה שנה הוחלט להעמיד לדין את זועבי ואת המפלגה כפוף לשימוע.
המעשים יוחסו למסמכים שהוגשו למבקר המדינה. החשדות היו לדיווחים שקריים ולהצגת מצגים כוזבים בנוגע למקור הכספים שקיבלה המפלגה ולהצגתם ככספי תרומות ממאות אזרחים פרטיים, לכאורה בניגוד לאמת, תוך שימוש באלפי מסמכים מזויפים.
בהחלטתו בעניין בל"ד כתב מנדבליט שבין שיקוליו עמדה גם הפגיעה האפשרית בציבור בוחריה של המפלגה. "יש לתת משקל של ממש גם למשמעות הפגיעה בציבור הבוחרים והתומכים הפוטנציאלי של המפלגה", כתב, "שנעזרים בה כדי לקדם את עמדתם במישור הפוליטי".
עורכי הדין של בל"ד עמית חדד, חסן ג'בארין, נמיר אדלבי, נאיל זחאלקה, נועה מילשטיין, אירית באומהורן וחאלד תיתי, אמרו בתגובה: "ההחלטה שלא להגיש כתב אישום תקדימי נגד המפלגה מהווה סימן דרך חשוב וניצחון לערכי הדמוקרטיה. היא מנעה עיוות דין היסטורי. טענותינו היו פשוטות – מפלגה איננה גוף שניתן להעמידו לדין, לא במישור הדמוקרטי, לא במישור החוקתי ולא במישור החוקי".
זועבי כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת בל"ד ולאחר מכן ברשימה המשותפת במשך עשר שנים (2019-2009) ושלוש כנסות. ב-2011 החליט היועמ"ש לשעבר וינשטיין לפתוח נגדה בחקרה בעקבות השתתפותה במשט המרמרה אך לאחר מכן היא נסגרה. לפני בחירות 2013 ו-2015 החליטה ועדת הבחירות לפסול את מועמדותה, אך בית המשפט העליון לא אישר את ההחלטה. ב-2016 הורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירה של העלבת עובד ציבור לאחר דברים שאמרה לשוטרים בנצרת ונידונה לחצי שנת מאסר על תנאי.