הממשלה התכנסה הבוקר (יום א') לישיבתה השבועית השנייה מאז כינונה. על סדר היום היו 25 נושאים ובכללם הרחבת החוק הנורבגי, אישור פיצול של ארבעה ח"כים מסיעה בכנסת, הארכת המועד לאישור תקציב המדינה ואישור של שורת מינויים. אחד מהם, של פרקליט המדינה עמית איסמן, עבר אמנם - אך שלוש שרות נמנעו בהצבעה בצל כעס על התבטאויות עבר שלו כלפי נשים. השרות שנמנעו היו תמר זנדברג, פנינה תמנו-שטה ומרב מיכאלי.
איסמן, שבין שלל תפקידיו בעבר כיהן כפרקליט מחוז חיפה וכמשנה לפרקליט המדינה, מכהן כפרקליט המדינה בפועל כבר חצי שנה, מאז שמונה לתפקיד על-ידי שר המשפטים הקודם בני גנץ. ועדת האיתור לתפקיד בחרה בו כבר בנובמבר אשתקד, אך מינויו לתפקיד באופן קבוע לא הועלה לאישור הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו. שר המשפטים החדש גדעון סער בחר שלא לשנות את החלטת קודמיו גנץ ואבי ניסנקורן, והעלה את המינוי לאישור הממשלה. "לאחר שנה וחצי ללא מינוי קבוע לפרקליט מדינה ולאחר שנתיים ללא מינוי קבוע למנכ"ל משרד המשפטים, שחררנו את הפקק", מסר סער לאחר אישור המינוי.
בארגוני הנשים הביעו אכזבה ממינויו של איסמן, שבאחת מההתבטאויות שעוררו כלפיו זעם שאל קולגה שלו ב-2008 אם יש לה בארון חוטיני מנומר. כשהשיבה בשלילה, פנה לפרקליטה שעמה שוחח באותו רגע ואמר לה: "את רואה, זאת בחורה נורמלית, היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון". ועדת האיתור שבחרה בו לתפקיד בשנה שעברה ציינה כי איסמן הביע "צער עמוק על הדברים", וקבעה כי "השתכנעה כי אמירות אלו, אשר נאמרו לפני שנים רבות, אינן מאפיינות את עבודתו ואת התנהלותו של עו"ד איסמן".
יו"ר נעמת, חגית פאר, מסרה: "מדובר במסר בעייתי שמעבירה ממשלת ישראל לציבור כאשר היא מחליטה למנות לתפקיד אדם שיחסו לנשים בעבר היה מזעזע. אין ספק לגבי כישוריו המקצועיים של עו"ד איסמן אך הגיע הזמן שבישראל הבחינה תהיה גם על פי נורמות וערכים, קל וחומר כאשר הדבר נוגע למינוי לתפקיד שומר סף שאמור להוות דוגמה אישית. יש לקוות שעו"ד איסמן יגלה במסגרת תפקידו אפס סובלנות לכל התנהגות פסולה כנגד נשים בישראל".
שרת התחבורה מרב מיכאלי שנמנעה בהצבעה לא התייחסה בדבריה בישיבת הממשלה לאיסמן עצמו, ודיברה באופן כללי על הטרדה מינית, ועל המסר שמערכת המשפט שולחת לכאורה לאור סגירת תיקים "סיטונאית". השרה תמר זנדברג נמנעה מסיבה דומה, וגם בשל אותן התבטאויות עבר של איסמן.
שקד: "חוק האזרחות ייפול? נעלה אותו שוב ושוב עד שיעבור"
בכניסה לישיבת הממשלה התייחסו שניים מהשרים לסערת "חוק האזרחות", הוראת השעה שנועדה למנוע מפלסטינים תושבי השטחים לקבל מעמד חוקי בישראל. השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ממרצ אמר כי "יציבות הממשלה חשובה יותר מכל דבר". שרת הפנים איילת שקד אמרה כי החוק יעלה כלשונו, "בלי שינויים", אך לא ציינה אם הושגו הסכמות או פשרות כלשהן שיאפשרו לכמה מחברי הקואליציה שמתנגדים לחוק, בהם כאלו מרע"מ, לתמוך בו בסופו של דבר - או לפחות להימנע בהצבעה.
שקד: "חוק האזרחות יעלה כלשונו, בלי שינויים"
(צילום: אלי מנדלבאום)
בלי תמיכה או הימנעות מצדם, הקואליציה תידרש כנראה לקבל תמיכה מכמה ח"כים באופוזיציה, ושקד קראה להם בדבריה לתמוך בהוראת השעה - שהוארכה כל פעם למשך שנה אחת מאז שהועברה לראשונה ב-2003. "אני מצפה מהאופוזיציה להתעשת, להפסיק עם הספינים על חשבון המדינה", אמרה שקד - ודחתה את הקריאות בליכוד ובציונות הדתית לתמוך בחקיקת "חוק יסוד: ההגירה".
לדבריה, לא ניתן לחוקק חוק יסוד שכזה בלוח הזמנים הקיים, "וגם לא מבחינת התוכן". היא הוסיפה: "אם הם לא רוצים לאזרח 15 אלף פלסטינים במיידי, הם צריכים או להימנע או להצביע בעד. מעולם מפלגות אופוזיציה ימניות-לאומיות לא הצביעו נגד החוק הזה".
10 צפייה בגלריה
עיסאווי פריג' לפני ישיבת הממשלה. "היציבות שלה חשובה יותר מכל דבר"
(צילום: אלי מנדלבאום)
שקד ציינה כי אם החוק ייפול בהצבעה בכנסת הוא יעלה להצבעה "עוד פעם ועוד פעם, עד שהוא יעבור". אולם היא הביעה חשש מההשלכות של הפלתו אפילו בהצבעה אחת בכנסת - כיוון שאז לדבריה ייתכן שבג"ץ יהיה מוכן להתערב ולפסול אותו בעתיד. הא ציינה כי החוק כבר שרד את מבחן בג"ץ פעמיים, "על חודו של קול". לדבריה, "האופוזיציה צריכה להבין שהיא אופוזיציה לממשלה - ולא למדינת ישראל ולאינטרסים שלה".
בנט על הפשיעה במגזר הערבי: "מכת מדינה שהוזנחה"
בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה נפתלי בנט לאירועי האלימות הקשים במגזר הערבי, והבטיח תוכנית לאומית למאבק בתופעה. "אתמול במהלך השבת אירע עוד רצח קשה במגזר הערבי, הורים ובתם בת ה-16 נרצחו לאור יום על ידי מתנקשים. רצח נוראי. בנגב במהלך סוף השבוע אישה מהמגזר הערבי נרצחה והבוקר גם בלוד. בשם ישראל אני מבקש למסור ולשלוח תנחומים למשפחות", אמר בנט.
בנט על האלימות במגזר הערבי: "מכת מדינה שהוזנחה שנים"
(צילום: אלי מנדלבאום)
"מתחילת השנה נרצחו עשרות בני אדם מהמגזר הערבי", הוסיף רה"מ. "האלימות הזו היא מכת מדינה, שהוזנחה במשך שנים רבות ועל כתפנו מוטלת האחריות להילחם בזה. זאת משימה לאומית. שוחחתי הבוקר עם השר לביטחון פנים וסיכמנו על גיבוש תוכנית לאומית למאבק לפשיעה במגזר הערבי, ובהקדם האפשרי. נעשה את זה בממדים האזרחיים, הכלכליים וכמובן הפליליים. זה קודם כל רצון עז של המגזר עצמו, ואינטרס לאומי בכלל".
בנט התייחס גם להתפרצות הקורונה המחודשת, והודיע בדבריו כי מינה את אלוף במיל' רוני נומה, שהיה ממונה הקורונה בחברה החרדית, לפרויקטור על הנעשה בנמל התעופה בן גוריון. "כבר שנה וחצי יש נקודת תורפה ענקית וזה נתב"ג. נתב"ג היה מחדל גדול שהביא לפגיעה ומותם של אלפי ישראלים ואנחנו מבינים את זה. לכן, בתיאום עם שרת התחבורה, שר הבריאות ושרת הפנים, החלטנו למנות מנהל מיוחד לטיפול במעברים ומניעת כניסה של הניף הזה של וריאנטים עתידיים מהעולם לישראל.
"האחריות תהיה טיפול עכשיו, אבל בהסתכלות כלפי העתיד לא תמיד החיסון יעבוד. יכולים להיות וריאנטים גם עוד חודש, שנה, עוד ארבע שנים, שאין להם חיסון. לכן, ישראל שאין לה המון מעברים ולמעשה היא מדינת אי - אין סיבה שלא נוכל להגן על עצמנו גם אם לא יהיה חיסון. ולכן אני שמח להודיע שמיניתי את אלוף במיל' רוני נומה, שעשה עבודה יוצאת מן הכלל בבני ברק ובציבור החרדי, והוא מקבל את האחריות לתכנון וניהול בטיפול הקורונה בנתב"ג".
שורת מינויים: מזכיר ממשלה וסגני שרים
במהלך הדיון אישרו השרים גם את מינויו של שלום שלמה לתפקיד מזכיר הממשלה, ואת מינויו של יאיר פינס למנכ"ל משרד ראש הממשלה. יאושרו גם מינויו של רם בלינקוב למנכ"ל משרד האוצר, מינויו של ערן דוידי למנכ"ל משרד המשפטים, מינויו של שמעון מעתוק למנכ"ל המשרד לשירותי דת ומינויה של נעמה שולץ למנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי.
כאמור, הממשלה אישרה גם את הצעת שר המשפטים גדעון סער למנות את עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה הקבוע, למשך שש שנים. מינויים נוספים שיאושרו: ח"כ עידן רול לתפקיד סגן שר החוץ, ח"כ אלון שוסטר לתפקיד סגן שר הביטחון, ח"כ יואב סגלוביץ' לתפקיד סגן השר לביטחון הפנים, וח"כ אביר קארה לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה.
הממשלה תדון גם בקידום הרחבת החוק הנורבגי (שמאפשר לשרים להתפטר ולהכניס ח"כים חדשים במקומם לכנסת) וקידום התיקון לחוק הכנסת שירחיב את האפשרות של ח"כים להתפלג. לפי ההצעה, קבוצה של ארבעה חברי כנסת תוכל להתפלג מסיעה גם אם אינה מהווה שליש לפחות ממספר חברי הסיעה הקיימת. בהתאם לכך, החוק יקשה על חברי כנסת ממפלגות קטנות להתפצל אם לא הגיעו לארבעה (רמז לח"כ עמיחי שיקלי מימינה). יש הרואים בחוק משום הכנת הקרקע לפרישה עתידית של חברי כנסת מהליכוד.
בדיון היום היו שרים שהתנגדו להצעה הזו. שר הבריאות הורוביץ אמר: "יש לי הסתייגויות על העניין של ההתפלגות. זה לא מציאותי וגם בניגוד למה שאנחנו רוצים לעודד. אני חושב שהסעיף הזה מיותר". מנגד, השרה פנינה תמנו-שטה אמרה: "אני חושבת שעצמאות חברי הכנסת זה דבר מאד חשוב. היום הרבה מפלגות הן ללא פריימריז וזה פוגע בעצמאות של חברי הכנסת". השר סער אמר: "לפני 'התרגיל המסריח' כל ח"כ היה יכול להתפלג. זה לא מה שאנחנו מציעים כאן".
עוד תאשר הממשלה את טיוטת חוק יסוד: הממשלה שמבטלת את עקרון הפריטטיות בממשלת החילופים (שוויון בין הגושים הפוליטיים), וגם תיקון לחוק יסוד: הכנסת שמאריך את המועד האחרון שבו אפשר להעביר את תקציב המדינה מ-100 ל-135 ימים מרגע הקמת הממשלה.
במקביל צפויים השרים לאשר הקמת מתחם בדיקות קורונה חדש בנמל התעופה בן גוריון. הממשלה תאריך את תוקף התקנות הנוגעות להגבלת יציאה מישראל למדינות בדרגת סיכון גבוהה עד ל-11 ביולי. כמו כן תקבע הממשלה כי יציאה למדינה "אסורה" בתקנות תיחשב לעבירה פלילית ומנהלית אשר על הפרתה יוטל קנס של 5,000 שקל.
הממשלה תאשר גם את הרכב ועדת השרים לענייני שב"כ. בראשה יעמוד ראש הממשלה בנט והחברים בה יהיו שר הביטחון בני גנץ, שר המשפטים סער, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, השר לשירותי דת מתן כהנא (שיהיה גם ממלא-מקום יו"ר הוועדה) ושר התיירות יואל רזבוזוב. בין סמכויות הוועדה: אבטחת אישים, לרבות ראשי ממשלה לשעבר ובני משפחותיהם, אישור תוכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות של שב"כ, פיקוח על פעילות שב"כ, אישור תקציב שב"כ, קבלת דין וחשבון ממבקר שב"כ והצעות החלטה ויוזמות שנוגעות לפעילות שב"כ.
