אף פעם לא רציתי כל כך לקבל קנס. הכוונה לקנס מהסוג שנרשם לחובת עיריית פריז על מינוי אחוז גבוה מדי של נשים לתפקידים בכירים שהתפנו ב-2018 תוך הפרת חוקי השוויון המגדרי של צרפת.
זו קנאה כפולה. ראשית בחקיקה שמתייחסת במפורש ליעדים להשגת שוויון מגדרי, וסנקציה כדי לתקן את כשל שוק של מינוי יתר של גברים לתפקידים בכירים, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה. שנית זו קנאה באישה, במקרה הזה ראשת העיר של פריז אן הידלגו, שמינתה 11 נשים מתוך 16 תפקידים בכירים באותה תקופה, וצמצמה בכך באופן משמעותי את אי-השוויון שעדיין קיים בסך הכול לטובת הגברים.
ואצלנו? מדד המגדר של מכון ון ליר שפורסם לאחרונה מצביע על פער של 67% לטובת גברים בכל הקשור ל"עוצמה פוליטית וכלכלית" לצד אי-שוויון במדדים חשובים נוספים. היינו - מעט מאוד נשים מכהנות כמנכ"ליות במשרדי ממשלה, במגזר הציבורי והעסקי, שרות, חברות כנסת, ראשות רשויות מקומיות וכו'.
67% פער מגדרי שקולים לאדם עם 42 מעלות חום. הם מעידים באופן ברור על מחלה של מנגנונים חברתיים מושרשים הדוחפים גברים קדימה ודוחקים נשים הצידה. זוהי מחלה המחייבת טיפול, משום היא לא תעבור מעצמה בקרוב. היא דורשת צעדי חירום כגון חקיקה הקובעת יעדים להשגת שוויון וכלים אופרטיביים, באופן שהוכיח את עצמו במדינות אחרות, לרבות ייעוד משרות לנשים. אחרת, הנושא נשאר לרצון טוב נקודתי של גורם ממנה כזה או אחר למנות דווקא אישה, באופן שלא מביא לשינוי ממשי בתמונת המאקרו לאורך זמן.
בשירות המדינה מייעדים זה לאוכלוסיות שונות הסובלות מתת-ייצוג. לעומת זאת לא משתמשים בכלים אלה כשמדובר בייצוג חסר של נשים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי-ממשלתי
באופן מפתיע אלה כלים שעוברים בקלות ביחס למגזרים אחרים הסובלים מתת-ייצוג. למשל, בשבוע שעבר עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של חרדים ברשויות ובתאגידים ציבוריים. מטרתה לקבוע שבכל חברה ממשלתית ייועדו משרות רק למגזר החרדי בהתאם לחלקו היחסי בכלל האוכלוסייה, ושבכל רשות מקומית, לרבות חברות עירוניות, ייועדו משרות רק לחרדים בהתאם ליחסם בין כלל התושבים.
2018: אמנה לשוויון מגדרי ברשויות המקומיות
בשירות המדינה מייעדים זה מכבר משרות לאוכלוסיות שונות הסובלות מתת-ייצוג בהתאם לאחוזים שנקבעים. לעומת זאת לא משתמשים בכלים אלה כשמדובר בייצוג חסר של נשים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי-ממשלתי, ולכן אין דרך משמעותית המאפשרת פריצת דרך של ממש.
מסתמן שבקרוב נעמוד שוב בפני בחירות. האם נראה שינוי משמעותי בייצוגן של נשים? מרבית הסיכויים שלא. גברים לא ששים לפנות את מקומם מרצונם הטוב לטובת נשים. חקיקה מגדרית שמחייבת יעדים ונקיטת אמצעים ברורים לשם הגעה לייצוג שוויוני הן נושאים האקוטיים שיש לקדם. חקיקה כזאת תהיה כמו אנטיביוטיקה חזקה שתביא מזור לגוף החולה.
- עו"ד דנה מיטב היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
