"המים עלו בקצב היסטרי. טיפסנו לנקודה יותר גבוהה, מצאנו נקיק בסלע שאפשר להיכנס לתוכו ונכנסנו ממש בשכיבה עד שהגיע החילוץ". יהב כהן, ניצול אסון נחל צפית ועד התביעה השני, עלה הבוקר (יום ב') לדוכן בית המשפט בשלב ההוכחות בתיק נגד ראש מכינת "בני ציון" יובל כאהן והמדריך אביב ברדיצ'ב. כהן, שיצא לטיול בנחל צפית שהפך לאסון, העיד כי בשיא הגיעו המים לגובה של 7-6 מטרים.
כהן, בן 20, המשרת כיום בצה"ל עלה לדוכן העדים במדים. בעת האסון היה בן 17 והצטרף לטיול כדי להכיר את המכינה שאליה נרשם. "חיפשתי מכינה באינטרנט והגעתי למכינת בני ציון. התקשרתי ואמרו לי שיש יום פתוח שאחריו עברתי מיונים והתקבלתי. כמה חודשים לאחר מכן הזמינו אותי לטיול גיבוש של כל המחזור כדי לחבר בין החדשים שהולכים להיות במכינה בשנה הבאה", אמר כהן.
התובע, עו"ד ואדים סיגל, ביקש מכהן לתאר את יום האסון. "אספו אותי בשעה 5:00 מבנייני האומה בירושלים", סיפר כהן. "אני זוכר יום גשום בצורה חריגה בירושלים. התחלנו לנסוע דרומה". לדבריו, אחד הכבישים היה מוצף באזור שבו טיילו ובערב הגיעו לחניון עין תמר, שם ישנו. לפני שהלכו לישון שוחחו עם המדריך אביב ברדיצ'ב על כך שיש חשש לשיטפונות בנחל צאלים וכי רוצים להחליף מסלול. כחלופה הועלתה האפשרות לטייל בנחל צפית.
"למחרת בבוקר אני זוכר שיצאנו בסביבות 9:00 מנחל תמר לנחל צפית. היה יום די נעים והייתה שמש", תיאר כהן. "אני זוכר שהיה איזה עדכון כל הזמן, שצוות הגיוס, שהיה שנה מעלינו והיה בקשר עם חזאים מחיל האוויר, אמר שבסביבות 12:00 צריך להתחיל טפטוף. אמרו שזה מתוכנן, שמודעים לכך והכול בסדר. בסביבות השעה 15:00 הגשם היה אמור להתחזק ואנחנו היינו אמורים לסיים את המסלול לפני. בהתחלה לפחות, היה טפטוף קל. אנחנו היינו מאות מטרים לפני הכניסה לנחל צפית".
כהן הוסיף: "המשכנו ללכת, ואני זוכר שברגע שהתחלנו להיכנס לנחל האבן התחילה להחליק. אנשים קצת נפלו, הגשם התחיל להתחזק. מטפטוף ממש קל הפך לממש גשם, אבל לא יותר מדי רציני. התוואי התחיל להיות ממש מחליק וזה הלך והצטמצם". לדבריו, "אתה נכנס לתוך נחל ושני קירות הולכים לסגור עליך, המסלול נהיה גבוה וצר. אי אפשר לעבור כקבוצה. בהתחלה עוברים שלישיות וזוגות ואז בודדים. זה נהיה טור ארוך".
כשהגיע לנקודה הקריטית בעדות, לרגע האסון, החלו חלק מההורים בקהל לבכות. "הגענו למכשול. זו נקודה די משמעותית כי הטור הפך לזוגות שהולכים יחד. אדם שירד חיכה לעוד מישהו, כך שנוצרו פערים בין אנשים בצעידה. אני הייתי יחסית בין הראשונים, אולי שמיני או עשירי. התחלתי לצעוד לאורך הנחל והכול קרה מהר.
"שמעתי רעש של פיצוץ מאוד חזק, האדמה התחילה לרעוד, הגשם הפך לגשם זלעפות ואז שמעתי צעקות 'שיטפון, לעלות למעלה'. רצנו למעלה. שמעתי צעקה שאפשר לטפס מאחורינו. רצתי עם עוד אחד, התאספנו חמישה והתחלנו לטפס", תיאר כהן. "שני בנים שטיפסו הגיעו למדרגה בנחל. עוד מישהי קפאה על הסלע ולא הצליחה לזוז, חסמה את הנתיב היחיד לטיפוס, הראש התחיל ליפול אחורה. משכנו אותנו מלמעלה והנתיב נפתח. משכנו את הבחור האחרון שהיה איתנו והמים המשיכו לעלות".
לדבריו, "המשכנו לטפס יותר גבוה והתקשרנו לכוחות הביטחון ולמשטרה לדווח על האירוע. נשארנו כמה שעות עד החילוץ ורק אחר כך הבנו את גודל האסון".
בחקירה הנגדית ניסו עורכי הדין של הנאשמים לערער אותו, בדגש על הסיבה להחלטה לשנות מסלול. לאחר מכן אף נזף בו עו"ד ציון אמיר, לאחר שאמר כי שינוי המסלול לא נעשה בהתייעצות איתם.
בהמשך הקריא עו"ד אמיר לכהן עדות קודמת שלו באחת החקירות, לפיה הגשם התחיל 15 דקות מרגע הכניסה לנחל ועד השיטפון. כהן לא הסכים להודות שאמר את זה או להתייחס לכך מבלי לראות את המסמך המלא. "אתה לא תטמטם אותי!", נזף בו אמיר.